אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עעא 1772/07

החלטה בתיק עעא 1772/07

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
עע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
1772-07
03/08/2007
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
אייסר גבארה
עו"ד ישראל קליין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אביבה חפץ
החלטה

לפניי עתירת אסיר בה עותר המבקש כי אורה למשטרת ישראל ולשב"ס לשנות את סיווגו של העותר מביטחוני לפלילי ובנוסף להורות על העברתו מאגף ביטחוני לאגף פלילי. העותר הורשע בעבירות של הובלת כלי נשק ועשיית עסקה שיש עמה מסירת החזקה בנשק ונדון לעונש מאסר בן שש שנים. שירות בתי הסוהר הגדירו כאסיר בטחוני ושיבץ אותו באגף בטחוני בכלא לריצוי עונשו, מכאן העתירה שלפניי.

טענות הצדדים

העותר טוען כי הסיבה היחידה שסווג כאסיר בטחוני היא שאותו נשק נשוא כתב האישום היה מיועד לשטחים. לטענתו הוא לא ידע על כך דבר, ואי ידיעתו נקבעה במפורש במסגרת ההליך הפלילי. העותר מוסיף וטוען כי יש סכנה לחייו כיון שהאסירים הבטחוניים משתייכים לארגונים השונים ואילו הוא שאינו משתייך לכל ארגון, חושש שאם יגלו זאת יתנכלו לחייו.

ב"כ המשיבה טוענת מספר טענות בתגובה לעתירה. ראשית, לטענתה, גם אם במסגרת ההליך הפלילי נשמטו, מנימוקים ראייתים או אחרים עובדות עליהן ניתן לבסס את היותו של העותר אסיר בטחוני,  ניתן לקבוע זאת על סמך ראיות מנהליות. לטענת ב"כ המשיב יש בידי  המשיב די ראיות מנהליות לסיווגו של העותר כאסיר בטחוני.

ב"כ המשיב הפנתה לעניין זה לחוות דעת סודית וכן לנוהל נציבות שב"ס הקובע מיהו אסיר בטחוני ולפיו:

"אסיר אשר הורשע ונידון למאסר בגין ביצוע, או עצור בגין חשד לביצוע, עבירה שעל פי טיבה או נסיבותיה הוגדרה כ"עבירה ביטחונית מובהקת" או שהמניע לעבירה היה לאומני, וכן מי שהורשע או נאשם במכשה שהיה בו או שהייתה אפשרות ממשית שיהיה בו משום מתן שירות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בבטחון המדינה, כשהמעשה נעשה מתוך מודעות או מתוך עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכול היה ליצור לביטחון המדינה".

ב"כ המשיב טוענת כי במקרה שלפניי במעשים בהם הורשע העותר הייתה קיימת "אפשרות ממשית לסיוע לאדם שרצה לפגוע בבטחון המדינה" כלשון ההגדרה, כאשר לטענתה מחוות הדעת שהוגשה עולה כי העותר מודע היה ליעדם הסופי של כלי הנשק נשוא פסק הדין בו הורשע או לפחות אדיש מלראות את הסיכון הנובע ממעשיו לביטחון המדינה.

העותר הגיש עתירה דומה לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' השופטת אסתר הלמן) וטען את אותן טענות כאשר היה נתון במעצר עד תום ההליכים לפני משפטו, ושם נקבע כי סיווגו כעציר בטחוני היא סבירה. אולם, באותו שלב כתב האישום כלל עובדות מהן עלה כי העותר ידע על היעד הסופי של כלי הנשק והיו לכך ראיות לכאורה. כעת טוען העותר כי לאחר ההרשעה ומשלא נקבע בהליך הפלילי בו הורשע כי ידע על יעדם של כלי הנשק, אין לסיווג זה עוד על מה שיסמוך.

ואולם, הגדרת אסיר כבטחוני היא החלטה מינהלית פנימית של שב"ס שנועדה להקל על ניהול מתקני הכליאה, ע"י הפרדת אסירים בטחוניים מאסירים פליליים בשל הנוהלים השונים שיש לגבי כל אחת מהקבוצות הללו.

למעשה במקרה זה, כיון שהצדדים הגיעו להסדר טיעון וכתב האישום תוקן, אין קביעה של בית המשפט לגבי ידיעתו של העותר על יעדם הסופי של כלי הנשק (22 רובי קלצ'ניקוב). בפסק הדין (עמ' 6, ש' 6-10) מתארת כב' השופטת ד"ר ע' קפלן-הגר, כי העותר התבקש מהנאשם האחר באותו עניין להעביר במשאיתו כלי נשק מאזור רהט לאזור טייבה (המשאית ובה כלי הנשק נעצרה כשהחלה בנסיעה מרהט). לגבי הנאשם האחר נקבע במפורש שהוא ידע כי הנשקים יגיעו לשטחים, לגבי העותר, עליו נגזר עונש נמוך משל הנאשם האחר, קבעה השופטת ד"ר קפלן הגלר כי: " באי טענה כלשהי כי ידע נאשם 2 להיכן מיועד הנשק וכי יגיע לאיש השטחים". ומוסיפה (עמ' 12 ש' 11): " אכן, לא ידע הנאשם 2 כי הנשק מכוון לשטחים".

ב"כ העותר טוען כי לאור קביעותיו אלו של בית המשפט בגזר-הדין לא ניתן לסווג את העותר כאסיר בטחוני כיון שלא ידע על יעדם של כלי הנשק, ועל כן לא ידע ולא עצם עיניו לסיכון לביטחון המדינה מהעברת אותם כלי נשק. ב"כ המשיב טוענת כי הקביעות של בית המשפט בגזר הדין נובעות מעובדות כתב האישום המתוקן, ומהסדר אליו הגיעו הצדדים לאור בעיתיות בתיק המובהרת בפסק דינה של כב' השופטת ע' קפלן-הגר. לטענתה די בראיות המינהליות שהגישה כדי לבסס את עמידתו של העותר בסיווג הקבוע בפקודה של אסיר בטחוני.

מקבלת אני את עמדת ב"כ המשיב כי אין באמור בפסק הדין כדי למנוע הבאת ראיות אחרות, מנהליות, מהן ניתן יהיה ללמוד כי העותר ידע או עצם את עיניו לגבי היעד אליו מובלים הנשקים, שכן מדובר בסיווג מנהלי. הראיה היחידה לעניין זה היא הראיה שהוגשה לי בדו"ח הסודי , בסעיף 1 לדו"ח בשורות 4-5. הבעייה היא כי לא ברור מהו המועד של אותה ראייה והדבר פוגע קשות במשקלה שכן יתכן כי מדובר בשלב מאוחר לביצוע העבירה. בנוסף, דווקא הראיה השנייה, בעמ' 1 לדו"ח שורות 6-8 מצביעה לכיוון ההפוך שכן יתכן כי המידע שנמסר בחקירה, נמסר גם לעותר. ספק בעיני אם ניתן לסווג את העותר כאסיר בטחוני אך ורק לאור הראיה הראשונה, הבעייתית כשלעצמה, כאשר הראיה השניה מחלישה אותה. מפאת סודיות המידע לא אוכל לפרט מעבר לכך.

אולם, מעבר לכך, עיקר טענתו של העותר הוא כי נשקפת סכנה לחייו באגף הביטחוני, והוא מבקש לצאת מאותו אגף בין אם ישנו את סיווגו לאסיר פלילי, בין אם לאו.  לעניין זה הוגש לי דו"ח חסוי נוסף. למעשה, העתירה הועברה לעיוני במהלך הפגרה, כיוון שהשופטת נ' אוהד, הורתה למשיבה להגיב לטענות העותר לעניין זה בדחיפות. אולם דו"ח זה גם הוא בעייתי. בשורה 7 (הפותחת במילה "מברור") עולה כי ענינו של העותר נבדק בשתי הזדמנויות בנסיבות שונות. הבעיתיות במסכת הנסיבות המתוארת ברורה. עם זאת בדו"ח לא מצוין מה הייתה תוצאת הברור במערכת הנסיבות הראשונה (כדי להקל על בחינת הדברים, סימנתי את מערכת הנסיבות הראשונה בספרה 1, ואת השניה בספרה 2). בעמוד השני יש תוצאות רק של בירור אחד, לא ברור באילו נסיבות, אך ככל הנראה הנסיבות שסומנו בספרה 2. כב' השופטת אוהד בהחלטתה מיום 17.7.07 התייחסה לכך וציינה כי הדבר אינו ראוי (עמ' 5, ש' 1-3 להחלטתה). למרות זאת לא ברור לי אם היה בירור אחר בנסיבות שסומנו בסיפרה 1, ואם היה, מה היו תוצאותיו.לאור זאת לא ניתן לומר בוודאות כי העותר טוען כי חייו בסכנה בעלמא.

ערה אני לכך שמדובר בשיקולים מינהליים, אולם לעניין סיכון חיי העותר נראה לי כי שילובו באגף הביטחוני מהווה החלטה בלתי סבירה, ככל שמדובר בבדיקות שבוצעו עד לשלב זה. לאור כל האמור לעיל אני מורה למשיב להוציא את העורר מהאגף הביטחוני. אשר לסיווגו של העורר, לאור האמור לעיל אני ממליצה למשיב לשוב ולשקול את סיווגו לאור הבעיתיות שעמדתי עליה באשר לראיות המינהליות המסווגות, זאת בהצטרף לאמור בפסק הדין. בכל מקרה, גם אם יבחר המשיב שלא לשנות את סיווגו של העותר, עליה להוציאו באופן מיידי מהאגף הביטחוני. 

ניתנה והודעה היום, י"ט אב תשס"ז, 03 אוגוסט 2007, במעמד בעלי הדין.

_____________________

ד"ר אגמון-גונן מיכל, שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ