אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 7166/06

החלטה בתיק עפ 7166/06

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7166-06
25/01/2007
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י.פלפל - אב"ד
2. נ.הנדל- ס.נשיא
3. ש.דברת


- נגד -
התובע:
שלום לנקרי
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.      המערער, מר שלום לנקרי, הגיש לבית המשפט כתב ערעור שהוכתר בכותרת "הודעת ערעור פלילי ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין".

בכותרת של המסמך נכתב "שלום לנקרי מ.ז. 078134533 ע"י ידיד קרוב, מיופה כוח, יוסף בן ברוך, שכתובתי להמצאת כתבי בי-דין הינה: רח' יהודה הלוי 1/12 אשדוד טלפקס: 8555941-08 ; סלולר: 7424372-050".

  1. ידוע לנו מדיונים בערעורים פליליים אחרים, שאין זו הפעם הראשונה שיוסף בן-ברוך מכנה עצמו "ידיד קרוב" והוא נוהג להגיש ערעורים, כביכול בשם מערערים, מתוך נסיון לייצג את בעלי הדין בפנינו.
  1. ב"כ המשיבה, עו"ד אדם אור, טען, כי "בהתאם לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין וסעיף 13 לחסד"פ מוסמך רק עורך דין לייצג נאשמים בבית משפט".

המערער טען, כי "מר בן-ברוך סיים משפטים אבל הוא לא עו"ד ואין לו תעודה. אני מבקש לא לפגוע בי ולאפשר לחברי לאמר את דבריי מתוך פיו".

מששאלנו את המערער למקצועו השיב "אני מורה, יש לי תעודת הוראה והסמכה להנדסאי".

  1. קיימים מקרים בהם יכול "אחר" לייצג בעל דין או להצטרף לתביעה כאשר אינו צד לתביעה זו. תקנה 32(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 לפיה "פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב..."  וכן בבית משפט לענייני משפחה רשאי קטין להיות מיוצג על ידי "ידיד קרוב" (ראה סעיף 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). מקרה נוסף הנו יציר הפסיקה הקרוי "ידיד בית משפט" - שהנו גוף או בעל תפקיד אשר מצורף להליך המתברר בפני בית המשפט, על אף שאינו צד ישיר לסכסוך, אשר מטרתו לסייע לבית המשפט בסוגיה הנידונה. מדובר בצד שיש לו יכולת לתרום לבית המשפט, אם בשל אינטרס אותו הוא מייצג, בשל מומחיותו, תפקידו או עיסוקו (ראה מ"ח 7929/96 קוזלי ואח' נגד מדינת ישראל, פ"ד נג(1), 529).
  1. המקרה שבפנינו אינו חוסה תחת אף אחד החריגים הנ"ל. המערער הנו אדם נורמטיבי שאינו מוגדר "פסול דין". איננו דנים בסוגיה כזו הדורשת שמוסד מקצועי חיצוני יסייע לבית המשפט בהבהרתה.
  1. סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע, כי "לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15".

חריג לכך נמצא בסעיף 19(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א 1971 שם כל פעולה שרשאי קטין לבצע בבית משפט, רשאי גם הורה הקטין, או אדם אחר שהרשהו בית המשפט לעשות כן, לייצגו. גם חריג זה אינו רלוונטי למקרה שבפנינו.

  1. בנוסף לנ"ל אציין, כי גם במשפט האזרחי - תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מייחדת את זכות הייצוג לעורך דין וזאת "באין הוראה מפורשת אחרת בדין". על פי סעיף 4(2) לפקודת עורכי הדין, 1938 (אשר בוטלה בשנת 1961) בחוק לשכת עורכי הדין - "מוסמך היה ביהמ"ש להתיר ל"ידיד" להתייצב מטעם בעל דין לפני בית המשפט ... אלא שהיתר זה לא היה ניתן למי שלפי דעת בית המשפט הפך "ידידות" זו לעסק המתחרה בעורכי דין" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית 1991, עמ'203-204). כיום סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), קובע -

"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;

(2) ....

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים".

בסעיף הנ"ל לא קיים האיסור על עשיית פעולה "שלא דרך עיסוק ולא בתמורה", כפי שהופיע בפקודה. הסעיף אמנם נראה שאינו מונע מביה"ש להתיר ל"ידיד" להתייצב בפניו, אך גם הוראה המתירה זאת מפורשות לא קיימת ולכן יוצא איפה, כי האיסור בתקנה 472 לתקנות תופס גם בהתייצבות לשם טיעון בפני ביהמ"ש (ראה - י. זוסמן, שם, שם).

הבקשה נדחית. הערעור יקבע לשמיעה על פי יומנו של בית המשפט.

המזכירות תשלח החלטה זו בדואר לצדדים ולבאי כוחם.

ניתן היום  ו' בשבט, תשס"ז (25  בינואר 2007) בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ