אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עש 483/99

החלטה בתיק עש 483/99

תאריך פרסום : 10/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
483-99
19/04/2007
בפני השופט:
עינת רביד יו"ר

- נגד -
התובע:
קיים עפרה וצבי ו - 21 אחרים
עו"ד רובינשטיין
הנתבע:
עיריית הרצליה
עו"ד תמר איגרא
החלטה בענין תיקון כתב הערר

1.      תיק זה מקורו בשנת 1999. ביום 16.7.03 ניתן פסק דינה של הועדה בראשות כבוד השופט ארנסט, אשר קבע כי העוררים חייבים בהיטל ביוב בגין רכיב הביב הציבורי בלבד ופטורים מתשלום בגין רכיבי הביב המאסף ומכון הטהור וזאת משום שהעירייה לא הוכיחה את דבר התקנתם של רכיבים אלה.

2.      ביום 28.8.03 הגישה העירייה ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ"נ 208/03) כנגד החלטת ועדת הערר וביום 11.9.03 הגישו העוררים ערעור מטעמם (עמ"נ 211/03). הערעורים נדונו במאוחד לפני כבוד השופטת שרה דותן וביום 13.5.04 ניתן פסק הדין בערעורי הצדדים. בפסק דינה קבעה כבוד השופטת דותן כי היא דוחה את ערעור העוררים וכי היא מקבלת באופן חלקי את ערעור העירייה, כך שהיא מורה על החזרת הדיון לועדת הערר על מנת שתשמע ראיות בכל הנוגע להוכחת בניית ביב מאסף ומכון טהור בלבד. עוד קבע פסק הדין כך: "במסגרת הדיון לשאלת בניית ביב מאסף ומכון טהור, לא תותר הרחבת חזית מעבר לשאלה האם המתקנים נבנו או נרכשו, ואם ידרש הדבר לצורך בירור המחלוקות העובדתיות ינתן צו גילוי מסמכים משלים".

3.      במסגרת ההליך החוזר בפני ועדת הערר, התבקש גילוי מסמכים ספציפי וניתנה החלטתנו בענין זה ביום 17.10.06 שבה קבענו אלו מסמכים הינם רלוונטים לשאלה זו.

4.      ביום 21.12.06 הועברו לידי העוררים המסמכים המצוינים בהחלטת ועדת הערר. מסמכים אלה כללו מסמכים ונתונים לגבי קווי הביב המאסף הרלוונטים לעוררים וכן התייחסות לענין קיומו של מכון הטיהור, אשר הוקם באמצע שנות ה - 70.

5.      בדיון מיום 1.2.07, לאחר קבלת המסמכים, הודיע ב"כ העוררים כי יש לו שתי טענות בעקבות המסמכים ולפיכך ביקש תיקון כתב הערר. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה ואני הוריתי בהחלטה בסיום אותו דיון, כי ב"כ העוררים ישקול עמדתו באם רצונו לטעון טענות חדשות הרי שעליו להגיש בקשתו לתיקון כתב הערר בכתב וב"כ המשיבה תגיב גם כן בכתב ולאחר מכן תינתן החלטה.

הבקשה לתיקון כתב הערר

6.      העוררים מבקשים להוסיף שני סעיפים לכתב הערר ובמסגרתם הם טוענים כי החיובים המתייחסים לביב המאסף ומכון הטיהור התיישנו, שכן הושתו על כל אחד מן העוררים למעלה משבע שנים לאחר שהותקנו (תחילת ביצוע); וכי לחילופין יש להפחית את תעריפי היטלי הביוב בנוגע להיטלי ביב המאסף ומכון הטיהור ולחייבם לפי תעריפים שהיו ערב תיקונם בחוק העזר, מכיוון שתשתיות הביוב הנ"ל הותקנו לפי מועד התיקון בחוק העזר ולכן תעריפי הביוב הרלוונטים על פי כל דין הם התעריפים שהיו נכונים ליום התקנתם.

7.      בנימוקי הבקשה טענו העוררים, כי עד למועד בו גילתה המשיבה את המסמכים לא היו ידועות לעוררים העובדות הרלוונטיות. לטענת בא כח העוררים, עולה מן המסמכים החדשים כי הביב המאסף הותקן בשנת 1988 ומכון הטיהור קיים מזה כ -30 שנה. עוד טוענים העוררים כי עד למועד גילוי המסמכים עשתה העירייה כל מאמץ כדי להסתיר את העובדות הללו ובכך לעוות את התמונה האמיתית.

8.      העירייה מצידה מתנגדת לתיקון ומציינת כי במסגרת הדיון המקורי התקיים הליך גילוי מסמכים וניתנו החלטות ביניים בענין זה. לטענתה היא ביצעה את כל הנדרש על פי החלטות הועדה עד היום ולכן יש חוסר תום לב בטענת העוררים כי העירייה עשתה כל מאמץ כדי להסתיר עובדות.

9.      אשר לתיקון עצמו טוענת העירייה כי השאלה היחידה אשר ניתן לדון בה בערר על פי החלטת כבוד השופטת דותן הינה שאלת קיומם של ביב מאסף ומכון טיהור המשרתים את נכסי העוררים.

10.  עוד טוענת העירייה כי הודעות ודרישות תשלום מוצאות לאחר שיש אפשרות לחבר נכס לתשתית הביוב העירונית, דהיינו לאחר הקמת קו ביוב ציבורי, הנשפך אל קווים מאספים ואל מכון טיהור הקיימים כבר. רק לאחר הקמת קו ביוב ציבורי יכול נכס להתחבר אליו ואז התשתית של ביב מאסף ומכון טיהור משמשת אותו. לכן דרישות התשלום נשלחו עבור כל רכיבי המערכת (ביב ציבורי, ביב מאסף ומכון טיהור) לאחר הקמת קו ביוב ציבורי המשרת אותו נכס. לאור זאת המועד הרלוונטי לידיעת העוררים הינו מועד התקנת תשתית הביב הציבורי.

11.  עוד טוענת העירייה כי עומדת לה טענת מעשה בי דין הואיל וועדת הערר דחתה את כל טענות העוררים מלבד טענה אחת בדבר אי הוכחת קיומם של ביב מאסף ומכון טיהור.

12.  טענה נוספת היא כי למרות הנטייה לאפשר תיקון כתב תביעה/ערר ביד רחבה, הרי אחד החריגים הינו החלפת עילה קיימת בעילה אחרת במיוחד כאשר חלפה לגביה תקופת ההתיישנות. לענין זה מזכירה ב"כ העירייה כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות לא חל הואיל וידיעת העוררים רלוונטית לענין הקמת הביב הציבורי בלבד.

דיון והכרעה

13.  לטעמי אין מקום לתיקון כתב הערר וזאת מכל אחד מן הנימוקים להלן.

14.  כבוד השופטת דותן החזירה את התיק לועדת הערר תוך הנחיה מפורשת כי הועדה תשמע ראיות אך ורק בשאלה האם העירייה בנתה ביב מאסף ומכון טיהור. כבוד השופטת דותן אף הגדילה ודייקה במפורש כאשר ציינה כי " לא תותר הרחבת חזית מעבר לשאלה האם המתקנים נבנו או נרכשו". לפיכך הועדה הכפופה להחלטתה של כבוד השופטת דותן ואשר סמכותה לדון בערר זה, לאחר שניתן בו כבר פסק דין, נובעת מהוראתה של כבוד השופטת דותן בלבד, אינה יכולה להתיר טענות חדשות אשר אינן קשורות לסוגיה בגינה הוחזר הדיון לועדה. סמכויותיה של הועדה והעובדה שהיא איננה קשורה בדיני הראיה (סעיף 29 לחוק הביוב) הינה משפיעה על סמכותה לדון בתיק זה אשר נובעת כאמור מהחזרת התיק על פי ההנחיות שקבעה כבוד השופטת דותן.

15.  לא זו אף זו שגם לגופה של בקשת התיקון אין להענות לה. מקובלת עלי טענת בא כח העירייה כי המועד בו ניתן לשלוח דרישות תשלום רלוונטיות הוא מועד הקמת קו הביוב הציבורי.

16.  כידוע חוק הביוב קובע היטל ביוב נפרד לכל שלב ביוב, היינו ביב ציבורי, ביב מאסף, מכון טיהור. הפרדה זו מעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק הביוב. להבנת הנושא יש להגדיר את המונחים המקצועיים "ביב ציבורי" ו"ביב מאסף". בסעיף 1 לחוק מוגדר " ביב ציבורי" כך: " ביב המשמש כמה נכסים ושהשופכין נזרמים אליו מביבים פרטיים בלבד". " ביב מאסף" מוגדר: " ביב שהשופכין נזרמים אליו בעיקר מביבים ציבוריים". כותב עופר שפיר בספרו, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות, כרך א' מהדורה שניה, נבו הוצאה לאור, התשס"ה בעמ' 602 (להלן: " ספרו של שפיר"), כי משמעות הגדרות אלה היא כי מדובר בשתי נקודות איסוף שופכין שונות, הממוקמות במערכת הביוב המוניציפלית: בעוד שביב ציבורי הוא נקודת איסופם של שופכין הנפלטים מכמה ביבים פרטיים, הרי שביב מאסף הוא נקודת איסופם של שופכין הנפלטים מכמה ביבים ציבוריים. "מכון טיהור" הוא מכון המיועד לטיהור מי שופכין הנאספים אליו מהביבים המאספים. נכון הוא כי לא כל מערכות הביוב המוניציפליות זהות ולא כולן כוללות את כל מרכיבי המערכת, בייחוד אמור הדבר לגבי מכון טיהור ולכן קבע המחוקק את שיטת השלבים בחיוב ההיטל.

17.  כתוצאה משיטת השלבים בחיוב ההיטל מתעוררת השאלה מתי בדיוק מתגבשת החבות בהיטל באשר לכל שלב. עונה על כך שפיר בספרו כי הוראת סעיף 17 לחוק הביוב מדברת בהטלת חבות על " בעלי אותו נכס שנמסרה להם הודעה על התקנת ביוב שישמש את אותו הנכס". ככל שמדובר בביב ציבורי, קרי חלק המערכת הכולל את מערך ההולכה השכונתי ברורה הזיקה הגלומה בתנאי זה שבסעיף. לכאורה כיצד יפורש התנאי כי התקנת הביוב תשמש את אותו הנכס בהקשר של ביב מאסף, אם תחילת התקנתה של מערכת הביב המאסף בחלק אחר של העיר (ראה עמוד 604 לספרו של שפיר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ