אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 3337/05

החלטה בתיק עפ 3337/05

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
3337-05
27/12/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חנניה אוחנה
החלטה

1.  מונח בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים], התשנ"ו - 1996 [להלן - חוק המעצרים]. הערר הוא כנגד החלטת בית המשפט השלום בצפת [כב' השופט נדל] מיום 18.12.05, בה הורה על שחרורו של המשיב בתנאי חלופת מעצר.

2.   נגד המשיב הוגש לבית משפט השלום בצפת כתב אישום שבו שלושה אישומים שונים בגין עבירות של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בכתב האישום נטען כי ביום 26.11.05 באתר רבי שמעון בר יוחאי במירון המשיב תקף שלא כדין את אשתו ואף איים עליה שיהרוג אותה. איומים ברוח זו השמיע כלפיה גם בחודש דצמבר 2005 בשתי הזדמנויות שונות, אחת מהן בנוכחות שוטרים בתחנת המשטרה. 

3.   עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 18.12.05 קבע השופט נדל כי הראיות לכאורה נגד המשיב כורסמו על ידי סתירות שנתגלו בגרסאותיה השונות של המתלוננת. לאור החולשה בראיות, כפי שנראתה לשופט נדל, הוא קבע כי יש מקום לשחרר את המשיב בחלופת מעצר מאחר וניתן להשיג את מטרות המעצר גם באמצעות שחרורו של המשיב לדירה שישכור בעיר צפת, והתחייבות שלא ליצור קשר עם המתלוננת וגם לא להיכנס לעיר מגוריה - קריית חיים. החלופה נראתה לשופט סבירה לאור המרחק בין מקום מגוריו הצפוי של המשיב [צפת] לבין מגורי המתלוננת. על כך הערר שבפני.

4   ב"כ העוררת סבור כי החלטת בית המשפט קמא אינה במקומה מטעמים אלו:

א. למשיב אין דירת קבע בצפת; 

ב. לא נבחנה האפשרות של עריכת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב;                      

ג. בית המשפט לא התייחס למסוכנות הצפויה משחרור המשיב, לאור העובדה שתלוי ועומד נגדו עונש מותנה בר הפעלה שנגזר עליו אך ביום 17.11.05 בגין עבירות דומות שביצע נגד המתלוננת.

ב"כ המשיב טוען כי אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה קמא. לטענתו ההחלטה לשחרר את המשיב נבעה מכשלים ראייתיים ומעדויות סותרות שמסרה המתלוננת. לטענתו, חלופה המעצר שהתקבלה מפיגה כל חשש למסוכנות, אם בכלל צפויה  סכנה, משחרור המשיב. גם אין מקום לשחרר את המשיב למעצר בית כי להערכת הסניגור הוא יוכל למסור כתובת קבועה.

5.  ערכאת הערעור הדנה במעצר עד תום ההליכים רואים אותה כמי שיושבת "במקום" הערכאה דלמטה ולא רק כ"מבקרת" את ערכאה זו [ראו לעניין זה קדמי, "סדר הדין בפלילים" (הוצאת דיונון), חלק ראשון, פרק שביעי, ע' 320]. במקרה שלפניי החליט כאמור בית משפט קמא כי בשל כרסום בראיות בנוגע לאישום הראשון ראוי להורות על שחרור לחלופת מעצר. לדעתי, לא היה מלכתחילה מקום לקבוע כי חל כרסום בתשתית הראיות לכאורה שבידי המבקשת. מה שכונה "סתירות" בגרסת המתלוננת הוא לצערנו, חלק בלתי נפרד מתופעת הנשים המוכות ולדעתי ה"סתירות" אינן אלא חיזוק לטענה שלפנינו אישה מוכה. מעיון בתיק החקירה עולה שהתלונה בגין התקיפה במירון ביום 26.11.05 הוגשה בידי עדי ראייה ולא בידי המתלוננת. בחקירה הראשונית מסרה כי המשיב לא תקף אותה ואין היא מעונינת להתלונן נגדו. ביום 13.12.05 נאלצה המתלוננת לפנות בעצמה למשטרה בתלונה משלה על איומיו הבלתי פוסקים של המשיב. במסגרת זו ספרה כי באירוע במירון מיום 26.11.05 הוכתה ידי בעלה שגם איים עליה. באותה חקירה נדרשה המתלוננת להסביר את השוני בין גרסאותיה ועל כך השיבה [בהודעה מיום 13.12.05 עמ' 1 שורות 15 ואילך] באמרה "בעדות אמרתי שלא קרה כלום כי פחדתי ממנו...".

ההסבר הזה צריך להניח את הדעת כי אין מדובר בסתירה השוללת את היסוד לגרסה. ההסבר שנתנה המתלוננת הוא סביר ועל כן אין בו כדי לכרסם בתשתית הראיות. כדי שייגרם כרסום כזה צריך ש"פגמים וליקויים" במהימנות המתלוננת, עקב השוני בגרסאותיה, ישללו מכל יסוד את הגירסה המפלילה שמסרה [ראה לעניין זה: קדמי, שם, ע' 228].

די בכל אלה כדי להביא למסקנה שתשתית הראיות טובה לכאורה. אך אין זה הכל: מהחלטת בית משפט השלום עולה כי החלופה נקבע בלי שנערך גביה דיון ראוי: למשיב עדיין אין דירת מגורים בצפת; כיצד ומתי ישיג דירה? לא נבחן די הצורך האם המרחק בין צפת לקריית חיים הולם את נסיבות המקרה. ההחלטה בדבר חלופה נתנה בלי שהוזמן תסקיר מעצר. בנסיבות אלה נראה לי כי הזמנת תסקיר כזה היא חיונית.

לכן אני מקבל את הערר, מבטל את החלטת בית משפט השלום ומורה על החזרת העניין אליו בכדי שידון בשאלה אם יש מקום לשחרר את המשיב בחלופה וזה לאחר שיוזמן תסקיר מעצר. הדיון בשאלה זו ייעשה על בסיס ההנחה כי יש בידי המאשימה תשתית ראיות מספקת וכי הוכחה עילת מעצר ראויה שענינה מסוכנות. אין בהחלטה זו כדי להוות הנחיה לבית משפט השלום לשחרר את המשיב בתנאי חלופת מעצר.

החלטה זו ניתנה היום כו' בכסלו, התשס"ו (27 בדצמבר 2005) במעמד ב"כ העוררת עו"ד דנה שביט, המשיב וב"כ עו"ד לירון מלכה.

ההחלטה ניתנת לפרסום החל מיום נתינתה.

ניסים ממן, סגן נשיא

003337/05בש 054 חגית דהן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ