אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ערעור מעצרים 77/15

החלטה בתיק ערעור מעצרים 77/15

תאריך פרסום : 28/02/2016 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
77-15
06/02/2016
בפני שופט:
אל"ם ארז פורת

- נגד -
המערער:
ח/XXX טור' מ' י'
עו"ד סרן ליאור עייש
עו"ד סגן הילה קנטרוביץ'
המשיב:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן דניאל גולדהמר

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתנה בתיק מטכ"ל (מחוזי) 966/15 (סא"ל שחר גרינברג – שופט) ביום 22.11.2015. הערעור נדחה.

 

  1. המערער משיג על החלטת בית הדין קמא, בה נעתר לבקשת התביעה והורה על מעצרו הממשי, עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
  2. נגד המערער הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה שעניינה העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. על-פי הנטען, המערער לא התייצב לתחילת שירות צבאי משך 892 ימים, היעדרות שהסתיימה רק עם מעצרו.
  3. עיון בחומר החקירה מעלה כי המערער לא התייצב לכאורה למספר זימונים שנשלחו אליו מלשכת הגיוס, לצורך תחילת הליך גיוסו. בשל כך, גורמי הלשכה יצרו קשר טלפוני עם אימו. מהשיחות הטלפוניות שתועדו ברישומי הלשכה, עולה כי המערער היה מודע לצווי הזימון ולא התייצב, מטעמים אישיים שונים. נמסרו לאם מועדי התייצבות נוספים, שגם אליהם המערער נמנע מלהתייצב. בעקבות ארבעה זימונים ללשכת הגיוס, מהם נפקד המערער, כאמור, החליטה סגנית מפקדת לשכת הגיוס, ביום 9.5.2012, על גיוס המערער בצו, לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – "החוק"). ביום 22.5.2012 התייצב המערער בלשכת הגיוס ועל-פי הרישומים שערכו גורמי הלשכה:

"מתן הגיע היום ללשכה ועבר ראיון של צו 12. נפתחו לו תחנות לצו ראשון אך הוא ברח... התקשרתי אליו והוא אמר 'מה נראה לך אני אשאר פה לבד' וניתק".

 

  1. על-פי תעודת עובד ציבור שבחומר הראיות, רק ביום 8.4.2013 נשלח צו קריאה לכתובתו הידועה של המערער, ולפיו הוא נקרא להתגייס ביום 9.6.2013.
  2. אחר שחלף המועד לגיוסו של המערער ערכו גורמי לשכת הגיוס מספר שיחות טלפוניות עם אימו של המערער, מהן עלה, על-פי רישומים שמצויים בחומר הראיות, כי המערער קיבל את צו הגיוס לידיו וכי, ככלל, הוא מעוניין להתגייס. הובהר לאם כי טוב ייעשה המערער אם יקדים ויתייצב בלשכת הגיוס.
  3. המערער מיקד טיעונו בבית הדין קמא בשאלת תוקפו של צו הקריאה, תוך שהוסכם לצורך דיון המעצר כי היה מודע לקיומו של צו הקריאה. נטען, כי הפוקד שהורה על משלוח צו הקריאה החריג, לפי סעיף 12 לחוק, נדרש היה לבחון ולשקול פעם נוספת את ההצדקה לגיוס באפיק זה, בשים לב לחלוף כאחד עשר חודשים מאז שהתקבלה ההחלטה לגייס את המערער במתווה של סעיף 12. הוטעם כי התייצבות המערער בחודש מאי 2012 בלשכת הגיוס, כאמור, מלמדת על תחילת שיתוף פעולה מצידו, ומכאן שראוי היה לשוב ולזמנו לבדיקות נוספות ולהשלמת הליכי הגיוס, טרם שיוצא בעניינו צו קריאה חריג לפי סעיף 12. משהפוקד הורה על משלוח צו הקריאה, כאמור, בלא ששב ושקל את ההצדקה לגיוס באפיק זה, נוכח שינוי הנסיבות שצוין, סבור המערער כי צו הקריאה לוקה בחוסר סבירות, המקים ספק בתוקפו. בשל ספק זה סבור המערער כי יש להורות על שחרורו ממעצר או לכל הפחות להעבירו לחלופת מעצר.
  4. בית הדין קמא קבע כי ההחלטה על גיוס המערער באפיק סעיף 12 לחוק הינה, בנסיבות העניין, "הפעלת סמכות לגיטימית המתיישבת עם נהלי הגיוס המתחייבים" וציין, כי אין מניעה שהפוקד שהחליט על משלוח צו הקריאה בעניינו של המערער "יסתמך על תשתית עובדתית שהוכנה על ידי גורמים אחרים בלשכת הגיוס", כשהכוונה היא לתשתית העובדות שעמדה ביסוד ההחלטה על עצם גיוס המערער לפי סעיף 12. משלא נמצא כל דופי בתקפות צו הקריאה, קבע בית הדין קמא כי בידי התביעה תשתית ראייתית לכאורית לתמיכה באישום. בית הדין קבע כי, בשים לב למשכה הארוך של ההיעדרות, מתקיימות, בנסיבות העניין, עילות מעצר "מובהקות", שלא ניתן להלום אותן בחלופת מעצר ראויה. בנסיבות אלה, נעתר בית הדין קמא לבקשת התביעה והורה על מעצרו הממשי של המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
  5. המערער שב בפניי על טיעונו בדבר ספק בתקפות צו הקריאה, בשל כך שהגורם שהחליט על משלוח צו הגיוס בעניינו של המערער לא הפעיל שיקול דעת מחדש בשאלת הצדקת הליך הגיוס בדרך זו. שיקול דעת זה נדרש היה, כך נטען, בשים לב לחלוף זמן ממושך מעת שהתקבלה ההחלטה על גיוס המערער במתווה של סעיף 12 ובעיקר נוכח התייצבותו בלשכת הגיוס, אחרי שהתקבלה ההחלטה לגייסו במתווה האמור. הוטעם כי גם על-פי נהלי לשכת הגיוס, מי שמתייצב בלשכה, ניתן לגייסו לפי סעיף 12 רק אחרי שהוא אינו מציית לזימון נוסף שנשלח אליו אחרי מועד התייצבותו בלשכת הגיוס. כאן, לא נעשה כל ניסיון לשוב ולזמן את המערער אחרי התייצבותו. לפיכך, גם מטעם זה, נפל בצו הקריאה דופי המטיל ספק בעצם תוקפו.
  6. עוד נטען כי לא נערכו הבדיקות, עליהן הורה הפוקד טרם שיוצא צו הקריאה למערער, ועיקרן קבלת חוות דעתו של קצין המבחן והשגת אישורים חריגים לגיוס המערער, נוכח רישום פלילי משמעותי שנזקף לחובתו.
  7. התביעה הצבאית עתרה לדחיית הערעור. להשקפתה, הנתונים שהשתנו מאז שהתקבלה החלטה לגיוס המערער באפיק של סעיף 12, לא הצדיקו שיקול דעת מחודש, טרם משלוח צו הקריאה למערער. הוטעם, כי המערער גויס בסד הזמנים שהדין התיר לגייס במהלכו ובכך אין כל דופי, וכי התייצבות המערער בלשכת הגיוס ובריחתו, בעיצומן של הבדיקות, מחזקת את המסקנה כי אין בדעתו לשתף פעולה בהליכי גיוסו, ולפיכך מהווה דווקא תמיכה נוספת בהחלטה לגייס את המערער לפי סעיף 12. כן נטען, כי בדיקת הרישום הפלילי והתאמת המערער לגיוס בעטיו, מחייבת כי יעמיד עצמו לבדיקות ולראיון, ומשנמנע מכך, אין הוא יכול להלין שהעניין לא נבדק. לפיכך, סבורה התביעה כי לא נפל כל דופי בהליכי גיוסו של המערער, ועל כן אין כל הצדקה לשחרורו ממעצר.

 

דיון והכרעה

  1. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי סמכות הגיוס הנתונה על פי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון הינה סמכות "קיצונית ובעייתית" ולפיכך, נפסק כי ראוי שהשימוש בה ייעשה אחר הפעלת שיקול דעת, במקרים מיוחדים ולא באופן שגרתי (ראו רע"פ 1057/99 יוחייב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נג(3) 365 (1999)).
  2. בענייננו, המערער לא חלק על כי הפעלת שיקול הדעת, עת הוחלט מלכתחילה לגייסו לפי סעיף 12, נעשתה כדין. המערער לא התייצב כארבע פעמים לזימונים, שהוברר כי הגיעו לידיעתו, ומטעם זה הוחלט לגייסו, כאמור. משלוח צו הקריאה בחלוף כעשרה חודשים לא היה אלא יישומה ומימושה של אותה החלטה, וככזה לא חייב הפעלת שיקול דעת, פעם נוספת, לגבי עצם ההצדקה לגיוס בדרך עליה הוחלט קודם לכן. פעולת משלוח צו הקריאה על-פי החלטת פוקד הינה טכנית ביסודה, היכולה להיות מבוצעת אף על-ידי "סטטוסר" בלשכת הגיוס, שאינו נדרש להפעיל שיקול דעת לעניין זה, והוא פועל מכוח הנחיות שניתנו לו. בית-דין זה כבר פסק כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ