אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 2202/05

החלטה בתיק עפ 2202/05

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
2202-05
07/07/2005
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
וולנסקי ראובן
עו"ד מסאלחה תאמר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אמל כראם
החלטה

אסון ארע בשדות קיבוץ עין דור ביום 23.5.2005, עת החל המבקש נוסע (קדימה, ממצב מנוחה) בטנדר, חש כי הוא עולה על דבר מה, ומייד אחר כך הבין, כי דרס ילד, שהיה מתחת לגלגלי המכונית. הילד מצא את מותו כתוצאה מן הדריסה.

רשיון הנהיגה של העורר נלקח ממנו למשך 90 יום, בהחלטה של קצין משטרה. העורר פנה לבית משפט קמא בבקשה כי ישיב לו את הרשיון, אלא שבקשתו לא נענתה. מכאן בא עררו שלפנינו, ובו הוא כופר בקיומה של רשלנות בנהיגתו, שהביאה למות הילד; הוא איננו יודע כיצד הגיע הילד אל מתחת למכונית. מכל מקום, אפילו דבק בנהיגתו משום הרשלנות, הרי שאין לראות בו מסוכן לציבור בנהיגתו, והרי זהו המבחן, לטעמו, ל'שלילה המינהלית' של רשיון הנהיגה. הוא בן 57, ונוהג מזה 26 שנה, ובעברו אך ארבע הרשעות בעבירות תעבורה מינוריות. בנסיבות שכאלה, כך העורר, לא היה מקום ליטול ממנו את רשיונו, ומשנלקח ממנו - היה על בית המשפט קמא להשיבו לידיו.

המשיבה מתנגדת לערר. היא אוחזת בהחלטת בית המשפט קמא, שמצא תשתית ראיה לכאורה להוכחת רשלנותו של העורר, על שלא בדק את תחתית המכונית בטרם החל בנסיעתו. היא סבורה, כי העורר מסוכן לציבור, שהרי הוא גרם למותו של אדם מתוך שהתרשל בנהיגתו. היא עומדת להגיש כתב אישום נגדו באשמת גרם מוות ברשלנות, כך הבטיחה.

פסילת העורר מהחזיק רשיון נהיגה נעשתה בגדרו של סעיף 47 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ועל הפעלתו של שיקול הדעת בידי קצין המשטרה הנוטל את הרשיון אמרה כב' השופטת א' פרוקציה בבש"פ 8545/02 רשיד אבו מדיעם נ' מדינת ישראל נז(1) 57, עמוד 59-60 את הדברים הבאים:

'סעיף 47(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מסמיך קצין משטרה לפסול נהג מהחזקת רישיון, בין היתר, אם עבר עבירה שהביאה לתאונת דרכים שנהרג בה אדם... התנאים להפעלת סמכות זו בנויים משני מרכיבים: האחד - מרכיב הראיות לכאורה, המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה שבשלה אירעה תאונת דרכים שנהרג בה אדם. המרכיב השני עניינו בשאלה אם קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש... עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המינהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג, ואין הוא סממן של ענישה בטרם משפט. בקשר למרכיב זה יש לבחון כל מקרה לגופו ולברר אם נסיבות אירוע התאונה ועברו התעבורתי של הנהג מצביעים על קיום סיכון ממשי מהמשך נהיגתו בכביש...'

אני נכון להניח, לשם הדיון, כי מתקיימת תשתית ראיה להוכחתה לכאורה של רשלנות מצד העורר, כזו שהביאה למות הילד המנוח, על שום שלא בדק היטב, בטרם החל בנסיעה, אם מסביבת המכונית, ואולי תחתיה, נמצא מי שעשוי להיפגע מן הנסיעה. רוצה לומר, אני נכון להניח - לשם הדיון - את קיומו של התנאי הראשון מבין השניים הצריכים לנו לשם בחינת השאלה, האם ראוי להשיב לידי העורר את רשיון הנהיגה לידיו אם לאו. ועדיין אנו נותרים עם התנאי השני, משמע מסוכנותו של העורר, ובכגון דא עלינו לראות את נסיבות התאונה, מחד, ואת העורר שלפנינו על 'עברו' התעבורתו וכיוצא באלה נתונים אודותיו, העשויים ללמדנו דבר מה אודות המסוכנות שתצמח מהמשך נהיגתו במכונית, מאידך.

ובכן, אשר לאירוע התאונה, אפילו נניח, כאמור לצורך הדיון, את דבר התרשלותו של העורר בשל כך שלא בדק את סביבת מכוניתו, אין אנו מדברים בנהיגה המלמדת, היא לעצמה, כי העורר שלפנינו עשוי לסכן את שלום הציבור אם ימשיך לנהוג. אנו מדברים על מעשה שנבע, לכאורה, מהיסח הדעת (המחדל בבדיקת סביבת המכונית), להבדיל - דרך משל - מנהיגה פרועה, הכורכת נהיגה במהירות שאינה הולמת את תנאי הדרך, חציית רמזור אדום, עקיפה מסוכנת וכיו"ב. אנו מדברים על אירוע, שארע במהירות אפסית ובשטח פתוח ולא מאוכלס, ולכן הסבירות לקיומם של ילדים בסביבה אינו רב. כל אלה מוליכים אותנו לכלל דיעה, כי מנסיבות התאונה גופה, חרף תוצאתה הטרגית להחריד, לא נוכל ללמוד בהכרח על מסוכנותו של העורר אם ימשיך לנהוג.

מכאן אנו באים לנסיבותיו האישיות של העורר. עניין לנו באדם בן 57, המחזיק ברשיון נהיגה מזה 26 שנה, כשבעברו אין כי אם ארבע הרשעות בעבירות תעבורה. כשכל אלה לנגד עינינו, לצד נסיבות התרחשותה של התאונה כפי שהערנו למעלה, כי אז אנו מגיעים לכלל מסקנה, כי מידת המסוכנות מהמשך נהיגתו של העורר אינה מגיעה כדי כך, שתצדיק את פסילתו מלנהוג בטרם יוכרע דינו (אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום, כהבטחת המשיבה).

סוף דבר, מן הטעמים הללו סברתי, כי יש להשיב לידי העורר את רשיון הנהיגה שלו, וכך אני מורה.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ה (7 ביולי 2005) במעמד הנוכחים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אברהם אברהם, שופט

002202/05בש 054 איתי בהלול-גור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ