אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ערר 15/07

החלטה בתיק ערר 15/07

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר יהודה והשומרון
15-07
16/02/2011
בפני השופט:
1. סא"ל אייל נון - יו"ר.
2. סרן אורי קידר - חבר
3. סרן צבי פרנקל - חבר


- נגד -
התובע:
1. חברת טל בניה והשקעות קרני שומרון בע"מ
2. אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון

עו"ד נדב העצני
הנתבע:
ראש המנהל האזרחי באיו"ש
עו"ד סרן אריאל יוספי
החלטה

סא"ל אייל נון, יו"ר:

"חיזוי הוא דבר מסובך מאוד, במיוחד בכל הקשור לעתיד"

(נילס בוהר,  פיזיקאי וחתן פרס נובל,  1885 -  1962)

ערר זה הובא בפנינו בהתאם להחלטת מ"מ נגיד ועדת העררים,  כבוד השופט סא"ל נ' בנישו,  אשר הורה על חילופים בהרכב ועדת העררים לאחר שנבצר משנים מחבריה,  ובהם היושב ראש,  להמשיך לשבת לדין בערר.

בהתאם להחלטת מ"מ נגיד ועדות העררים,  ובהעדר הסכמה של הצדדים להמשיך בהתדיינות מן המקום אליו הגיע ההרכב הקודם,  על הועדה בהרכב זה לדון מחדש בערר מתחילתו,  וזאת על אף שבערר נשמע חלק ניכר מראיות הצדדים,  התקבלו מספר החלטות ביניים,  ואחת מהחלטות הביניים אף נדונה בבית המשפט הגבוה לצדק (העתירה נדחתה):  בג"ץ 1449/08 טל בניה והשקעות קרני שומרון בע"מ נ' ועדת העררים של איו"ש  (תק-על 2008(2) 4072).

הערר ענינו בצו שהוצע על ידי המשיב בהתאם לצו בדבר שימוש מפריע במקרקעין פרטיים (מס'   1586),  התשס"ז  -  2007,  לפינוין של העוררות ממבנה בעיר חברון,  הידוע בכינויו "בית השלום"  או "הבית החום".

בינתיים,  פונו העוררות מן המבנה נשוא הערר,  וזאת בהליך מנהלי ומשפטי אחר,  על רקע עמדת המשיב כי כניסתן למבנה אפשרה את פינוין בנוהל סילוק פולשים בעוד הפלישה טריה  (דהיינו,  תוך שלושים ימים ממועד הכניסה למבנה).

הפינוי בא לאחר שהעוררות הגישו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד פינויין מן המבנה בנוהל סילוק פלישה טריה,  ועתירתן נדחתה בג"ץ 10302/07 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' שר הבטחון, תק-על 2008(4) 1826).

בהחלטתי מיום  25/6/09  קבעתי,  כי על הצדדים להגיב לאפשרות כי הערר ימחק וההתדיינות בו תסתיים,  תוך שצו בדבר שימוש מפריע יבוטל,  בהיותו תאורטי,  תוך התחייבות של העוררות מאידך, להודיע שלושים ימים מראש על כוונתן להכנס למבנה,  היה ויתאפשר להן ויהיה ברצונן לעשות כן (בעקבות החלטת בית המשפט הגבוה לצדק בענין   בג"ץ  10302/07   טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' שר הבטחון,  אין העוררות רשאיות להכנס למבנה עד לתום ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים באשר לבעלות במבנה  (ת"א (י-ם) 2025/08 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' רג'בי),  ובכפוף לתוצאותיו).

המשיב קבל את ההצעה האמורה,  אך העוררות סרבו לקבלה;  העוררות לא קבלו את ההצעה,  ובקשו להקפיא את ההתדיינות בערר עד למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהליך שבו מתבררת המחלוקת בדבר הבעלות במבנה.

בינתיים,  בעקבות הודעה שהוגשה מטעם העוררת,  ובדיון תזכורת שהתקים בפני ביום 13/1/11,  התברר כי הצדדים הפכו את עמדותהם,  במידת מה:  העוררות טוענות כי יש למחוק את הערר שכן הצו נשוא הערר עבר ובטל מן העולם (במובן של Void) והוא "נשמט",  כלשון בא כוחן,  ואילו המשיב עומד על כך שההליכים בערר יוקפאו,  כשהוא צופה פני עתיד ואת האפשרות כי לאחר סיום ההליכים האזרחיים בכל הנוגע לזכויות הקניניות במבנה,  יבקשו העוררות לשוב ולתפוס חזקה במבנה,  והמשיב יבקש למנוע זאת מהן.

אין בידינו לקבל את עמדת המשיב.

פסיקת בתי המשפט הבהירה היטב,  כי בית המשפט לא ידון בהליך מנהלי מקום שהסעד המתבקש הינו תאורטי בלבד:

". . .כידוע, בית המשפט לא ידון בעתירה מינהלית מקום שהסעד המתבקש הינו תאורטי בלבד. על-פי ההלכה, במבחן לעניין סיווגה של עתירה כבקשה תאורטית או אקדמית יש חשיבות ניכרת לשאלה האם הסעד המבוקש ישרת מטרה שיש תועלת בצדה. נזכיר כי גם אם הייתה העתירה בעלת פן ממשי ומעשי בשעתה, אך בשל שינויי הנסיבות הפכה לעתירה תיאורטית, יירתע בית המשפט מלדון בה (ראה בג"צ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) 241, 250; בג"צ 10026/04 פועלים אי.בי.אי. חיתום והנפקות בע"מ נגד הממונה על ההגבלים העיסקיים, דינים עא' 173; בג"צ 9729/04 חלפין נ' ראש ההוצאה לפועל, דינים ע' 597)."

עת"מ (חיפה) 1259/05 תשבי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל, תק-מח 2006(1) 1699, 1705.

אמר על כך בית המשפט הגבוה לצדק בפרשת צמח  דברים אלה:

"שתי העתירות נושאות אופי תיאורטי. הן אינן מתבססות על מערכת עובדות, ואינן מבקשות סעד לגבי מקרה זה או אחר, אלא הן מעלות שאלה משפטית, בעלת אופי כללי, ללא קשר לעובדות של מקרה מסויים.

אמנם העתירה הראשונה, שעה שהוגשה, היתה עתירה קונקרטית. היא טענה כי העותר מוחזק במעצר על פי הוראה של שוטר צבאי, שניתנה מכוח הוראת חוק שאין לה תוקף, ולכן היא ביקשה צו שישחרר את העותר מן המעצר. אולם, משעה שהמעצר הוארך על ידי בית דין צבאי, העתירה נעשתה תיאורטית.

בדרך כלל, בית המשפט אינו מוכן לדון בעתירה, אף אם היתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית. כלומר, אם המקרה הנדון בעתירה נפתר, מעצמו או בהחלטה, אין בית המשפט מוכן יותר לדון בשאלה המשפטית שהתעוררה באותו מקרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ