אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפ 1494/07

החלטה בתיק עפ 1494/07

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1494-07
13/03/2007
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
פנחס בן יעקב בר דוד
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת. כתילי)  שניתנה ביום 20.2.07 בתיק ב"ש 1303/07 ולפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו עם הגשת כתב אישום בתיק פלילי 1213/07.

כתב האישום שהוגש נגד העורר מורכב משלושה אישומים ועל פי כל אחד מהם מיוחס לעורר  עבירות של קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן :" חוק העונשין"), סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג - 1973 (להלן: " פקודת הסמים המסוכנים") והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד עבירה לפי סעיף 7 (א) + ג' רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

על פי הנטען באישום הראשון קשר העורר בתחילת חודש יוני קשר עם סוכנת משטרתית לביצוע עסקאות סמים, לצורך כך החליפו ביניהם מספרי הטלפון הניידים שלהם והסכימו שידברו בטלפון הנייד בנוגע לכך.

לאחר מספר שיחות טלפון סוכם בין העורר לסוכנת המשטרתית כי העורר ימכור לה 3 אריזות סם מסוכן מסוג חשיש בסכום של 100 ש"ח לכל אריזה. ואכן ביום 19.6.06 בשעות הצהרים נפגש העורר עם הסוכנת ליד ביתו ברח' גלבוע מס' 5 בעפולה, לאחר תאום טלפוני. העורר הצטרף לרכב של הסוכנת והם נסעו לכיוון עפולה, בדרך הם אספו שני אנשים ביניהם הנאשם מס' 2 לירן שמואל חייט. לאחר שנאשם 2 ירד מהרכב הוא שב לרכב מסר לידי העורר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 7.53 גרם נטו והעורר מסר לידי הסוכנת את הסם לאחר שקודם לכן קיבל ממנה סך של 300 ש"ח.

האישום השני מייחס לעורר כי ביום 22.6.06 סמוך לשעה 16:00 הוא נפגש  עם הסוכנת המשטרתית ליד ביתו ברח' גלבוע 5 בעפולה ולאחר תאום טלפוני של העורר עם הנאשם מס' 3, אילן בן דוד צדוק, הגיעו העורר והסוכנת אל מיטב ושם פגשו את הנאשם 3, באותו מועד מסרה הסוכנת המשטרתית לעורר סך של 1,500 ש"ח, זה מסר אותם לנאשם 3 ובתמורה לסכום זה העביר הנאשם 3 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 100.11 נטו לידי העורר שהעבירו לידי הסוכנת.

האישום השלישי מייחס לעורר כי ביום 9.7.06 נפגש העורר עם הסוכנת ליד ביתו, הסוכנת מסרה לו סך של 1,500 ש"ח ובין הצדדים הוסכם כי בהמשך היום יספק העורר סם תמורת סכום זה לסוכנת, בהמשך ביום 9.7.06 ולאחר תאום טלפוני נפגש העורר עם הסוכנת שוב ליד ביתו בעפולה, מסר לידיה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 96.89 גרם נטו.

בית המשפט קמא לאחר שבחן את חומר הראיות קבע כי בידי התביעה ראיות טובות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. כמו כן, קבע כי מתקיימת לגבי העורר חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21 (א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין בפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996, דבר המקים עילת מעצר נגד העורר. 

בית המשפט קמא בחן את אפשרות שחרור העורר לחלופת מעצר וקבע כי אין מקום לכך זאת על אף ששרות המבחן המליץ, בתסקיר המעצר שהגיש, לשחרר את העורר לבית אמו בעפולה, באחריות ובערבות אביו, תוך שהוא ממליץ לסייג את מעצר הבית לשעות אחר הצהרים והלילה ובכך לאפשר לו לחזור למסגרת תעסוקתית.

בית המשפט קמא לא קיבל את המלצת שירות המבחן וקבע כי המקרה שבפניו איננו נמנה על המקרים החריגים המאפשרים שחרור נאשם לחלופת מעצר, זאת בשים לב לכך כי אין המדובר במקרה אחד ויחיד אלא בשלושה מקרים שונים של סחר בסם מסוכן ובהתחשב בעברו של העורר והרשעותיו הקודמות בפליליים, לרבות בעבירות על פקודת הסמים.

בית המשפט קמא לא מצא בנסיבות המקרה ובנסיבות אישיות או אחרות של העורר כדי להטות את הכף לכיוון שחרור המשיב לחלופת מעצר ובנוסף הביע ספק באם אבי המשיב שחזר לגור עם אשתו החולה על מנת לטפל בה יהיה מסוגל גם לטפל באשתו ובעת ובעונה אחת לפקח על בנו. בנוסף, סבר בית המשפט כי שחרור המשיב לחלופה שהוצעה משמעותה השבתו לסביבה ממנה ניהל את פעילותו העבריינית, דבר שיאפשר לו להמשיך ולעסוק בענייני סמים. 

ב"כ העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר והשגותיו בערר הינן בשאלת חלופת המעצר בלבד.

לטענת העורר חלקו של העורר בעסקאות הסמים  המיוחסות לו  על פי כתב האישום הינו קטן וכי מקור הסם הינו מנאשמים 2 ו- 3. עוד ציין ב"כ העורר כי העורר היה נתון בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים ובמשך תקופה זו היה נקי משימוש בסמים. עוד ציין כי מאז 2002 ועד למקרה הנוכחי לא נפתחו נגד העורר תיקים פליליים כלשהם. לטענת ב"כ העורר בית המשפט התעלם מכל הנסיבות האלה ולא נתן להם את המשקל המתאים שלטעמו מצדיקים שחרור העורר לחלופת מעצר.

באשר לעברו של העורר, ציין ב"כ העורר כי אכן לעורר הרשעות קודמות אולם בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו לא היה תלוי נגדו מאסר על תנאי כלשהו כפי שקבע בית משפט קמא בטעות. לטענתו המאסר על תנאי של 12 חודשים שהוטל על העורר בתיק פלילי 2024/01 הוטל ביום 13.2.02 למשך 3 שנים,  תקופה אשר עברה. עוד טען הסניגור כי תנאי זה לא הוארך בתיק פלילי 2888/03 למשך שנתיים נוספות כפי שבית המשפט קמא  קבע וכי בגזר הדין בתיק זה הוארך למעשה מאסר על תנאי של 10 חודשים שלא הוטל עליו אלא על הנאשם האחר באותו כתב אישום בתיק 2024/01. העורר טוען כי בנסיבות העניין יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את מסוכנותו, מה עוד וחלופה זו אושרה על ידי שירות המבחן. 

מנגד, מתנגדת ב"כ המשיבה לערר ומבקשת לדחותו וזאת בשים לב לכך שאין מדובר במקרה אחד ובמעידה חד פעמית, אלא בשלושה מקרים נפרדים של סחר בסמים. ב"כ המשיבה חולקת על טענתו של הסניגור בדבר חלקו המזערי כביכול בביצוע העבירות וטוענת כי חלקו היה חשוב ובלעדיו העסקאות לא היו מתבצעות. באשר להמלצת שירות המבחן, טענה ב"כ המשיבה כי המדובר בהמלצה שאיננה מחייבת את בית המשפט אשר שיקוליו שונים ונרחבים משיקולי שירות המבחן.

עיינתי בתסקיר המבחן ושקלתי את טענותיהם של שני הצדדים ובאתי לדעה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום, שהינה החלטה מפורטת מנומקת ותואמת את פסיקת בית המשפט העליון.

הלכה פסוקה היא כי דינו של כל מי שעוסק בסחר בסמים הינו מעצר מאחורי סורג ובריח ורק בהתקיים נסיבות חריגות, בין אם בנסיבות ביצוע העבירות ובין אם בנסיבות אישיות של מבצע העבירות, ניתן לשחרר בתנאים מגבילים.

ראה בעניין זה בש"פ 6846/02 נחמן רייכר נ' מדינת ישראל שהוזכר בהחלטת בית משפט השלום ושם נקבע כי ... "הכלל הוא שבעבירת  סמים להוציא מקרים יוצאי דופן - חלופת מעצר אינה מספקת להסרת החשש מהמשך הפעילות הפלילית של הנאשם".

כמו כן ראה את דברי השופטת פרוקצ'יה  בבש"פ 7243/01 מדינת ישראל נ. עיסאם אבו עמר בזו הלשון:"הסיכון משחרור מי מהנאשמים בנסיבות אלה הוא גדול ביותר  כי לא רק מחשש שיבוש הליכי המשפט וסכנת הימלטות אלא גם נוכח סכנה ומעורבות נוספת בביצוע עבירות סמים שלא יקשה לממשם גם בתנאי מעצר בית".

בענייננו, המדובר בביצוע של שלוש עסקאות בסמים, כאשר חלקו של העורר בכל אחד משלוש העסקאות הינו דומיננטי ביותר. היה זה העורר אשר קשר את הקשר עם הסוכנת המשטרתית לביצוע העסקאות והיה זה הוא אשר תיאם עמה את זמני ומקומות המפגש כמו כן היה זה העורר  אשר תיאם את קבלת הסמים עם שני הנאשמים האחרים. הסמים הועברו לידיו והוא אשר העביר אותם לסוכנת המשטרתית לא לפני שזו שילמה לו את המחיר של אותם סמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ