אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עעא 401/05

החלטה בתיק עעא 401/05

תאריך פרסום : 06/08/2007 | גרסת הדפסה
עע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
401-05
07/04/2005
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
פאיד עביאסן
עו"ד ראובן המבורגר
הנתבע:
מדינת ישראל - נציב שירות בתי הסוהר
עו"ד שלומית בן יצחק מפרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

            לפניי עתירתו של העותר לביטול החלטת נציב שירות בתי הסוהר (להלן: "הנציב") מיום 22.11.04, ולפיה יפסיק העותר ביצוע עבודות שירות וישא את עונשו במאסר בבית הסוהר.

רקע עובדתי

1.         במסגרת ת"פ (שלום-ת"א) 1071/02, הורשע העותר בעבירות של פריצה לרכב, גניבתו ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה. ביום 1.4.03 נגזר על העותר עונש שכלל, בין השאר, מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך חצי שנה. ביום 14.7.03 החליט בית המשפט, כי העותר יתחיל בריצוי עבודות השירות בהוסטל "מגן אקי"ם" בירושלים, החל מיום 1.2.04. העותר לא התקבל למקום הצבתו ונקבע, כי עליו להמתין להודעת הממונה על עבודות השירות בדבר מקום ההשמה החלופי.

2.         לטענת המשיבה נשלח העותר לריצוי עונשו במקום חלופי - במרכז המבקרים "עיר דוד", אולם העותר לא התייצב לביצוע עבודות שירות במקום ההשמה החלופי. ניסיונות לאתרו לא צלחו והעותר אף לא יצר קשר עם הממונה על עבודות השירות. כמו-כן לא התייצב לשימוע ביום 10.5.04 אצל הממונה על עבודות השירות.

על יסוד כל אלה ניתנה החלטת הנציב, ביום 22.11.04, כי העותר יפסיק את ביצוע עבודות השירות וישא את יתרת עונשו במאסר בבית הסוהר. החלטה זו מבקש העותר לבטל בעתירתו זו.

נימוקי העתירה וטענות הצדדים

3.         העותר בעתירתו טוען, כי מעולם לא התכוון להתחמק מביצוע עבודות השירות וכי הוא המתין להודעת הממונה באשר למקום ההשמה החדש ולמועד ביצוע עבודות השירות. כן נטען, כי כלל לא נוצר עמו קשר בכל דרך שהיא לשם יידועו בדבר מקום ההשמה החדש והזימונים לשימוע, ולפיכך מבקש הוא לבטל את החלטת הנציב.

4.         בתשובת המשיבה, שהוגשה בכתב, נאמר כי החלטת נציב שירות בתי הסוהר, על יסוד סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977, סבירה וראויה ואין מקום להתערב בה. לטענתה, במקרה דנן, העותר לא התקבל למקום הצבתו על ידי בית המשפט והועבר לריצוי עונשו במרכז המבקרים "עיר דוד" בירושלים. העותר לא התייצב לריצוי עונשו ללא אישור המפקח האחראי ולא יצר כל קשר. ניסיונות לאתרו באמצעות מספרי הטלפון שמסר ובאמצעות רשות הדואר נותרו ללא מענה. העותר זלזל במחויבותו, שכן במסגרת בחינת כשרותו לריצוי העונש בעבודות שירות, חתם העותר פעמיים על התחייבות לנהוג על פי הכללים והנחיות לעובד שירות וביניהם, בין היתר, שמירת קשר עם יחידת הממונה ודיווח בדבר כל שינוי שיחול בכתובתו, או במספרי הטלפון שמסר. בעת חתימתו על ההתחייבות ציין העותר כתובת רשמית למשלוח הודעות ומסר פרטי קרובי משפחה שבאמצעותם ניתן יהיה ליצור עמו קשר. המשיבה אף מדגישה כי נעשה ניסיון ליצור קשר עם העותר באמצעות אביו ביום 22.2.04 (נספח ו' לתגובת המשיבה). האב נתבקש להודיע לעותר כי עליו להתייצב בפני רכזת המפקחים, אולם העותר לא התייצב. יתר על כן, תמוהה בעיני המשיבה העובדה, כי כל הניסיונות הטלפוניים ובאמצעות רשות הדואר ליצור קשר עם העותר נכשלו, אולם ההודעה בגין הפסקה מנהלית של עבודות שירות, ששוגרה באמצעות רשות הדואר, באותו אופן כיתר המכתבים, התקבלה על ידי העותר.

5.         במסגרת הדיון לפניי לא הכחיש ב"כ העותר במפורש את הטענה כי נוצר קשר עם אביו של העותר, אלא רק מסר, כי העותר אינו מחפש עבודה, כפי שנרשם במסמך שהציגה המשיבה מפי אביו של העותר, שכן הינו עובד מזה כשלוש שנים במסעדת "לוגאר", ואף צירף אישור של המעביד לכך.

            לשיטתו, המדובר בקצר בתקשורת בין נציג הממונה לבין העותר, שכן המסמכים שנשלחו לעותר הוחזרו על ידי רשות הדואר בנימוק "לא נדרש" ולא מסיבה אחרת.

            לדבריו, היה על נציג הממונה להתקשר טלפונית לעותר ולשוחח עימו, שכן לא הייתה בכוונת העותר שלא לרצות את העונש שהוטל עליו, שהרי לא בעטיו בוטלה ההחלטה שלא ירצה את עונשו במקום הראשון אליו יועד.

6.         ב"כ המשיבה, בתשובתה במהלך הדיון, חידדה וטענה, כי מצד הממונה נעשה הכל על מנת ליצור הקשר עם העותר, ומשזה לא נוצר היה על העותר ליצור קשר עם נציג הממונה, כפי שהתחייב לעשות, בין במישרין ובין באמצעות בא-כוחו. הוא זומן לשימוע גם על ידי האב ולא התייצב.

            עוד הוסיפה וטענה כי במהלך הבדיקות שעשה הממונה לעותר למידת התאמתו לביצוע עבודות שירות, קודם לקביעת בית המשפט בדבר מקום ההשמה, נמצא כי העותר השתמש בסמים, ומשטען בא כוחו באותה עת, כי המדובר באירוע חד פעמי, נבדק העותר בפעם נוספת, וגם בפעם זו נמצא כי הינו משתמש בסם האקסטזי, ועל כן לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות, ודומה כי חוות דעת זו של הממונה לא הייתה לפני בית המשפט בעת שקבע כי יירצה את עונשו ב"מגן אק"ים", ויש בכך כדי להשליך על מידת ההתאמה של העותר לביצוע עבודות שירות כעת.

            במענה לכך, הציע ב"כ העותר כי העותר ייבדק בפעם נוספת על מנת להוכיח כי אינו משתמש בסמים.

המסגרת הנורמטיבית

7.         סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), מונה את העילות בגינן רשאי נציב שירות בתי הסוהר להחליט על הפסקה מנהלית של עבודות שירות וריצוי יתרת העונש בבית הסוהר, וזה לשונו:

"51ט. הפסקה מנהלית של עבודות שירות

(א) נציב בתי הסוהר רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, אם ראה הנציב כי נתקיים בעובד השירות אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח;

(2) הוא התרשל בביצוע עבודתו או שמבחינה אחרת אין התנהגותו בעבודה מניחה את הדעת;

(3) הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי סעיף 51ב(ג);

(4) הוא לא ציית להוראה של הממונה או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה;

 (5) נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה. (ההדגשות אינן במקור - א.פ.).

בהתאם ללשון סעיף 51ט לחוק, די באלו על מנת שהממונה יורה על הפסקת עבודתו של העותר, ונשאלת השאלה האם ראוי בנסיבות העניין שבית המשפט יתערב בהחלטה זו. ככלל, תפקידו של בית המשפט הדן בעתירת אסיר הינו לבחון אם החלטת הנציב הינה סבירה, והאם שקל את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזן ביניהם כראוי. ברע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 802, נדונה שאלת התערבותו של בית המשפט בהחלטות שלטונות בית הסוהר. נקבע שם כדלקמן:

הלכה פסוקה היא, כי תפקידו של שופט בית-המשפט המחוזי, הדן בעתירת אסירים, הוא תפקיד ביקורת של רשות שופטת על החלטותיה של הרשות המבצעת. ביסודה של ביקורת זו עומדת השאלה, אם רשות ציבורית סבירה רשאית היתה להגיע להחלטה אליה הגיע. ביסודה של ביקורת זו אינה עומדת השאלה כיצד היה השופט, אילו עטה איצטלה של איש ביצוע, מחליט. אכן, על השופט לשאול עצמו אם שלטונות בית הסוהר שקלו את כל השיקולים הרלבנטיים, ואיזנו ביניהם בצורה ראויה. אם התשובה היא בחיוב, אל-לו לשופט להחליף את שיקול דעת השלטונות בשיקול דעתו שלו, גם אם לסברתו שלו היה מקום לערוך איזון ראוי אחר....

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ