אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 2824/06

החלטה בתיק עפ 2824/06

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
2824-06
18/10/2006
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
1. מחמוד ואכד
2. מאלכ ואכד

עו"ד סוהאד אגא
עו"ד עבד אלכרים עבאס
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כרמלה רוטפלד-האפט) מיום 6.9.06 ב- ב"ש 3581/06, אשר הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

            העוררים אינם משלימים עם החלטתו של בית משפט קמא וטוענים, כי בית משפט קמא שגה בהחליטו, כי קיימות ראיות לכאורה בחומר החקירה הקיים בתיק, שגה בכך שלא התייחס במשנה זהירות לעדויות שנמסרו מפי עדים שכולם מעוניינים ובני משפחה אחת ושגה בכך שלא ייחס משקל למחדלי חקירה שונים. בנוסף העוררים טוענים, כי בית משפט קמא שגה בכך, שלא שחרר אותם לחלופת המעצר שהוצעה על ידם - הרחקה למשולש, מעצר בית מלא ואזיקים אלקטרוניים, בפיקוח ערבים, שנבדקו על ידי שרות המבחן ונמצאו כשרים למטלה.

            ב"כ המשיבה הודפת את טענות העוררים ותומכת בשתי ידיים בהחלטתו של בית משפט קמא.

2.         כנגד שני העוררים הוגש כתב אישום המייחס לשניהם עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בחבורה וחבלה במזיד; בנוסף לעורר מס' 1 בלבד מיוחסת עבירה נוספת של החזקת סכין ולעורר מס' 2 בלבד מיוחסת עבירה נוספת של יריות באזור מגורים.

            על פי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 16.6.06 בשעה 10:45 נסע עורר מס' 1 ברכבו ובשלב מסוים עצר את הרכב וחסם את דרכו של המתלונן, שנסע מאחוריו. בין השניים התפתח דין ודברים אך בעקבות התערבות עוברי דרך נמנעה הסלמת הויכוח וכל אחד פנה לדרכו. כמחצית השעה לאחר מכן, הגיע המתלונן לבית אביו של העורר מס' 1 על מנת ליישב עמו את הסכסוך, אלא שבאותה עת, הגיעו העוררים ביחד עם אחיהם סלאם למתחם ביתו של המתלונן, הנמצא כ- 100 מטרים מבית אביהם והחלו לכלות זעמם בשלושה כלי רכב השייכים למשפחת המתלונן; בהגיע המתלונן למקום, התנפלו עליו העוררים, ביחד עם אחיהם סלאם, והחלו מכים אותו באמצעות מוטות ברזל שאחזו, כאשר עורר מס' 1 החזיק סכין בידו וגרמו למתלונן חבלות של ממש; אמו של המתלונן, אשר ניסתה לבוא לעזרתו, הוכתה אף היא ורק בהתערבות השכנים ואביהם של העוררים אשר הגיעו למקום, עזבו העוררים את המקום ברכביהם. בעת שעזבו העוררים ואחיהם את המקום, הוציא עורר מס' 2 את ידו מבעד לחלון הרכב, והחל לירות באוויר, תוך כדי נסיעתו מהמקום.

3.         בהחלטתו עמד בית משפט קמא על טענות הצדדים, סקר בהרחבה את חומר הראיות הקיים בתיק, נמנע מלהתייחס לחומר ראיות שאינו קשור ישירות לכתב האישום, פירט בהרחבה את הסתירות הלכאוריות העולות מחומר הראיות והגיע לכלל מסקנה, כי מכלול הראיות מגלה, כי קיימות כנגד העוררים ראיות לכאורה להוכחת אשמתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, למעט העבירה של החזקת סכין על ידי העורר מס' 1.

            בית משפט קמא דחה טענת העוררים בעניין מחדלי החקירה הנטענים וקבע, כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית כנגד העוררים. לאור המסוכנות הנשקפת מן העוררים, הנלמדת גם מנסיבות מקרה דנן וגם מעברם הפלילי, הכולל עבירות אלימות ומאסר על תנאי ארוך התלוי ועומד נגדם, שלא היה בו די כדי להרתיעם מהפעלת אלימות תוך שימוש בנשק קר, ולאור תסקירי המעצר שלא המליצו על שחרורם, קבע בית משפט קמא שלא ניתן לאיין את מסוכנות העוררים בדרך של חלופת מעצר.

באשר לראיות לכאורה

4.         ב"כ העוררים מציינים בהודעת הערר, כי בית משפט קמא "ממצה" בהחלטתו את הסתירות הרבות בהן לוקה חומר הראיות; יוצא, שהעוררים אינם טוענים לסתירות נוספות הקיימות בחומר החקירה, שלא היו לנגד עיניו של בית משפט קמא; טענתם העיקרית של ב"כ העוררים הינה, כי אותן סתירות פוגמות באופן מהותי בפוטנציאל הראיתי הלכאורי הנדרש.

5.         אין בידי לקבל את טענתם של ב"כ העוררים.

            ראשית, בית משפט קמא היה ער לאותן סתירות לכאורה ולא התעלם מקיומן, אלא בחן את הסבירות הכללית של כל מה שהובא בפניו ואת פוטנציאל ההרשעה הקיים בחומר הראיות ומצא, כי חרף אותן סתירות לכאורה, קיימות ראיות לכאורה המבססות את טענות המשיבה.

            שנית, לא כל סתירה לכאורה בחומר הראיות בעניין כלשהו מאיינת את פוטנציאל ההרשעה הטמון במכלול חומר הראיות. רק סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין, יש בכוחן כדי לפגום ולכרסם בפוטנציאל הראיתי הגלום בחומר הראיות באותו עניין, אליו מתייחסות הסתירות. באירוע רב משתתפים, המתרחש בפרק זמן קצר, בלחץ, בליווי צעקות ואלימות, זה רק טבעי שיימצאו בחומר הראיות אי דיוקים ואי התאמות, שכן כל משתתף או עד ראיה מתאר את מה שראה מנקודת ראותו ובשפתו שלו, מי בצורה מדוקדקת יותר ומי בצורה לקונית למדי; הבדלים מעין אלו אינם עולים כדי סתירה של ממש ויש להתחקות אחר המסכת העובדתית המרכזית והעיקרית באותו אירוע (ראה: בש"פ 6248/06 מוחמד אלהוושלה נ' מ"י - החלטת כב' השופט ד. חשין מיום 13.8.06).

            גם קיומה של יותר מגרסה אחת בפיו של עד אין בה כדי להשמיט את הקרקע תחת קבלתה של הגרסה המפלילה, כפי שנקבע לאחרונה בהחלטתה של כב' השופטת ד' ברלינר ב- בש"פ 7433/06 באסל פלאח נ' מ"י - החלטה מיום 17.9.06.

בית משפט קמא יישם מבחן זה היטב על נסיבות מקרה דנן; כשמצא כי הסתירות לכאורה המתייחסות לעניין החזקת הסכין על ידי עורר מס' 1 הינן מהותיות ("העד העיקרי - המתלונן - לא ראה אותה (את הסכין - ש.א.) בידי המשיב 1 (העורר 1 - ש.א.), והסכין אשר ראה במקום לאחר מכן לא תאמה לתיאור שמסר העד תאופיק זעאתרה ולא לתיאור הסכין שנמצאה מאוחר יותר על ידי השוטר שניידמן בבית המשיבים" עמ' 29 להחלטתו של בית משפט קמא), הגיע למסקנה, כי אין בנמצא ראיות לכאורה להוכחת עבירה זו.

שלישית,הסתירות הלכאוריות הנטענות אין בהן כדי לפגום בפוטנציאל ההרשעה הגלום בחומר הראיות בכללותו בנוגע לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בחבורה, חבלה במזיד ויריות באזור מגורים.

6.         באשר לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בחבורה:

המתלונןבהודעתו מיום 16.6.06 מסר, כי שני העוררים ואחיהם התנפלו עליו עם מקלות וצינורות ברזל והכו אותו ואת אמו. הוא חזר על גרסתו זו, גם בהודעותיו הנוספות מיום 19.6.06 ומיום 21.6.06. המתלונן נזקק לטיפול רפואי בעקבות הכאתו, כעולה מתעודה רפואית מיום 21.6.06.

גם אמו מסרה, כי התוקפים הכו את המתלונן בצינורות וסלאם היכה אותה בידה כשיצאה להגן על בנה. בהודעתה השניה מסרה, כי אחד התוקפים זרק את מוט הברזל שהיה בידו בחצר הבית, שנתפס מאוחר יותר ע"י המשטרה. תעודה רפואית מיום 21.6.06 מתארת את הפגיעות שלה לאחר שהותקפה.

גב' מרי זעאתרה מסרה, כי ראתה שני בחורים תוקפים את המתלונן עם צינור ברזל. במסדר זיהוי תמונות היא זיהתה את העוררים בתור מי שתקפו את המתלונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ