אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 3309/05

החלטה בתיק עפ 3309/05

תאריך פרסום : 08/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
3309-05
18/12/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חן אלמקייס
החלטה

המשיב עומד לדין בבית משפט השלום בנצרת בגין עבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. אין מחלוקת כי בידי המבקשת יש ראיות לכאורה לכך שבשלוש הזדמנויות שונות מכר סם מסוכן מסוג קוקאין וחשיש לסוכן משטרתי וכן החזיק סם שלא לצריכה עצמית.

משהוגש כתב האישום בקשה המאשימה שבית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עילת הבקשה הייתה מסוכנותו של המשיב הנלמדת מהעבירות המיוחסות לו ומעברו הפלילי.

לשם הכרעה בבקשה הזמין בית המשפט תסקיר מעצר. שירות המבחן ממליץ בתסקיר להפנות את המשיב לטיפול גמילה בעמותת אדם לאדם ואחר כך בקהילה אחרת לשם קבלת טיפול ארוך טווח וכל זה כחלופת מעצר. 

בית משפט השלום סבר כי ניתן להשיג את מטרות המעצר על ידי שימוש בחלופה המוצעת. הוא התרשם כי המשיב נמצא על פרשת דרכים קריטית ומן הראוי לאפשר לו לערוך שינוי מהותי בחייו בטרם ידרדר במדרון שאין חזרה ממנו. לכן הצעת החלופה התקבלה ונקבעו תנאים לשחרורו של המשיב. על החלטה זו הוגש הערר שבפני.

המבקשת סבורה כי ההחלטה אינה במקומה וטעמיה הם אלה:

א. מדובר בעבירות חמורות. החלופה המוצעת אינה מסוגלת להפיג את המסוכנות הנובעת מהמשיב;

ב. המשיב אינו ראוי להתחשבות כזו הן משום שמעולם לא ראה עצמו נזקק לטיפול גמילה והן משום שיש ספק אם בכלל הוא זקוק לגמילה. במסגרת הליך החקירה והמעצר הצהיר המשיב כמה פעמים כי אינו משתמש בסם ואינו זקוק לשום טיפול.

הסניגור, עו"ד מושקוביץ, טוען כי ההחלטה שקולה ומאזנת כראוי בין האינטרס הציבורי ואינטרס המשיב. הסניגור גם מפנה לתסקיר החיובי ומבקש לייחס לו את מלוא המשקל.

יש ממש בטענות המבקשת ולדעתי טרם בשלו התנאים להורות על שליחתו של המשיב לטיפול גמילה ארוך וממושך.

ייאמר כי הפסיקה בשאלה שבפני אינה חד משמעית. מצד אחד ישנה ההלכה לפיה רק במקרים חריגים, בהם כבר החל הנאשם בהליך הגמילה, יאפשר לו בית המשפט להמשיך את הטיפול במסגרת חלופת מעצר [למשל, בש"פ 225/99  חושינסקי נגד מדינת ישראל , פ"ד נג[1], 140]. מנגד, ישנה פיסקה שבאה מפיהם של השופטת דורנר והשופט א' א' לוי הקובעת כי ניתן גם להורות ההפך [למשל - בש"פ 6504/03   מדינת ישראל נגד חביב - מפי השופטת דורנר ובש"פ 10875/03  יעקב משה נגד מדינת ישראל מפי השופט לוי]. ראוי, לדעתי שתינתן הלכה מחייבת וחד משמעית בעניין.

במקרה שבפני, גם בהנחה שהחלופה מאיינת את המסוכנות וגם אם נלך לשיטתו של הסניגור והפסיקה שהגיש, טיפול גמילה כחלופת מעצר יינתן רק למי שבאמת ובתמים זקוק לו. תנאי זה אינו מתקיים במשיב. החשש שהמשיב מבקש לחסות בצל הליך הגמילה רק כדי להשתחרר מהמעצר הוא כבד. מי שזקוק לגמילה לא יתכחש לכך אלא יביע קול זעקה ותחנונים, אך המשיב הפגין לענין זה אדישות מוחלטת והתכחשות רבתי. אפילו נראה בעמדה בלתי כנה זו חלק מהליך ההתגוננות שלו, והמשיב באמת זקוק לטיפול, עדיין מתעוררת השאלה מה דחיפות יש להליך גמילה עכשיו, בעיצומו של ההליך המשפטי. אחרי הכל, חודשים רבים חלפו להם בלי שהמשיב גילה כל צורך דחוף או לא דחוף להגמל מהסם.  בית המשפט רשאי להורות על מתן הליך גמילה במסגרת גזר הדין, או גם לפניו. אולם ראשית לכל, יש לנסות למצות את ההליך השיפוטי ולברר את אשמתו של המשיב. מאחר ויש ראיות טובות לכאורה להוכחות האישומים, הייתי מצפה מהמשיב שיסיים את הליך מהר ככול האפשר ויבקש מבית המשפט לאפשר לו להיגמל בין בתוך כתלי הכלא ובין מחוצה לו והכל לאחר שההליך הפלילי יסתיים. אם יגלה המשיב נכונות ראויה לכך, הוא עשוי להגיע לשלב הזה בתוך ימים ספורים. שליחתו של המשיב עתה לגמילה בטרם תוכרע אשמתו, היא העדפה בלתי מידתית של האינטרס הפרטי ויש בה אפילו כדי לסכל את החובה הציבורית למצות את הדין ולקיימו כהלכה.

יש גם מקום להעיר כי בנסיבות אלה, כשהמשיב לכאורה מכחיש כי הוא זקוק לגמילה, ייתן שירות מבחן את המלצתו בהסתמך על נתונים מבוססים. לעניין זה אמירתו של המשיב בלבד, היא לכשעצמה אינה מספקת. גם אנשי העמותה "אדם לאדם" לא קיבלו שום אישור משום גורם מוסמך כי המשיב הוא באמת נרקומן. נציג העמותה הצהיר בבית המשפט כי כנרקומן לשעבר הוא יודע לזהות את אחיו המכורים. עדות זו אינה מהימנה בעיני לאור העובדה ששליחתו של המשיב לטיפול גמילה כרוכה בתשלום של כמה אלפי שקלים חדשים לקופתה של העמותה.

לכן לא מצאתי כל עילה מבוררת להורות על התחלתו של הליך הגמילה עכשיו דווקא וגם לא ביסוס נאות לטענה שהמשיב הוא נרקומן הזקוק לגמילה. 

הערר מתקבל, החלטת בית המשפט מתבטלת והמשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום י"ז בכסלו, התשס"ו (18 בדצמבר 2005) במעמד ב"כ הצדדים ובהעדר המשיב שבהסכמת הסניגור לא הובא עקב תקלה במעלית.

ניסים ממן, סגן נשיא

003309/05בש 054 חגית דהן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ