אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עע 52/08

החלטה בתיק עע 52/08

תאריך פרסום : 09/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
52-08
13/03/2008
בפני השופט:
הרשם אילן איטח

- נגד -
התובע:
טאי מידל איסט בע"מ
עו"ד אילן שטאובר
הנתבע:
1. אדוה גוברמן
2. אלדד ליבנה
3. מיכאל מנור

עו"ד דוד גולן
החלטה

1.      בפני בקשה של המערערת (להלן - המעסיק) למחוק את הערעור שכנגד שהוגש ע"י המערערת שכנגד (להלן - העובדת).

2.      ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

2.1.   בבית הדין קמא (עב (ת"א) 2552/03 בפני כבוד השופטת אפרתי) עתרה העובדת לחייב את המעסיק לשלם לה הפרשי שכר, פיצויי פיטורים (התפטרות בדין מפוטר), הודעה מוקדמת, דמי הבראה, השלמת הפרשות לביטוח מנהלי ולקרן השתלמות, פיצוי בגין "נזק מיוחד" (בגין קבלת דמי אבטלה מופחתים עקב השכר המופחת) ומכתבי שחרור לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות. כמו כן עתרה לחייב את המשיבים 2 ו- 3  (שהם משיבים פורמאליים בערעור) באופן אישי.

2.2.   ביום 25.11.07 ניתן פסק דינו של בית הדין קמא ובו דחה את רכיבי התביעה למעט שניים: הראשון התביעה להפרשי שכר, והשני - מכתבי השחרור. לגבי הפרשי השכר קבע בית הדין קמא כי העובדת הסכימה להפחתת שכרה החוזי רק לתקופה זמנית באופן שהפרשי השכר כתוצאה מההפחתה ישולמו לה מאוחר יותר (לכשירווח כלכלית). לפיכך, חייב בית הדין את המעסיק לשלם לעובדת את הפרשי השכר שנתבעו (70,250 ש"ח). לגבי פיצויי הפיטורים קבע בית הדין קמא כך "משקבענו הסכימה להפחתת השכר, הרי שאין לראות בהתפטרותה כהתפטרות על רקע הפחתות השכר", ולפיכך דחה את התביעה ברכיב זה. לגבי הפיצוי המיוחד קבע בית הדין קמא כי "התביעה לנזק המיוחד נדחית. משקבענו כי התובעת התפטרה מעבודתה, הרי שממילא לא היתה זכאית למכתב פיטורים למען הציגו בפני המוסד לביטוח לאומי" .

2.3.   ביום 1.1.08 הגיש המעסיק הודעת ערעור המכוונת כנגד חיובו בתשלום הפרשי השכר. המעסיק לא חלק על הקביעה כי העובדת הסכימה להפחתת השכר, אלא על הקביעה כי ההפחתה היתה אמורה להיות זמנית ולאחריה היה עליו להשיב את השכר המופחת. עוד טען המעסיק שבית הדין קמא טעה בגובה השכר והורה על תשלום הפרשי שכר ביתר (סך של 2,784 ש"ח).

2.4.   ביום 15.1.08 הגישה העובדת הודעת ערעור שכנגד. הודעת הערעור שכנגד כוללת שני ענינים: הראשון מפורט בסעיף 1 להודעת הערעור שכנגד (על סעיפי המשנה שלו) ובו מתייחסת העובדת לענין הפרשי השכר וככל הנראה גם לענין הרמת המסך; והשני, מפורט בסעיף 2 להודעת הערעור שכנגד (על סעיפי המשנה שלו) ובו מתייחסת העובדת לענין הזכאות לפיצויי פיטורים ולפיצוי המיוחד.

3.      תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן - תקנות בית הדין), מאפשרת למשיב בערעור (בדומה לתקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984) להגיש ערעור שכנגד. התקנה קובעת כי:

"היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון  בערעור שהחלטת  בית דין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו  כתב הערעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים."

4.      ביום 22.1.08 הגיש המעסיק את הבקשה שבפני למחיקת הערעור שכנגד. בתמצית טוען המעסיק  כי בערעור שכנגד  נכללו ענינים שלא הועלו במסגרת הערעור המקורי, ובמסגרת מה שכן נכלל בערעור המקורי - מדובר רק בהעלאת נימוקים אחרים מאלה של בית הדין קמא ולפיכך אין מקומם בהודעת ערעור שכנגד.

5.      ביום 19.2.08 הגישה העובדת את תשובתה. בתמצית היא טוענת כדלהלן:

5.1.   אין בית הדין מוסמך למחוק את הודעת הערעור.

5.2.   אכן במסגרת ערעור שכנגד מוגבל המערער לערעור לגבי "אותו ענין". אך הפסיקה נתנה פירוש מרחיב על המושג "אותו ענין", ולפיו די בכך שהערעור שכנגד יהיה בענין בעל זיקה לענין נשוא הערעור. בערעור שכנגד נכללו "ענינים" שהוזכרו בהודעת הערעור המקורית, ולפיכך כשרים להכלל בהודעת הערעור.

5.3.   ככל שתתקבל הטענה כי ההפחתה בשכר לא נעשתה בהסכמה, כי אז התוצאה תהיה דחית הנמקת בית הדין לגבי העדר הזכאות לפיצויי פיטורים ולפיצוי המיוחד. לפיכך לא ניתן להפריד "מלאכותית" בין שני הרכיבים ויש להותיר את הערעור שכנגד על כנו.

6.      המעסיק לא הגיב לתשובת העובדת. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה, ואלה טעמיי:

7.      תחילה אתייחס לסוגיית סמכות הרשם להכריע בבקשה הנוכחית למחיקת ערעור שכנגד. דין טענת העובדת לפיה אין הרשם מוסמך להזקק לבקשה הנוכחית להדחות, זאת נוכח השילוב של מספר הוראות: סעיף 27 (א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן - חוק בית הדין); סעיף 105 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984; תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, החלה בבית דין זה מכח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין . לתוצאה דומה נגיע לאור הוראת תקנה 124 לתקנות בית הדין . מן ההוראות הנ"ל במקובץ עולה כי רשם בית דין זה, כמו גם רשם בית המשפט העליון, מוסמך גם מוסמך לבחון האם הודעות ערעור שהוגשו לבית הדין מקיימות את הוראות התקנות, וככל שאין הן מקיימות מוסמך הוא להורות שלא לקבלן לרישום, ואם התקבלו לרישום לבטל את קבלתן לרישום.

8.      סעיף 1 להודעת הערעור שכנגד עוסק אמנם ב"ענין" לגביו הוגש הערעור (הפרשי שכר), אך אין בו טענות שנועדו לשינוי החלטת בית דין קמא באותו ענין. כל שנטען שם הוא השגה על נימוקי בית הדין קמא, תוך שהעובדת טוענת לנימוקים אחרים בנוגע לזכאותה להפרשי השכר. אלא שכבר נפסק כי לצורך תקיפת נימוקי בית הדין קמא לגבי פסיקתו בענין נשוא הערעור והתבססות על הנמקה אחרת אין צורך בהגשת ערעור שכנגד ויכול הצד "שכנגד" לעשות זאת במסגרת הערעור המקורי .

9.      מסעיף 1.2 להודעת הערעור שכנגד משתמע ערעור על החלטת בית הדין קמא לפיה אין מקום להרמת המסך בין המשיבים הפורמאליים 2 ו- 3 לבין המעסיק. ככל שאכן זו היתה הכוונה של העובדת הרי שדין הערעור שכנגד "בענין" זה להמחק, ולו מן הטעם שעסקינן בצד אחר לערעור, ולכן אין ניתן להגיש כנגדו ערעור שכנגד. נקבע כי ערעור שכנגד ניצן להגיש רק כלפי המערער עצמו .

10.  סעיף 2 להודעת הערעור מכוון לשנות את תוצאת פסק הדין הדוחה את התביעה לפיצויי פיטורים ולפיצוי המיוחד. נפסק כי במסגרת "ערעור שכנגד" מוגבל המערער אך ורק לאותו ענין או ענינים שנכללו במסגרת הודעת הערעור של הצד השני. שכן תכליתה של הודעת הערעור שכנגד היא למעט ריב, והדברים מוסברים הסבר היטב בספרו של זוסמן, כפי שצוטט ע"י כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט שמגר בענין אוזן :

"בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש ' לוין, 1990 ), 794 - 795 , אומר המחבר בעניין אחת ממטרותיו של הערעור שכנגד : ו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ