אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ערר 20395/05

החלטה בתיק ערר 20395/05

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
20395-05
22/03/2005
בפני השופט:
ניל הנדל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ל. וגנר
הנתבע:
מיכאל-מיכה בוחבוט
עו"ד ש. פרץ
החלטה
  1. העוררת מסתייגת מהחלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט ד. חסדאי), לפיה הורה על שחרורו של המשיב מן המעצר שבו היה נתון עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. זהו גלגולו השני של העניין בפני. בהחלטה קודמת הורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב. ערר על החלטה זו התקבל על ידי לפני כשבעה שבועות (ראה ב.ש. 20121/05). שוב פנה המשיב לבימ"ש להורות על שחרורו ושוב נעתר בימ"ש קמא לבקשתו. החלטה זו הינה נשוא ערר המדינה.
  1. עובדות המקרה ועובדות הרלוונטיות לבקשה נידונו בהרחבה בהחלטות הקודמות ואין טעם לחזור על הדברים באופן מלא כאן. די להזכיר מספר נקודות. כתב האישום מתאר ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורם לחבלה של ממש ועבירות איום ע"י המשיב כלפי בת זוגו. בימ"ש קמא הורה לשחרר את המשיב בתנאי שחרור העיקרי לפיו ישהה במעצר בית חלקי בשדרות בישיבת כולל, תחת פיקוח של רב ובשעות הערב יהא המשיב במעצר בית בדירת אחותו. בהחלטתי הקודמת הצבעתי על חולשות בולטות במסגרת השחרור שהוצע. מקומות מעצר הבית מצויים בשדרות, מקום הימצאות המתלוננת. התעורר ספק בדבר התאמת אחותו של המשיב לפקח עליו. החלופה כפי שהוצעה כללה בתוכה גמישות מסויימת שתאפשר שעות מספר בצהריים בהן המשיב יהיה ללא פיקוח. בהחלטה הנדונה הדגיש בימ"ש קמא  הנמקה זו. מכאן הגיע למסקנה שהפעם ניתן יהא לשחרר את המשיב למעצר בית בכולל בהוד השרון, כאשר יפקחו עליו 24 שעות ראש הכולל ובן ישיבה אחר.

המדינה טוענת שאין הבדל של ממש בין החלופה הראשונה שקבע בימ"ש קמא לבין החלופה השנייה נשוא ערר זה. על פי קו זה הואיל והחלופה הראשונה נדחתה ע"י בימ"ש זה בקביעה שאינה ראוייה אזי אין בחלופה השנייה להצדיק תוצאה שונה -   שחרורו של המשיב. מנגד, טוען הסניגור, שהחלופה שודרגה ועתה עונה על הדרישה שתהווה מענה הולם למעצר.

  1. בויכוח האמור, אינני תמים דעות עם עמדת ב"כ המדינה לפיה, אין שוני בין שתי החלופות. החלופה השנייה טובה יותר מהחלופה הראשונה. המרחק, רמת המפקח של הגורם השני - עפ"י התרשמות קצין מבחן וביהמ"ש - ושעות הפיקוח מצביעות על חלופה בעלת איכות טובה יותר. דא עקא, אין בכך סגי. השאלה אינה אם החלופה טובה יותר, אלא האם החלופה מספיק טובה בכדי להשיג את מטרת המעצר.

צר לי, אך עלי להשיב על השאלה האמורה בשלילה. יש ומטרת המעצר הינה להגן על ציבור רחב ולא מוגדר מפני פגיעה אפשרית ויש ומטרת המעצר הינה להגן על היחיד שזהותו ידועה. שני המצבים נכנסים תחת המטריה של האינטרס הציבורי. בעניננו, מסוכנותו הלכאורית של המשיב  גבוהה ורבת מימדים. מסוכנות זו נובעת מעובדות המקרה, עברו של המשיב ועיתוי ביצוע העבירה. עפ"י כתב האישום, לכאורה - והמשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה - המשיב תקף את המתלוננת בכך שבעט בצלעותייה וחנק אותה. היא ביקשה ממנו לחדול מהמשך אלימות באומרה שאינה מצליחה לנשום. או אז, דחף המשיב פקק לפיה. הוא איים עליה, עת אחז בסכין, נופף בו לעברה ואמר "ככה אני ארצח אותך מה אני אעשה עם הגופה". הוא שפך עליה מים קרים, היכה אותה בפניה, בעט בה, אחז בשערותיה ואמר "אם תצעקי ארצח אותך, אפגע בך". כן תוארו מספר מקרי אלימות נוספים בחודשים שקדמו לאירוע במהלכם איים המשיב "אני ארצח אותך אבל קודם תשבי שבעה על הבנות שלך". המעשים הלכאוריים האלה מלמדים על אכזריות לשמה. בהנחה שהמשיב עשה את אשר יוחס לו, אין מנוס מהמסקנה המצערת שחפץ להכאיב למתלוננת ולהשפילה. כאמור, גם עברו של המשיב עומד לו לרועץ. בשנת 2000, נידון למאסר למשך 4 שנים ולמאסר על תנאי למשך 9 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות או איום. באותו עניין הורשע המשיב, בין היתר, בתקיפת אישה אחרת בראשה באמצעות אבן. אישה זו היתה חברתו לחיים דאז. העבירה הנוכחית לכאורה נעברה מספר חודשים לאחר ששוחרר המשיב מעונש המאסר האמור.

התמונה המצטיירת היא שקיימת סכנה שהמשיב עלול שלא לכבד תנאי השחרור ולכאורה אינו מסוגל או אינו חפץ לרסן את התנהגותו הבריונית. בראייה זו החלופה לוקה בחסר אפילו והיא משופרת לעומת החלופה הקודמת. הסניגור מדגיש, שהחלופה שהתקבלה ע"י בימ"ש השלום מקפלת בתוכה היבטים שיקומיים. שירות המבחן מעוניין לשלב את המשיב במערך טיפולי. אלה אכן יעדים רצויים, אך אין להתעלם מכך שמטבע הדברים מסגרת לימודית של ישיבת כולל אינה "מעון נעול". גם בהנחה שהערבים חפצים בטובת המשיב, לא שיקול זה לבדו יכריע. לכאורה, המשיב רמס את כבודה של המתלוננת. אם לכך הוא מסוגל,  הרי מניעיו חזקים, המוטיבציה שלו גבוהה ועל כן לא ברור שהמרחק בין מקום הכולל לבין מקום המגורים של המתלוננת יבטיח יעילות מנגנון החלופה.

  1. סיכומו של דבר, מקבל אני את עמדת ביהמ"ש שהחלופה המוצעת עולה על קודמתה. יחד עם זאת, בשל רמת המסוכנות הלכאורית של המשיב, אינני סבור שפתרון זה הולם. יודגש, שבשלב זה עסקינן לא בשיקולי ענישה או שיקום אלא בשאלה האם החלופה משיגה את מטרת המעצר בדרך שפוגעת פחות בחירותו של המשיב. תשובתי לשאלה זו היא בשלילה.

הערר מתקבל. הנני מורה על ביטול החלטת בימ"ש קמא. כתוצאה מכך, ההחלטה לפיה המשיב ייעצר עד לסיום ההליכים, הינה בתוקף.

ניתנה היום יא' באדר ב, תשס"ה (22 במרץ 2005) במעמד הצדדים.

ניל הנדל - שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ