אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עמש 1063/04

החלטה בתיק עמש 1063/04

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1063-04
08/02/2007
בפני השופט:
1. זועבי עבד אלרחמאן - יו"ר
2. חבר ועדה: עו"ד אברהם הללי
3. חבר ועדה: מאלק עמרור עו"ד (רו"ח)


- נגד -
התובע:
1. עפר גלוזמן
2. נחמן ניר
3. גד מנחם

עו"ד גלוזמן
הנתבע:
מנהל מיסוי מקרקעין נצרת
החלטה

1.         זו בקשה לפסיקת הוצאות בערר 1063/04 שהעוררים והמשיב השאירו את ההכרעה בקשר אליהם לוועדה, זאת לאחר שבעניין שווי המקרקעין וסיווג העסקות המשיב קיבל את עמדת העוררים בערר זה וקבע את שווי המקרקעין בהתאם להצהרתם.

2.         בשאלת פסיקת ההוצאות נתקיים דיון לבקשת הצדדים, כאשר העוררים על ידי עו"ד גלוזמן והמשיב על ידי עו"ד גב' ברקוביץ טענו בפני הוועדה והציגו את עמדותיהם בעד ונגד חיוב ההוצאות.

            אלה עיקר טענות המשיב:

3.         עו"ד ברקוביץ טענה ראשונה בשם המשיב ואמרה כי נושא הערר 1063/04 הוא הנושא שנדון ועוסק בו ערר 1047/04. מדובר באותו פרוייקט ברמת ישי.

בשני העררים נדונה שאלת סיווג העסקות.

הדיון בשני העררים אוחד בהסכמה מאחר והשאלות שבמחלוקות בשני העררים הן אותן מחלוקות. לכן משהגענו להסכמה עם העוררים לפיה יוחזרו השומות המקוריות בהתאם להצהרתם, כשכל צד ישא  בהוצאותיו, מן הראוי שבשני העררים לא יפסקו הוצאות למרות שהוחל בהבאת ראיות, אך טרם נסתיימה חקירתם של עדי המשיב ובהמלצת בית המשפט, הגענו להסכמה לסיום הדיון בעררים בפשרה.

הפשרה יצאה לפועל רק כאשר קדם לה סיום המחלוקת שהיתה בין החברה אחת העוררים בערר 1047/04, לבין שלטונות מס הכנסה. המחלוקת במס הכנסה מבוססת על אותן עובדות שבמחלוקת כאן.

עו"ד גב' ברקוביץ אמרה בהדגשה כי אילולא סיימה החברה את המחלוקת שלה עם מס הכנסה, לא יכול היה המשיב לסיים את המחלוקת בעררים אלה בפשרה כפי שנסתיימו.

4.         עו"ד גב' ברקוביץ הוסיפה עוד ואמרה כי כל המסכת שתוארה על ידה, היתה ידועה לעוררים בערר 1063/04. הם ידעו כי אילולא נסתיימה המחלוקת עם שלטונות מס הכנסה לא היה אפשר להגיע לפשרה אשר אליה הגענו. אף על פי כן, הם מבקשים שייפסקו להם הוצאות. זאת אף על פי שהמשיב הסכים להחזיר את השומות העצמיות כשומות סופיות. וכך עשה בהמלצת בית המשפט כדי לחסוך זמן.

5.         לדעת עו"ד גב' ברקוביץ, במצב כפי שתואר, מתבקשת הוועדה שלא לפסוק הוצאות משפט נגד המדינה. ההסכמה שהושגה חסכה זמן של בית המשפט.

כן התבקשה הוועדה לקחת בחשבון בשקילת ההוצאות את שיעורן כי הסכום שהיה במחלוקת בערר 1063/04 הסתכם ב- 60,000 ש"ח, שהוא סכום קטן יחסית.

אלה עיקר טענות העוררים:

6.         לעומת טענות עו"ד גב' ברקוביץ טען עו"ד גלוזמן בשם שלושת העוררים שמיוצגים על ידו בערר 1063/04 שיש לחייב את המדינה בהוצאות הערר, כי מלכתחילה לא היתה כל הצדקה שלא לקבל את השומות העצמיות של העוררים, בכך נגרמו להם הוצאות  כולל אגרות, שבע ישיבות, שעות רבות של הכנה ונסיעות מתל אביב לבית המשפט.

            ואלה הן עיקר נימוקיו לבקשתו לפסיקת ההוצאות:

7.         לטענתו אין מדובר בפשרה כפי שנטען על ידי עו"ד גב' ברקוביץ. כאן ניתן פסק דין שקיבל את הערר כולו על ידי כך שנתקבלו השומות העצמיות של העוררים והמשיב חזר בו מטענת סיווג העסקות. דבר זה כאמור איננו פשרה, כי העוררים עמדו על הצהרתם וזאת נתקבלה על ידי המשיב למרות שבהתחלה קבע עמדה אחרת משלו. אין כל קשר בין הפשרה שנעשתה עם חברת תורן בתיק מס הכנסה בעניין הערר כאן. לא היתה בערר זה שאלה כספית ממשית שבמחלוקת. היתה כאן שאלה של הטלת דופי באמינותו של עו"ד גלוזמן אשר לא היה מוכן להתפשר עליה. למעשה העוררים זכו בערר, מאחר והמדינה הגיעה למסקנה שלא היו כאן הצהרות כוזבות.

8.         במצב כזה כאשר המדינה חוזרת בה מכל עמדותיה מרצונה החופשי, יש לראות בכך משום אישור בדיעבד כי מלכתחילה לא היה מקום לטענות המשיב בעניין זה. בדברי עו"ד גלוזמן עולה כי לא היתה מצד המדינה נסיגה מוחלטת מעמדתה בעררים, לא היו העוררים מסכימים לוותר כהוא זה על עמדתם. למעשה בכך היו מבקשים מכבוד הוועדה לתת פסק דין בשאלות שבמחלוקת ולא לרשום פסק דין בהסכמה.

            עיקר טענות עו"ד גלוזמן הוא כי לא רק אמינותו עמדה במבחן אלא גם נגרמו לו ולמרשיו הוצאות רבות שמלכתחילה לא היו צריכות להיגרם לו. לפיכך הוא סבור, כי הוא זכאי לפסיקת הוצאות שנגרמו לו. ולחילופין, טען כי אם הוועדה איננה פוסקת את מלוא הוצאותיו, הרי שבפסיקת ההוצאות יש משום אמירה למערכת לשקול היטב את החלטתו.

            הדיון:

9.         הוועדה אכן המליצה לצדדים להגיע לפשרה בעררים הנדונים והמלצתה זו חזרה ונשנתה פעמים רבות. כיון שבאי כוח העוררים הצהירו בפני הוועדה שהמס שהוטל עליהם לפי שומתו של המשיב אינו הדבר שבגינו יקום ויפול דבר. השאלה העיקרית בעררים אלה היתה שאלת סיווג העסקות, כאשר לטענתם של באי כוח העוררים הטילה בהם דופי שממנו משתמע כי הם הצהירו על עסקות מלאכותיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ