אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 3360/05

החלטה בתיק עפ 3360/05

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
3360-05
02/01/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מוראד גריפאת
עו"ד בסטוני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד לוין
החלטה

            בכדי לעמוד על טיבה של בקשה זו, אסקור את הרקע לה:

            ביום 13/3/05 הוגש נגד העורר ושני אנשים נוספים כתב אישום בגין שורה של עבירות שעניינן גניבת בקר. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום קיבל את הבקשה והורה על מעצר כמבוקש. ערר שהוגש כנגד ההחלטה נדחה על ידי בית משפט זה וההחלטה אושרה על ידי בית המשפט העליון [השופטת חיות בהחלטה מיום 26/4/05].

            משנקף הזמן ותקופת 9 החודשים בהם על בית המשפט לתת את הכרעת הדין לגבי נאשם המוחזק במעצר, עמדה להסתיים, פנתה המשיבה לבית המשפט העליון על מנת שישתמש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכוית אכיפה-מעצרים], תשנ"ו - 1996 [להלן - חוק המעצרים]. 

            המשיבה ביקשה כי בית המשפט העליון יורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 60 ימים, או עד מתן הכרעת הדין לפי המועד המוקדם מביניהם. בבקשה נטען בין היתר כי בית משפט השלום הודיע לאחר מספר דחיות, כי הכרעת הדין תנתן ביום 12/12/05, דהיינו ביום האחרון של 9 החודשים. הערר הובא בפני השופטת בייניש אשר החליטה ביום 11/12/05 כדלקמן:

"מתברר כי יש סיכוי של ממש כי הפעם אכן תשומע הכרעת הדין מחר ביום 12/12/05, ואם כך יהיה אין צורך בהארכת המעצר כיוון שתשעת חודשי המעצר המקוריים עומדים בפני סיום עתה. כדי למנוע תקלה, ובהסכמה, אני מאריכה את המעצר ב- 7 ימים או עד למתן הכרעת הדין לפי המוקדם".

            ואכן ביום 12/12/05 נתנה הכרעת הדין והמשיב הורשע בדין. המשך הדיון נקבע על ידי בית המשפט השלום לשמיעת טיעונים לעונש ליום 28/12/05.

            בשלב זה סבר הסניגור כי מעצרו של העורר איננו חוקי ועל כן הגיש "בקשה דחופה לעיון חוזר ושחרור ממעצר, במעמד צד אחד וללא צורך לפנות לתגובת המשיבה".       נשיא בית המשפט השלום לא התרשם מדחיפות הבקשה, והורה על קיום דיון במעמד שני הצדדים.

            הסניגור, הממשיך לסבור כי המעצר איננו חוקי, הגיש ערר על החלטה זו למרות שאין בה למעשה שום קביעה לגוף העניין. מצאתי לנכון לדון בערר לגופו, למרות שבית משפט השלום טרם אמר את דברו וזה על מנת להעמיד דברים על מקומם ולחסוך בהתדיינויות מיותרות.

            אם ירדתי לסוף טענתו של הסניגור  כי המעצר אינו חוקי, הרי היא מושתתת על הגישה לפיה בית משפט העליון החליט [בין במפורש ובין במשתמע] כי המעצר יוארך עד הכרעת הדין, ולא מעבר לזה.  לפי גישה זו, היה מקום לשחרר את העורר ביום מתן הכרעת הדין. טענה זו לא הושתתה על שום טיעון משפטי סדור, על הוראה סטטוטורית כלשהי, או על פסיקה מחייבת שניתן להעזר בה. מהטעם הזה בלבד, היה מקום לדחות את הערר על הסף.

חרף זאת ועל מנת שלא יחוש העורר כי עניינו לא נדון לא על ידי בית משפט השלום ולא על ידי בית משפט זה, אנסה להתחקות על ידי נימוקים אפשריים לבקשה.

            תחילה אפנה להוראות הדין בעניין:

א.      סעיף 21 לחוק המעצרים קובע כי צו מעצר שניתן לפי סעיף זה "יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת".

ב.   סעיף 61 לאותו חוק קובע כי "נאשם שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי 9 חודשים ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה".

ג.    סעיף 62 לחוק קובע כי "על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולחזור ולצוות כך מעת לעת וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה".

שאלה מיוחדת שהתעוררה בפסיקה בעניין זה, היא מה תוקפו של מעצר שהוחלט עליו בבית המשפט העליון מכוח סעיף 62 לחוק, לגבי נאשם שהכרעת הדין בעניינו ניתנה לאחר תום תקופת 9 החודשים. בעניין זה נקבעה הלכה בבשפ 433/98  מדינת ישראל נגד ינון איבידיוב , פ"ד נ"ב (1) 592. באותה פרשה החליט בית המשפט כי "נאשם שנעצר עד לתום ההליכים וניתנה הכרעת דין במשפטו במהלך 9 חודשים מאז הגשת כתב האישום, מעצרו ימשך וילך - מכוח הצו שניתן בתחילת המשפט לעוצרו עד לתום ההליכים - עד למתן גזר הדין, אלא אם יחליט בית משפט אחרת. ואילו נאשם שנעצר עד תום ההליכים וניתנה הכרעת דין במשפטו לאחר עבור 9 חודשים מאז הגשת כתב האישום, מעצרו ימשך וילך אך ורק על פי החלטתו של שופט בית המשפט העליון".

ניתן להניח שנימוקי הסניגור מושתתים על פרשנות [שגויה] של פסק הדין בפרשת איבידיוב הנ"ל, שכן אינני מתאר לעצמי שהסניגור לא היה ער להוראת סעיף 21 (ה) לחוק. בהקשר זה ניתן לשער שאולי התכוון הסניגור לטעון כי החלטת השופטת בייניש יש לראותה כהחלטה המורה "אחרת" כאמור בסעיף 21 (ה), דהיינו החלטה הבאה לקבוע כי המעצר לא יהיה עד תום ההליכים, דהיינו עד פסק הדין, אלא עד תקופה קצרה יותר. ואולם, יש לדחות טענה זו משני נימוקים:

            ראשית, הבקשה המקורית היתה  להארכתמעצר ב- 60 ימים, ובהסכמה הוארך ב- 7 ימים. שנית, בית המשפט הורה על הארכת מעצר ולא על קיצור התקופה.

אילו רצה בית המשפט העליון לקצר את התקופה, היה נזקק בוודאי לבקשה מפורשת של הסניגור, ומשמיע אמירה מפורשת בעניין זה.

            נותרה, אם כך, האפשרות שהסניגור מבקש להסתמך על פסק הדין בפרשת איבדיוב  הנ"ל. ואולם לא עובדות הפרשה ההיא ולא ההלכה שנקבעה בה, ישימות לפרשה שבפנינו. השוני הוא בפרטים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ