אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 7402/04

החלטה בתיק עפ 7402/04

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7402-04
23/01/2008
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל - ס. נשיא
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
וינר יוסף
הנתבע:
עירית באר-שבע
החלטה

1.         המערער מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע שניתן במסגרת ת.פ. 4950/04 ביום 12.9.04, ומופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין.

2.         עיקרו של הערעור בהרשעת המערער באי קיום צו בית משפט, שעיניינו אי הריסת קירוי חצר מלוחות פח וקונסטרוקציות ברזל בגודל של כ-51 מ"ר ברחוב הדסה 43 בבאר שבע (להלן: " הגג"). בכתב האישום שהוגש כנגד המערער (ביום 22.7.01) נטען, כי בהתאם להסדר טיעון בין המערער למשיבה במסגרת ת.פ. 6015/96 של בית משפט השלום בבאר שבע, ניתן צו הריסה, אשר ביצועו נדחה לתקופה של 24 חודשים. עוד נטען, כי המערער ניסה בדרכים שונות לבטל את הסדר הטיעון שקיבל תוקף של פסק דין והגיש בקשה לביטול החלטה ולביטול פסק הדין, ומשזו נדחתה - הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור החזירה את התיק לבירור בבית משפט השלום, אשר קבע, כי אין סיבה שלא יינתן צו הריסה כאמור בפסק הדין הראשון, ולפיכך קבע, כי על המערער להרוס את הגג עד ליום 31.1.01. גם על החלטה זו הגיש המערער ערעור, אשר גם הוא נדחה. כן נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט העליון. במקביל הגיש המערער ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום, אשר נדחה, וכן הגיש עתירה מנהלית על החלטת הועדה, עתירה אשר נמחקה לבקשתו. ולפיכך, משלא ביצע את צו ההריסה ולא קיבל היתר לתוספת, הוגש כנגדו כתב האישום נשוא הערעור.

כאמור, בית משפט השלום (כב' השופט י. שפסר) הרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו וזאת לאחר שמיעת ראיות, ומכאן הערעור שבפנינו שעיקרו מופנה כנגד הכרעת הדין.

3.         בכתב הערעור טען המערער, כי בית המשפט שגה בהכרעת דינו בהסתמכו על עדי המאשימה, אשר לשיטתו הוכח, כי כיזבו בעדותם. לטענתו, היה על ביהמ"ש לקבל את עדותו שלו ולא לדחותה, כפי שעשה, ואף טען כנגד עדותה של עדת ההגנה שהביא מטעמו ואשר בדבריה לא תמכה בעדותו, וביהמ"ש קיבל את דבריה כנכונים. עוד טען, כי פסק הדין שניתן סתמי, מגמתי ושגוי ופוגע בזכות הקניין שלו. המערער העלה טענות רבות כנגד צו ההריסה שניתן במסגרת ת.פ. 6015/96 של בית משפט השלום בבאר שבע למרות שהפך חלוט. עוד טען, כי המשיבה הגישה את כתב האישום נגדו מטעמים פסולים שכל מטרתם לשמש ככלי נגדו בתיק אזרחי שהוא מנהל וכי המשיבה פעלה במרמה, כזב, זדון וחוסר תום לב. לפיכך, ביקש המערער לבטל את פסק הדין ולחייב את המשיבה בהוצאות.

4.         כבר עתה יצוין כי המערער יצג את עצמו הן בהליך בפני בית משפט קמא והן בערעור, דבר אשר גרם לסרבול ולהגשת בקשות שונות ומשונות ובין היתר הגיש בקשות לקיום הליכים שאין להם זכר בסדר הדין הפלילי.

5.         ביום 27.9.04 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור - ב"ש 21184/04 - וביום 14.10.04 ניתן צו המורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה, ללא עיכוב ביצוע ביחס לרכיב הקנס.

6.         ביום 19.10.04 הגיש המערער " בקשה דחופה להציג ראייה" במסגרת ב"ש 21251/04, ובה ביקש שיוגש (על ידי המשיבה) התצהיר המקורי עליו הוא חתם ושימש בסיס להרשעתו (המקורית), כשלטענתו חתימתו על התצהיר זויפה. במסגרת הבקשה הוגשה גם בקשה דחופה, לטענתו בהסכמה, לעיכוב הליכים. המשיבה התנגדה לשתי הבקשות והחלטה בבקשה ניתנה לאחר קיום דיון (להלן).

7.         ביום 14.11.04, בטרם נשמע הערעור גופו, הגיש המערער במסגרת ב"ש 21389/04 "בקשה לקיום ישיבה לבדיקת הראיות בתיק טרם שמיעת הערעור". המשיבה בתגובה לבקשה ביקשה לדחותה על הסף ולקיים את הדיון בערעור כסדרו ובית המשפט הורה על שמיעת הבקשה במסגרת שמיעת הערעור.

8.         ביום 22.2.06 התקיים דיון בערעור. במסגרת הדיון בערעור, שהתקיים בפני מותב בהרכב הנשיא י. פלפל והשופטים נ.הנדל וח.עמר ז"ל, טען המערער גם ביחס לבקשה להצגת ראייה (שהגיש, כאמור, בב"ש 21251/04) וחזר וביקש שהמשיבה תציג לו את התצהיר המקורי עליו חתם. בעקבות בקשה זו  ניתנה החלטת מפורטת (החלטה מיום 14.6.06, שניתנה על ידי חברנו המנוח כב' השופט חביב עמר ז"ל ובהסכמת חבריו להרכב), אשר דחתה את הבקשה.

בהחלטה נקבע, כי הן מהפן המשפטי והן מהפן הענייני אין כל שחר לבקשה. נקבע, כי מבחינה משפטית - דיונית הבקשה חסרת כל בסיס, וכי גם אם מתייחסים לבקשה כאל בקשה לעיון בחומר חקירה אין מקום להידרש אליה בשלב הערעור. נקבע עוד, כי גם אם מבחינה עקרונית ניתן להתייחס לבקשה כאל בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור הרי אין מדובר בראיה שהמערער לא ידע עליה או לא יכול היה להביאה בערכאה דלמטה, ולכן גם מן ההיבט הזה מן הדין לדחות את הבקשה. עוד הוסיף כב' השופט עמר ז"ל וציין, כי גם אם נניח שהראיה לא הייתה בידי המערער הרי שיכול היה לדרוש לעיין בה או לדרוש את הגשתה בהליך הקודם, או לפחות להתנגד להגשתה במסגרת ת.פ. 6015/96. כן הועלתה הסברה שהמערער, שניהל את ההליכים עד כה לרוב ללא ייצוג משפטי, עשה זאת בתחכום ונחישות וכי לא סביר שלא שמר לעצמו עותק מהתצהיר. כמו כן נקבע, כי המערער לא הציג מה שונה בין התצהיר עליו, לכאורה, חתם לבין התצהיר שהוגש וכי הבקשה היא חלק ממסע ההתשה המתמשך שמנהל המערער כנגד המשיבה. ולפיכך, דחה ביהמ"ש את הבקשה בקובעו שהיה עדיף שהמערער לא היה מגישה.

9.         ביום 9.5.06 (בב"ש 20768/06) הגיש המערער  " בקשה דחופה לביטול החלטה", היינו, בקשה לביטול ההחלטה שעניינה קביעת מועד למתן פסק דין. בבקשתו ביקש המערער לעכב את מתן פסק הדין עד לסיום ההליכים בתיקים האזרחיים הקשורים באותו עניין, ובסופו של דבר מחק בית המשפט את הבקשה לבקשת המערער.

10.       ביום 12.6.06 הגיש המערער " בקשה דחופה שנייה בהסכמה לעיכוב הליכים". בקשה נדחתה ונקבע כי היא תידון ותוחלט בהחלטה שאמורה הייתה להינתן ביום 14.6.06 (החלטת כב' השופט עמר ז"ל שצויינה לעיל), וכך היה.

11.       ביום 18.6.06 הגיש המערער " בקשה לקיום דיון" ובה ביקש לקיים דיון על סמך ההסכמות בינו לבין המשיבה בתיקים האזרחיים, שיש בהם, לטענתו, לייתר את שמיעת הערעור. הבקשה נדחתה.

12.       ביום 14.11.06 הגיש המערער " בקשה לתיקון כתב ערעור ולקביעת שופטים בהרכב". בבקשתו זו טען המערער, בעיקרו, כי כתב האישום נשוא הערעור בגינו הורשע מתבסס על פסק דין בת.פ. 6015/96, שעניינו נכס ברח' החלוץ 96, ואילו בכתב האישום נטען, כי עליו להרוס נכס ברח' הדסה 43 ומשאין מדובר בנכסים זהים יש לזכותו ולמחוק את כתב האישום נגדו. כמו כן ביקש שכב' השופטים הנדל ו-ואגו ידונו בערעורו מאחר והם מכירים את הפרשה ואת נכסיו (מהליכים אחרים).

הבקשה נקבעה לדיון במועד שמיעת הערעור ביום 29.11.06. בדיון דחה כב' הנשיא את בקשת המערער לשינוי הרכב והמערער חזר בו מבקשתו זו.

בדיון חזר המערער על הטענה לפיה הורשע ביחס לנכס הלא נכון, שכן לדבריו פסק הדין בת.פ. 6015/96 מדבר על רח' החלוץ 96 פינת הדסה 45 בבאר שבע, לגביו טען כי קיים את צו ההריסה, ואילו בכתב האישום נשוא הערעור יחסו אי קיום צו הריסה ביחס לנכס ברח' הדסה 43 בבאר שבע. ולפיכך, לטענתו, לא ביצע אף עבירה.

ב"כ המשיבה ביקשה לבדוק את טענות המערער ונקבע מועד לדיון נוסף ליום 16.5.07.

בדיון שנערך ביום 16.5.07 טען ב"כ המשיבה, כי מבחינה מהותית מדובר באותו הנכס. לדבריו, הרישום של הנכס ככתובת הדסה 43 הוסדר רק בשנת 1996, שעד אז הכתובות בעיר העתיקה בבאר שבע לא היו מוסדרות במלואן. כן נטען, בשולי הדברים, כי הנכס שהיה ברשות המערער היה חצר ורק לאחר שבוצע קירוי הוא קיבל את הכתובת "הדסה 43". ב"כ המשיבה הגיש נתוני ארנונה לפיהם הנכס ברח' הדסה 43 הוא בבעלות המערער ואף הגיש את החלטתו של כב' השופט רבי מיום 16.5.91 לפיה הגג ברח' החלוץ 96 פינת הדסה 45 בוצע ללא רישיון כדין (יש לציין כי גם הוגשה הבקשה לביטול הצו, נשוא החלטת כב' השופט רבי).

מנגד חזר המערער על טענתו, כי מדובר בשני נכסים שונים ולכן ביקש לזכותו. המערער הגיש העתק רישיון לבנין, להתקנת גג מחומר קל, מס' 4636 מיום 4.5.70 אלא שבהעתק הנ"ל הכתובת המצוינת היא "החלוץ 94-96 פנת הדסה 43-45". כן, הגיש המערער פסק דין (בה"פ 8043/03 של ביהמ"ש המחוזי) בו נדחתה בקשתו לסעד הצהרתי, שיצהיר על בטלות מחיקת עתירתו המנהלית כנגד החלטת ועדת הערר. בנוסף, הגיש המערער פסק דין בע"פ 205/91 הדוחה את ערעורו על החלטת בית משפט השלום, שלא נעתר לביטול צו ההריסה שהוצא כנגדו ביחס לנכס ברח' הדסה. לבסוף, הגיש המערער את החלטת ועדת הערר המחוזית מיום 11/03/98, שדחתה את בקשתו לאשר את קירוי החצר ברחוב הדסה 43.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ