אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע'מ 2561/12

החלטה בתיק ע'מ 2561/12

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
2561-12
06/11/2012
בפני השופט:
סא"ל רונן עצמון

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן רועי בן ארי
הנתבע:
מוחמד גאלב אבראהים אבו צביח
עו"ד אנואר אבו עומר
החלטה

הרקע

לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין זריקת אבנים לעבר עמדת צה"ל והשמעת קללות לעבר חייל, הורה בית המשפט קמא, מפי כב' השופט דורני, על שחרורו של המשיב בתנאים שונים. בין היתר קבע כי על המשיב להפקיד סך של 5,000 ש"ח כערבות להתייצבותו למשפט, וכן צריך צד ג' לחתום על ערבות בסך 10,000 ש"ח להבטחת התייצבות זו. עוד קבע, כי על המשיב להתייצב בתחנת המשטרה בקריית ארבע בכל יום א' בשבוע, עד השעה 12:00.

טיעוני הצדדים

התביעה הגישה ערר על החלטה זו. לטענתה, אין מחלוקת של ממש על התשתית הראייתית, והשאלה השנויה במחלוקת היא אם יש מקום לקבוע חלופת מעצר למשיב. לטענת התובע המלומד, המשיב הורשע לפני כשנה בעבירה של הפרעה לחייל, תלויים ועומדים נגדו 3 חודשי מאסר מותנים בגין עבירה קודמת של הפרעה לחייל, ועונש זה בר-הפעלה במקרה זה. במעשיו כעת הוא מעיד למעשה על עצמו, כי לא למד את לקחו, אלא הסלים את התנהגותו, ועבר מהפרעה גרידא ליידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון, ואף עירב בכך קטין שהיה לצידו.

בניגוד לדברים שכתב כב' השופט קמא בנימוקיו, אין מדובר ב"הפגנת כוח מילולית" אלא במעשי אלימות בעלי פוטנציאל פגיעה בגופם של חיילי צה"ל. לכן קיימת עילת מעצר של מסוכנות ואין להסתפק בחלופה פחותה ממעצר מלא. במענה לטענת הסנגור על חברו של המשיב ששוחרר ממעצר, ציין התובע כי אותו חבר היה קטין בעל עבר פלילי נקי, והוא שוחרר כבר בתחנת המשטרה משום שלא הצליחו להשיג בטלפון את פרקליט איו"ש, שאמור לאשר מעצרו של כל קטין.

מנגד, טען הסנגור הנכבד, כי אין הצדקה לשנות את החלטת בית המשפט קמא. הוא טען כי יש מחלוקת גם על התשתית הראייתית, וכי המשיב מכחיש את המעשים המיוחסים לו וטוען כי נעצר בטעות. הסנגור אף הגיש לעיוני מעין-עדות שמסר מ.א.ח. לנציגים של ארגון "בצלם". מדובר בקטין שנעצר יחד עם המשיב אך שוחרר כבר בתחנת המשטרה, ומעדותו הכתובה עולה כי הוא והמשיב נעצרו בעת שישבו לתומם בפתח ביתו ברחוב הסמוך למחסום, וכי השכונה הייתה שקטה לגמרי. הסנגור טען כי בקרבת העמדה הצבאית מותקנות שלוש מצלמות אבטחה, ומן הראוי היה להביא לבית המשפט את צילומיהן, כדי להיווכח אם יש בהן כדי להפליל את המשיב או לזכותו מאשמה.

אך עיקר טענתו של הסנגור היה כי אין מדובר במעשים חמורים או מסוכנים, ואין הצדקה למעצר עד תום ההליכים. מן הראיות עולה, שהאבנים הושלכו לעבר עמדה של צה"ל, הן פגעו במבנה אך לא באדם כלשהו. הקללות כשלעצמן אינן מקימות עילת מעצר, וגם קיומו של עונש מאסר מותנה בגין עבירה קודמת של הפרעה לחייל, אינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים. עוד ביקש הסנגור שאתחשב בכך שחברו של המשיב, שלכאורה עבר אותן עבירות, שוחרר ממעצר כבר בתחנת המשטרה.

דיון והכרעה

תשתית ראייתית

ראשית, אתייחס לשאלת קיומה של תשתית ראייתית. עיון בחומר החקירה מלמד כי חיילים בעמדת צה"ל במחסום "בית המרקחת" בחברון ראו שני בחורים צעירים מיידים אבנים לעבר מבנה העמדה. חיילים בתצפית כיוונו סיור רכוב לכיוון החשודים במעשה. חיילי הסיור ראו את המשיב ועמו אדם נוסף נמלטים מפניהם, תפסו אותם והביאו אותם אל חיילי העמדה, שזיהו אותם. לדברי אחד מחיילי העמדה, המשיב מוכר לו מבוקר יום האירוע, אז ראה אותו יושב על המדרגות הסמוכות לעמדה, וכשהורה לו לעזוב את המקום, המשיב קילל אותו לפני שהלך.

המשיב מסר בחקירתו כי לא היה מעורב ביידוי האבנים, וכי במקום "היה בלגאן" עם מספר ילדים בני 10-11 מחמולת אבו צביח. הקטין שנעצר עמו, מ.א.ח., מסר בחקירתו כי יצא לטייל עם חברו המשיב, ואז נעצר על ידי החיילים. גם הוא הכחיש את המיוחס לו.

הגרסאות שמסרו המשיב וחברו מ.א.ח. אינן מתיישבות זו עם זו, והן סותרות את גרסתו של מ.א.ח. חדיד, שהוגשה לי בכתב על ידי הסנגור. האחד אומר כי היו הפרות סדר במקום, האחר טוען כי השכונה הייתה שקטה לגמרי.

אבו חדיד מסר תחילה כי יצא לטייל עם המשיב, ולאחר מכן מסר כי רק ישבו בפתח הבית. לכן, הכחשות אלה אינן בעלות משקל המספיק לקבוע, כי ראיות התביעה רעועות מיסודה. מול גרסאותיהם של המשיב וחברו עומדות עדויות עקביות של מספר חיילים שראו את יידוי האבנים וזיהו את המשיב "בוודאות" כדבריהם - אם כי בדרך שאינה בגדר מסדר זיהוי תקין.

צדק הסנגור בטענתו, כי במקום שבו מותקנות יותר ממצלמת אבטחה אחת, ניתן היה לצפות שעותק מהקלטותיהן יובא לבית המשפט. אמנם התובע הציג בפניי את מזכר המשטרה, ממנו עולה כי במצלמות המותקנות במקום לא ניתן לראות דבר בשעות הלילה; אך בכל הכבוד, קשה לקבל תירוץ זה. האומנם כוחות הביטחון התקינו במקום רגיש מצלמות שממלאות את ייעודן רק בשעות היום? ומעבר לכך, מעדויות החיילים עולה כי במקום יש תאורת רחוב, שמאפשרת לראות את המתרחש בקרבת העמדה. אפשר היה לצפות שגם מצלמת אבטחה תוכל לאתר פעילות עוינת הנעשית לאור תאורת רחוב רגילה.

אך על אף תמיהות אלה, לאור עדויותיהם של החיילים, שלא נסתרו בראיות משמעותיות, אני רואה לנכון לקבוע, כי יש תשתית ראייתית לכאורית להוכחת כתב האישום, ודי בה לשלב זה של ההליכים.

עילות מעצר

אשר לעילת המעצר. התלבטתי אם יש מקום להתערב בהחלטתו של כב' השופט דורני. מצד אחד, אכן מדובר בבגיר, שעל אף הרשעה קודמת מלפני כשנה, ועל אף מאסר מותנה התלוי ועומד נגדו, בחר ליידות אבנים לעבר כוחות הביטחון, מעשה שיש בו סיכון. מצד שני, יידוי האבנים היה לעבר מבנה בעמדה של הצבא, ומטיבו הוא מסוכן פחות מיידוי אבנים לעבר חיילים חשופים או לעבר כלי רכב נוסעים. לפי עדויות החיילים הושלכו לא יותר משלוש אבנים, ובפועל לא נגרם נזק ולא היו נפגעים. השמעת קללה לעבר חייל, על אף הכיעור והפגיעה בכבוד הכרוכים בה, אינה מלמדת על מסוכנות שתצדיק מעצר עד תום ההליכים.

כפי שציינתי בעבר, כאשר קיימת התלבטות של ממש בין מעצר לבין שחרור ממעצר, בדרך כלל נכון יהיה להכריע לצד החירות. גם במקרה זה, לאחר התלבטות מסוימת ראיתי לנכון לקבל את עמדתו של כב' השופט קמא, ולקבוע שגם אם נשקף סיכון מן המשיב, ניתן להתגבר עליו על ידי חלופת מעצר.

אם יורשע המשיב בעבירות שבכתב האישום, ייתכן שיידרש לשאת עונש מאסר בפועל - הן בגין המעשים שיוחסו לו עתה, והן אם יופעל מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו. שקלתי אם אין בכך כדי להמריצו לחמוק מן הדין ולא להתייצב למשפטו, ואם די בחלופת מעצר כדי להבטיח שאכן יתייצב להמשך ההליכים נגדו. גם כאן השתכנעתי לבסוף כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר בדמות הפקדת ערבות כספית והתחייבות כספית של אדם אחר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ