אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עמק 395/05

החלטה בתיק עמק 395/05

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
עמ"ק
בית משפט השלום באר שבע
395-05
30/04/2008
בפני השופט:
אקסלרד ישראל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פלץ שגב - בהעדר
הנתבע:
1. שדאדי זכריה - בהעדר
2. אריאל גבאי - בהעדר
3. אלישע יפרח - בהעדר

עו"ד קוני טובול
עו"ד עמית כהן
החלטה

כנגד נאשם זה הוגש כתב אישום, יחד עם שני נאשמים נוספים, בעבירות של ביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות על סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ולכאורה גם בעבירה של אי קיום צו הפסקה מנהלי, עבירה לפי סעיף 237 לחוק.

לבקשת הנאשם, ניתנה תשובתו לכתב האישום בכתב, כאשר בראשית הדברים טען הנאשם טענות מקדמיות. ב"כ המאשימה השיב לטענות בעל-פה בדיון שהתקיים בפניי, ואילו ב"כ הנאשם הגיב גם הוא בעל-פה לתשובת ב"כ המאשימה.

אדון בטענות המקדמיות אחת לאחת, ואומר כבר עתה כי דין כולן להידחות.

לנאשם לא נערך שימוע

טוען ב"כ הנאשם כי על פי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפליל [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, חובה הייתה על המאשימה לקיים הליך שימוע. טענה זו מוטב שלא הייתה מועלית. חובת הידוע והשימוע שבסעיף 60א האמור מתייחסת לעבירות מסוג פשע. אין הנאשם מואשם בעבירה מסוג פשע. הטענה כי הנאשם יכול וייאסר לתקופה ארוכה משלוש שנים אינה ממין העניין, שכן סעיף 60א קובע את חובות הידוע והשימוע לפי סוג העבירה ותו לא.

כתב האישום אינו מתאר את העובדות המהוות עבירה

נטען כי כתב האישום מעורפל, באשר לא ברור איזה חלק מן העובדות מיוחסות לנאשם בכל סעיף וסעיף. הטענה אינה נכונה. בסעיף 2 מיוחסות כל העובדות לנאשמים 1 ו-2. בסעיף 3 מיוחסות העובדות לכל הנאשמים. כך גם בסעיפים 4, 8 ו-9.

לגבי סעיפי האישום, הרי נכון כי לא נאמר בסעיף ב. של כתב האישום למי מיוחסת העבירה של אי קיום צו הפסקה מנהלי. אולם, לאור האמור בסעיפים 5 ו-6 לכתב האישום, ברור כי עבירה זו מיוחסת רק לנאשם 1. מכל מקום, ברור הוא כי אין תוצאתו של ליקוי זה ביטול כתב האישום כנגד הנאשם.

השימוש הנטען אינו אסור על פי התוכניות החלות על המקרקעין

טענה זו אינה טענה מקדמית. המדובר הוא בטענה כנגד טענה משפטית-עובדתית המהווה חלק מהותי ועיקרי בכתב האישום. טענת הנאשם היא טענת הגנה שמטבעה ומטיבה, המקום לברר אותה הוא במסגרת בירור האשמה במהלך ההוכחות והסיכומים.

נאשם 1 קיבל רישיון לנהל עסק של תחנת דלק

לטענה זו אין רלוונטיות לכתב האישום. גם אם היא נכונה, לא ברורה טענת הנאשם הכיצד הדבר משפיע על אשמתו.

הגשת כתב האישום פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית

נטען כי המאשימה טוענת טענות חילופיות סותרות, כי פועלת בחוסר הגינות בכך שהיא מאשימה נאשמים שונים באותה העבירה ביודע כי אם נעברה עבירה, הרי רק אחד מן הנאשמים יכול לעבור אותה.

טענה זו כה חסרת בסיס היא, עד שמצאתי לנכון לדחותה, ללא צורך להיכנס לדיון מעמיק ליישום הלכות ההגנה מן הצדק בהליך פלילי. מותר גם מותר, והדבר הוא בבחינת מובן מאליו ומושכלות ראשונים, לייחס למספר נאשמים אותה עבירה, על סמך אותן עובדות או מסכת עובדות שונות ביניהם. למשל, לא מן הנמנע כי גם הנאשם 1 וגם הנאשמים 2 ו-3 מחזיקים ומשתמשים במקרקעין, ומבצעים בהם עבירות. הטענה הנוספת שנטענה במסגרת טענת ההגנה מן הצדק, לפיה אין כתב האישום מפרט אילו עובדות מיוחסות לכל אחד מן הנאשמים, נדחתה על ידי לעיל, בצייני את הסעיפים בהן מיוחסות העובדות לכל הנאשמים. כן נטענה שוב, במסגרת טענת הגנה מן הצדק, הטענה בדבר התכנית החלה על המקרקעין. גם אם נכונה הטענה כי טועה המאשימה בכתב האישום לגבי התכנית החלה, הרי אין הדבר מקים הגנה מן הצדק. זאת טענה שתתברר במסגרת ההליך העיקרי. גם אם תתברר טענתו של הנאשם בעניין זה כנכונה, הרי אין בדבר כדי להצביע על חוסר הגינות מצד המאשימה, אלא על טעות בלבד.

סוף דבר

כל הטענות המקדמיות נדחות. לעניין הטענה בדבר קיומה של הגנה מן הצדק, הרי על סנגורים לדעת כי לא קיימת כל חובה לטעון טענה מסוג זה בהליך פלילי. אומר אני את הדברים, באשר לעיתים קרובות אנו נתקלים בשימוש שלא לצורך בטענה זו על ידי סנגורים, כדוגמת המקרה שבפניי.

אני דוחה את הבקשה לדחות את מועד ההוכחות. טענת הנאשם כי אם לא יבוטל כתב האישום, "אין ברירה" אלא לדחות את מועד ההוכחות לא נכונה. יש ברירה והדיון יתקיים ביום 26.6.08 בשעה 12:00. עד למועד הדיון קיים בידי ב"כ הנאשם 3 זמן די והותר לקבל את חומר החקירה, להגיש בקשה מתאימה אם לא יקבלו כדין, ולהתכונן לדיון.  

המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כוח כל הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ