אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 1761/06

החלטה בתיק עפ 1761/06

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1761-06
01/05/2006
בפני השופט:
אהרן אמינוף

- נגד -
התובע:
לואי חוסין
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ג'יוסי סארי) שניתנה ביום 14/4/2006 בתיק ב"ש 2337/06, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת.פ. 1907/06 (להלן - התיק העיקרי).

2.         בתיק העיקרי הוגש כתב אישום ובו יוחסו לעורר העבירות הבאות:

א .         תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו - עבירה לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין);

ב .         הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין;

ג .          סיוע לבריחה ממשמורת חוקית - עבירה לפי סעיף 258 (1) לחוק העונשין.

3.         להלן התמונה העולה מכתב האישום :

בתאריך הרלוונטי לכתב האישום עבדו השוטרים עופר זוהר ומרואן חאג' (להלן - השוטר עופר והשוטר מרואן) בתפקיד עפ"י דין. ביום 7/4/2006 בסמוך לשעה 16:30, הגיעו השוטר עופר והשוטר מרואן לתחנת הדלק בעילוט לצורך ביצוע מעצרו של אחי העורר, חאלד חוסיין שדרוש לחקירה  (להלן - חאלד).

לאחר שחאלד נעצר, תקף העורר ביחד עם אדם אחר בשם עלי עלי (להלן - האחר) את השוטרים בכך שדחפו ומשכו את השוטרים והעורר אף חנק את השוטר עופר.

בהמשך אף משכו העורר והאחר את העצור חאלד מידיהם של השוטרים והכל בכוונה למנוע את מעצרו. כתוצאה ממעשי העורר והאחר, נמלט חאלד ממעצר.

4.         אלה בתמצית נימוקי הערר:

ב"כ העורר טען כי בעניינו של חאלד מדובר במעצר לא חוקי, היות והשוטרים לא פעלו כמצוות סעיף 24(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק המעצרים), משלא הודיעו לחאלד על המעצר, לא הזדהו בפניו ולא מסרו לו עותק מצו המעצר. כמו כן, צו המעצר כלל לא היה בתוקף, משעברו יותר מ-180 ימים וזאת בניגוד לסעיף 19(ב) לחוק המעצרים. משכך הם פני הדברים, אזי לא מתקיימים יסודות העבירות בהן מואשם העורר, קרי, תקיפת שוטרים במילוי תפקידם כחוק. עוד, טען ב"כ העורר כי, בתקיפת השוטרים פעל העורר מתוך הגנה עצמית ולכן ניתן לפטור אותו מאחריות פלילית בגין מעשים אלו. בנוסף, לטענת ב"כ העורר טעה בית משפט קמא כשקבע כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר הולמת.

5.         ב"כ המדינה התנגדה לבקשה וביקשה להשאיר את החלטת  בית משפט קמא על כנה.

6.         לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בהחלטת בית משפט קמא, נראה לי, כי דין הערר להידחות ואלה נימוקי:

א .         ראיות לכאורה

לעניין הראיות לכאורה, טען ב"כ העורר, כאמור לעיל, כי הוא אינו חולק על ראיות התביעה והטיעון שלו הוא משפטי גרידא וכי במידה וטיעונו המשפטי יתקבל, ישמט הקרקע מתחת לסעיפי החוק בהם מואשם העורר. כאן, ראוי לציין כי ב"כ העורר העלה כבר בבית משפט קמא את אותן טענות משפטיות ובית משפט קמא שנתן דעתו על כך כתב:

"סבורני כי הטענות שהועלו כנגד חוקיות מעצרו של חאלד, ייתכן וכוחן יפה, אם בכלל, ככל שעסקינן בהתנגדות חאלד למעצר, אך בוודאי אינן נותנות בידי המשיב הכשר לתקוף את שני השוטרים. זה המקום לציין כי בזמן הדיון ביקש הסניגור, לאחר שב"כ המבקשת עזבה את האולם, להוסיף טיעון נוסף, והוא הגיש לתיק בית המשפט עותק צילומי מהחוק סעיף 19(ב) לפיו צו מעצר שניתן לפי סעיף (א) יהיה בתוקף 180 ימים. משתמע מכך כי הסניגור רוצה לטעון כי צו המעצר פקע, ולכן המעצר לא היה חוקי. הדברים, כמובן, מיוחסים שוב למעצרו של חאלד בלבד, ובעניין זה כבר הבעתי את דעתי, כי הטעמים שבפי חאלד כנגד המעצר, כוחם יפה אך ורק לגביו".  

צדק בית משפט בכך  שדחה את טענותיו של העורר כנגד חוקיות מעצרו של חאלד. לעורר שלפנינו אין כל מעמד לטעון לגבי תוקפו של צו המעצר שהוצא כנגד חאלד ואף לא לגבי חוקיות מעצרו של חאלד.

מעבר לכך, בית משפט קמא הדגיש כי העורר לא שיתף פעולה עם חוקריו, לא מסר הודעה וסירב לחתום על כל הודעה ומפיו לא נשמעה הטענה כי ידע, כביכול, במהלך אירוע כי השוטרים פעלו שלא כדין. לפיכך, מסקנתו של בית משפט קמא הייתה כי חומר הראיות מבסס ראיות לכאורה, לפחות, בכל הנוגע לתקיפת השוטר מרואן חאג' וזאת במהלך מילוי תפקידו. מסקנתו של בית משפט קמא בעניין זה מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה.

באשר לטענת העורר שהוא פעל מתוך הגנה עצמית ועל כן מעשיו חוסים בצילו של סייג לאחריות פלילית לפי סעיף 34 י' לחוק העונשין. אינני מקבל טענה זאת ואני דוחה אותה. סעיף 34 י' לחוק העונשין קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ