אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 70016/05

החלטה בתיק עפ 70016/05

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
70016-05
28/11/2005
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
קונטורוביץ רדיסלב
עו"ד שקלאר יעקב
הנתבע:
פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
החלטה
  1. ביום 16/11/05 הטלנו על ב"כ המערער, עו"ד יעקב שקלאר, הוצאות אישיות בסך 5,000 ש"ח.
  1. הודעת הערעור הוגשה בתאריך 3/1/05, ללא נימוקים, בניגוד להוראת סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, (להלן: "חסד"פ"), הקובעת כי " הודעת הערעור תפרט את נימוקיו".
  1. בתאריך 6/6/05 שלחה מזכירות בית המשפט הודעה לצדדים על מועד הדיון בערעור, 16/11/05. ההודעה נשלחה איפוא, למעלה מחמישה חודשים לפני מועד הדיון בערעור. למרות קביעת מועד לדיון לא טרח ב"כ המערער להגיש נימוקי ערעור.
  1. בתאריך 1/11/05, כשבועיים לפני מועד הדיון, פנתה ב"כ המדינה אל ב"כ המערער, באמצעות הפקס, והתריעה בפניו על שבהעדר נימוקי ערעור, אין היא יכולה להתכונן לדיון.

עדיין לא טרח ב"כ המערער להגיש את נימוקי הערעור.

  1. בתאריך 10/11/05 הגיש ב"כ המערער בקשה לדחות את הדיון בערעור, כדי ליתן לו "זמן סביר להכין את נימוקי הערעור אשר טרם הוכנו בגלל טעות אנוש" (ההדגשה הכפולה במקור).

כב' השופטת ברלינר, ראש המותב, החליטה כי על המערער וב"כ להתייצב במועד הקבוע, לדיון בשאלה אם יש למחוק את הערעור לפי סעיף 203 האמור סיפא.

  1. ביום האמור, לאחר ששמענו את הסברי ב"כ המערער, עו"ד דינה פרופס ממשרד עו"ד שקלאר, החלטנו כאמור, להטיל הוצאות על עו"ד שקלאר אישית. תוך דחיית הדיון בערעור למועד אחר, " רק משום שאיננו רוצים לפגוע במערער עצמו".
  1. בהערת אגב נציין שביצועו של עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ע"י בית משפט קמא, עוכב לאחר הגשת הודעת הערעור, בהסכמת המדינה, עד מתן פסק הדין בערעור.

אין לנו אלא להביע תמיהה על עמדתה של המדינה, אשר הסכימה לעיכוב ביצוע העונש, ללא נימוקי ערעור כלל, שהרי טיב הערעור וסיכויי הצלחתו הם אחד השיקולים לעיכוב ביצוע עונש המאסר (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י, פ"ד נד (ב) 241).

  1. לאחר החלטתנו דלעיל, הוגשה הבקשה המונחת עתה לפנינו לביטול ההוצאות. הבקשה הוגשה ע"י המערער באמצעות בא כוחו, עו"ד שקלאר (אף שההוצאות הוטלו, כאמור, אישית על עו"ד שקלאר ולא על המערער).
  1. בקליפת האגוז, טוען עו"ד שקלאר, שנימוקי הערעור לא הוגשו " כי הייצוג טרם הוסדר סופית... הובהר למערער כי עקב הצורך בעיכוב ביצוע עונש המאסר יוגש הערעור, אך נימוקיו יוגשו רק כשישולם שכה"ט", וכי " נימוקי הערעור לא הוגשו כיוון שלא שולם שכה"ט".

המדינה מתנגדת לבקשה ולביטול ההוצאות.

  1. מקובלת עלינו לחלוטין עמדתה של המדינה, לפיה " נימוקי הבקשה לא רק שאינם תומכים בבקשה לביטול הצו להוצאות, אלא אפילו מצדיקים את הצו". בניגוד מפורש לאמור בבקשה מיום 10/11/05, ובדיון לפנינו ביום 28/11/05, כאילו "טעות אנוש" גרמה לאי הגשת נימוקי הערעור, נאמר בבקשה כי אי הגשתם היתה מחדל מודע, מכוון, של עו"ד שקלאר. מסתבר שהטענה בדבר "טעות אנוש" היתה לא מדויקת, בלשון המעטה, ואף מטעה את בית המשפט.
  1. עו"ד שקלאר לא פנה לבית משפט זה, בעוד מועד, מיד עם קבלת ההודעה על מועד הדיון לפני למעלה מחמישה חודשים, בבקשה לשחררו מיצוגו של המערער, לפי סעיף 17 לחסד"פ, אלא בחר להתעלם - התעלמות המביעה זלזול כלפי זמנו של בית המשפט, משמע: כספי הציבור. הזמן השיפוטי הוא, כידוע, המשאב היקר ביותר של מערכת המשפט העמוסה. במקום ערעור זה, שלשמיעתו הוקצה זמן שיפוטי, ניתן היה לשמוע ערעור אחר מן הערעורים הרבים מאוד, המחכים לתורם. כמובן, שדחייתו למועד אחר, באה, שוב, על חשבון תיק אחר.
  1. אשר לטענת עו"ד שקלאר, כי למעשה הייצוג טרם הוסדר סופית בינו לבין המערער - זו טענה שלא היה לה מקום. הודעת הערעור הוגשה, כאשר בכותרתה צויין כי עו"ד שקלאר (ועורכי דין נוספים ממשרדו) הם ב"כ של המערער. משרד עו"ד שקלאר צויין ככתובת למסירת כתבי בי-דין. ההודעה חתומה ע"י "עו"ד יעקב שקלאר, ב"כ המבקש". עו"ד שקלאר הגיש בשם המערער 1 גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. (מן הבקשה לפנינו עולה כי עו"ד פעל לעכב את ביצוע עונש המאסר של המערער, אף שהערעור באותו שלב היה מוטל בספק).
  2. ובאותו עניין: עפ"י האמור בבקשה, לפיה התכוון עו"ד שקלאר " אם לא יוסדר עניין זה (תשלום שכר הטרחה - הערה שלנו) - למחוק את הערעור"; מה שלא מנע מעו"ד פרופס, בדיון בפנינו ביום 28/11/05, לטעון כי " אל לנו לפגוע במערער עצמו".
  1. על פי מכלול הנסיבות ראוי היה להטיל הוצאות אישיות על עו"ד שקלאר מכוח הסמכות הטבועה של בית המשפט (בג"צ 2685/92 שמחה ניר נ' נשיא בית המשפט המחוזי באר-שבע ואח', פ"ד מז (2) 203).

סיכומו של דבר, אנו דוחים את הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ