אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 7473/05

החלטה בתיק עפ 7473/05

תאריך פרסום : 16/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7473-05
06/09/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. י. אלון


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פרץ דניאל
עו"ד דוד גולן
החלטה

י. פלפל, נשיא :

1.                  ערעור זה הוגש כנגד החלטתו של בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא השופט ח. נחמיאס, מבימ"ש השלום באשקלון), מיום 02.11.05, שלא להרשיע את המשיב בביצוע עבירות  של תקיפה ואיומים.

2.                  על פי כתב האישום שהוגש כנגד המשיב נטען, כי בתאריך 07.08.02 בשעה 07:00 או סמוך לכך, בסמוך לצומת יד מרדכי, תקף המשיב את רוני לאלזרי (להלן: "המתלונן"), בכך שהיכה בסנטרו ומשך בחולצתו. כמו כן איים על המתלונן באומרו "אני אהרוג אותך אם לא היתה לי מכה ביד, הייתי עכשיו מפוצץ אותך", וזאת בכוונה להפחידו.

3.                  המשיב כפר בעובדות וביהמ"ש שמע ראיות ולאחר שמיעתן הרשיע את המשיב לאחר שקבע שהוא: "תפס את המתלונן מחולצתו ומשך אותו" ואולם מפאת הספק החליט שלא הוכח שהמכה שנתן המשיב למתלונן בסנטר היתה מכוונת וכי יתכן שהיתה באקראי. בענין האיומים, קבע בימ"ש קמא: "שאומנם הנאשם איים על המתלונן שיהרוג אותו, אולם לגבי יתר אמירות האיומים" החליט לזכותו מחמת הספק "למרות שכנראה גם אלו היו".

בימ"ש קמא הוסיף כי, הוא מאמין למתלונן "שמאוחר יותר, עצר אותו הנאשם והפציר בו שלא להגיש תלונה נגדו".

4.                  לאחר שהמשיב הורשע בשתי העבירות המפורטות בכתב האישום, ביקש סניגורו, עו"ד דוד גולן, מכב' ביהמ"ש לבטל את ההרשעה.

בהחלטה שנתן כב' ביהמ"ש בתאריך 2.11.05, כתב כי, אכן "מדובר באירוע חמור למדי" וכי "על פני הדברים התנהגות עבריינית (של המשיב- י.פ.) חמורה, פיזית ומילולית", והגם שביהמ"ש קבע, כי המשיב "אומנם תקף את המתלונן בכך שתפס אותו בחולצתו ומשך אותו..." וגם בשאלת האיומים קבע שאומנם הנאשם איים על המתלונן שיהרוג אותו, הרי מאחר ואין למשיב הרשעות קודמות, והוא עובד במיזוג אוויר גם במוסדות ציבוריים, "והרשעה עלולה לפגוע קשות וחמורות בעבודתו", והגם שהכלל הוא שיש להרשיע נאשם בפלילים לאחר שהוכחה אשמתו, הרי, בסופו של דבר, כיוון שהשופט ראה בחייו המקצועיים, התנהגויות חמורות יותר, הרי לאחר ששקל את כל נסיבות העניין החליט לבטל את ההרשעה תוך שהוא מחייב את המשיב לפצות את המתלונן בסכום של 1,500 ש"ח, וכן חייבו בחתימה על התחייבות בסכום של 5,000 ש"ח.

ראוי לציין שביהמ"ש ביטל את הרשעת המשיב וביקש משירות המבחן להגיש תסקיר בשאלה זו. לתדהמתי, נוכחתי שבתסקיר, הארוך והמפורט שהוגש לידי ביהמ"ש, נכתב כי המשיב "מתקשה לקבל סמכות וגבולות ונוטה להגיב בכעס ובחוסר סבלנות מול גורמים בירוקרטיים וסמכותיים... וכי מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה קשים אודות הסובבים אותו... ונראה כי הוא מפרש התנהגויות של הסובבים אותו באופן קיצוני ושלילי על רקע זה מנתק קשרים כשבולט כי הוא מתקשה לקיים מערכות יחסים קרובות עם דמויות משמעותיות בחייו ועם אנשים בכלל... וכי הוא מתפרץ באופן אימפולסיבי".

לסיכום כתבה קצינת המבחן למבוגרים כי המשיב לא לקח אחריות על האירוע, ציין כי המתלונן נהג שלא כחוק והוסיף כי לא לקח שום חלק באירועים המתוארים בכתב האישום".

לאור האמור לעיל, ולאור הכחשת המשיב את כל פרטי העבירה המיוחסים לו, והתנהגותו הבעייתית ובהעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, לא בא שירות המבחן בכל המלצה בעניינו של המשיב.

חרף האמור לעיל, בית המשפט קמא ביטל את הרשעת המשיב ומכאן ערעורה של המדינה.

5.                  הכלל הידוע הוא שמי שביצע עבירה ביהמ"ש חייב להרשיע אותו. ביטול הרשעה הינו אקט יוצא מן הכלל ויש לנקוט בו רק בהתקיים תנאים ברורים שפורטו בפסיקה. בעניינינו, לא התקיימה אף עילה לביטול ההרשעה:

א.         המשיב כפר, בפגישותיו עם שירות המבחן, בביצוע העבירה.

ב.         המשיב סרב לקבל אחריות לאירועים הקשים ולעבירות שעבר כלפי המתלונן.

ג.          המשיב לא הוכיח, לבד מטענות סתמיות של בא כוחו, שאם ההרשעה לא תבוטל הוא יסבול מכך - והדבר ישפיע על כושר ההשתכרות שלו.

ד.         לא יעלה על הדעת שבריון כמו המשיב, שנתקל, בדרך הרבים, בנהג אחר, שלדעתו הפריע לתנועה או ביצע עבירת תנועה, יעצור את רכבו, יכה אותו ויאיים עליו, ובנוסף לכך ינסה להניא אותו מלהגיש תלונה במשטרה. עובדה שביהמ"ש קבע אותה כנכונה, הגם שהמשיב לא הורשע בביצוע עבירה בעניין זה.

ה.         חוסר הרשעה, בנסיבות הקשות שבכתב האישום, עלול חלילה לעודד נהגים המתפרעים ומשתוללים בכביש וגורמים נזק לזולתם - לחזור ולבצע עבירות מסוג זה, ויש בכך משום מסר לציבור שביהמ"ש יהיה סלחני ולא יעניש אנשים, ואפילו ימנע מהרשעתם, הגם שביצעו עבירות חמורות.

6.         לפיכך, אני מציע לחבריי לבטל את החלטת ביהמ"ש מיום 2.11.05 ולהרשיע את המשיב בביצוע עבירות של תקיפה ואיומים לפי סעיפים 379 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

7.         ב"כ המערערת, עו"ד חנה מגד, ביקשה מאיתנו בטיעוניה לדון את המשיב "לעונש מאסר מותנה בנוסף למה שהוטל עליו בבימ"ש השלום".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ