אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ערעור 3/13

החלטה בתיק ערעור 3/13

תאריך פרסום : 21/03/2013 | גרסת הדפסה
ערעור
בית הדין הצבאי לערעורים
3-13
17/01/2013
בפני השופט:
תא"ל דורון פיילס

- נגד -
התובע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן לימור לוי
הנתבע:
רס"ן ע.ק.
עו"ד רס"ן עאסם חמד
עו"ד סרן ליאור שטלצר
החלטה

 

 

1.      כנגד המשיב הוגש ביום 27 באוקטובר 2011 כתב אישום אשר מייחס לו שורת עבירות, ביניהן בירות סמים חמורות.

2.      מעצרו של המשיב הוארך בהסכמה, מעת לעת. לאחר עיכוב של מספר חודשים עקב בקשה לעיון בחומר חקירה, הודיעה ההגנה ב-29.4.2011 על כוונתה לכפור "כפירה כללית" בכתב האישום ומאז ביקשה ההגנה דחיות נוספות, לצורך לימוד חומר החקירה.

3.      בחלוף תשעה חודשים מעת הגשת כתב האישום, בקשה התביעה הצבאית את הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. את בקשתה תמכה התביעה בין היתר בכך שהצדדים מנהלים מגעים לקראת הסדר, אשר דורשים, בשל היקף הפרשה דנן, זמן ארוך.

4.      בית דין זה קיבל את בקשת התביעה  (ב"ש/82/12 התובע הצבאי הראשי נ' רס"ן קבלו (2012), מיום 24.7.2012), בשים לב לטיב האשמות והיקפן ולעילות המעצר המתקיימות בעניינו של המשיב, שעליהן לא הייתה מחלוקת, ולנוכח עמדת הצדדים. בד-בבד הוער שעל אף שמדובר בפרשה מורכבת ובחומר ראיות רחב, צריך היה להתחיל בשמיעת המשפט זה מכבר.

5.       לאחר שכפר המשיב באשמה, נדחה המשך ההליך מספר פעמים לבקשת הצדדים לצורך ניהול משא ומתן. ביום 21.10.2012, הוגש בהסכמת הצדדים כתב אישום מתוקן שבו הודה המשיב. על סמך הודאתו הרשיע בית הדין קמא את המשיב בעברות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין; התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.  

6.      לאחר שהורשע המשיב, ביקש סנגורו ארכה ממושכת (של ארבעה חודשים), לצורך היערכות לטיעונים לעונש. הסנגור נימק את בקשתו בכך שמדובר בתיק "לא שגרתי", כי בכוונת ההגנה לזמן עדים ולהיעזר באנשי מקצוע לצורך אבחונים, וכל זאת בכדי "שהנאשם ירגיש כי באמת עשינו את המקסימום בטענות". במסגרת הבקשה הביע הסנגור את הסכמתו כי המשיב יישאר במעצר עד מתן גזר הדין. התביעה התנגדה לבקשת הסנגור, וטענה כי להגנה היה די זמן להיערך מראש לטיעונים לעונש.

7.      בית הדין קמא לא שעה לבקשת הסנגור לדחייה כה ממושכת. עם זאת, קבע בית הדין ישיבת תזכורת כחודש ימים מיום הכרעת הדין, לצורך בחינת התקדמות ההגנה בהכנותיה. אשר לשאלת המעצר, פעל בית הדין לפי סעיף 61(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, והאריך את מעצרו של המשיב עד למתן גזר דין בעניינו.

8.      ואכן, מאז מתן הכרעת הדין התקיימו שתי ישיבות תזכורת (האחת ביום 23.7.2012 והשנייה ביום 21.10.2012), שבהן בקשה ההגנה ארכה נוספת לצורך היערכות לטיעונים לעונש.

9.      עתה, טרם חלוף תקופת  90 הימים (התקופה המקסימאלית, שבית הדין קמא יכול לפי סעיף 61(ג) הנ"ל להאריך מעצר של מי שהורשע בדין), הגישה התביעה בקשה, לפי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים, או עד למתן גזר דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.

10.  בינתיים נקבעה בבית הדין המחוזי ישיבה לשמיעת הטיעונים לעונש ביום 28 בפברואר 2013.

11.  הסנגור מסר את הסכמתו להארכת המעצר המתבקשת והוסיף כי הכנת פרשת הטיעונים לעונש בעניינו של המשיב מורכבת, בשים לב להיקף האישומים וטיבם, וכי הוא מקווה כי בתוך תקופת המעצר המתבקשת אכן ניתן יהיה לסיים את ההליך כולו.

12.  אין חולק כי עניין כאן בפרשה חמורה וכי אכן ראוי המשיב כי הגנתו תוכן כראוי. עם זאת, דומה כי גם בהתחשב במורכבות הדברים, נמשך הטיפול בעניין פרק זמן ארוך מדי.

13.  בשים לב לעמדת הצדדים ולהבהרות שנשמעו מפיהם אני רואה להיעתר לבקשה. נוכח תקופת מעצרו הארוכה של המשיב, מתבקש בית הדין המחוזי לעשות כל מאמץ לסיים את משפטו של המערער  בתוך פרק מעצר זה. 

14.   המשיב יוסיף וייעצר, אפוא, למשך תשעים ימים נוספים מהיום, או עד שייגזר דינו, לפי המוקדם.

ניתנה והודעה היום, ‏‏ ו' בשבט התשע"ג, 17 בינואר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ