אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עמה 1338/04

החלטה בתיק עמה 1338/04

תאריך פרסום : 05/07/2007 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1338-04
16/01/2007
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובע:
1. בועז עדיני
2. נכסי עמיגב בע"מ

עו"ד א. צוקרמן
הנתבע:
פקיד שומה תל אביב 4
עו"ד ש. אנגלרד
החלטה

תמצית המחלוקת בין הצדדים נעוצה בבקשת המערערים לאבחן בין ערעוריהם לבין פרשת ועקנין (רע"א 11490/03 פקיד שומה ירושלים נ. ועקנין, מיסים כ/1, ה-83) בקשר עם חסימת המשיב מלטעון כטיעון חלופי, טענות הסותרות את טענתו הראשית. בהמשך לכך, מבקשים המערערים כי תמחקנה אותן טענות חלופיות מן ההודעות המפרשת את נימוקי השומה,  אשר סותרות לדבריהם את טענתו הראשית של המשיב בקשר עם ערעורו של המערער 1. אגב כך התבקש לדון בשימוש במבחן המהות הכלכלית,

המערערים מבחינים בין עניינם לבין הלכת ועקנין בן השאר משום שלטענתם, בטענותיו החלופיות, נזקק דכאן המשיב, לתשתית עובדתית שונה מהתשתית שבבסיס טיעונו הראשי.  על אף   שנהפכה הלכת ועקנין בבית המשפט העליון, באופן שבו הותר למשיב לטעון טענות חלופיות, באחת להכיר בקיומה של עסקת מכר מניות ולחלוק על שוויה ובאחרת לראות בכספים אשר הגיעו לידי המערער שם משום דיבידנד, הרי שלגישת המערערים, אומצה בבית המשפט העליון (כב' סגן הנשיאה, השופט ריבלין) קביעת בית המשפט המחוזי (מפי כב' השופט זילברטל) כי אין להתיר העלאת טענת חלופיות, ובכלל זה טענת מלאכותיות, כאשר בבסיס כל טענה חלופית מצויה תשתית עובדתית שונה.  לטענתם בערעור זה מעלה המשיב טענות חלופיות בניגוד לקביעה זו ועל כן בקשתם היא למחוק טענות אילו מן ההודעה המפרשת את נימוקי השומה. למען הבהר המדובר בשני ערעורי מס נפרדים של המערער עדיני ושל חברת עמיגב,  אשר למען הנוחות הדיון בטענה המקדמית, יעשה ביחד.

השומות

 בשומה שהוצאה למערער בועז עדיני (להלן- עדיני או המערער) לשנת 2001 נישומה עסקה שנערכה ביום 7.1.2001, במסגרתה מכר עדיני למערערת, נכסי עמיגב בע"מ, שהיא חברה בבעלותו (להלן- עמיגב), מניות של חברת גלרן (להלן- גלרן) תמורת סך של כ  96   מליון ש"ח. גלרן הייתה בבעלות עדיני מאז שנת 1987 בין במישרין ובין באמצעות עמיגב אשר רכשה מעדיני חבילת מניות, אשר לימים נרכשה חזרה על ידי עדיני. גלרן יצאה ביום 1.4.1992 בהנפקה לציבור לרכישת 750,000 מניות רגילות  1 ש"ח ע.נ. ו-1,125,000 כתבי אופציות. הרישום לראשונה בבורסה לא חויב בידי עדיני במס לפי סעיף 101 לפקודה הואיל וחלו הוראות סעיף 21א(א) לחוק עידוד התעשייה (מיסים) התשכ"ט-1969.

הרווח שנבע לעדיני ממכירת מניות גלרן בסך של כ 56 מליון ש"ח פטור ממס לטענתו מכוח סעיף 97(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן-הפקודה), בהתאם לצו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות) התשמ"ב-1981 (להלן- צו הפטור), טרם ביטול הפטור במסגרת תיקון 132 לפקודה.

בשומה שהוצאה לעמיגב לא התיר המשיב הוצאות מימון ריאליות שדרשה זו בשנות המס 1999 ו 2001 בסך של 3.6 מליון ש"ח, אשר נבעו לה בגין רכישת מניות חברת גלרן. עמיגב שלמה עבור המניות סך של 3.5 מליון ש"ח ומחקה את יתרת החוב של עדיני בסך 8.5 מליון ש"ח כך שלאחר המכירה, עמיגב הייתה חייבת לעדיני חוב בסך של כ- 84 מליון ש"ח. ביום 4.3.2001 פרעה עמיגב חלק מהחוב האמור בסך של 20 מליון ש"ח לאחר שנטלה הלוואה בסכום זה מהבנק. במהלך אותה שנה קיבלה עמיגב הלוואה נוספת בסך של 64 מליון ש"ח (יתרת החוב לעדיני) מקבוצת גלרן, כפי שיובהר להלן, ופרעה את חובה לעדיני. כאמור עלות מימון הלוואות הנ"ל נתבעה כהוצאה ולא הותרה על ידי המשיב.

רקע עובדתי

עדיני טען לפטור כאמור, גם במכירת מניות גלרן לעמיגב שהתרחשה ב 15.10.1998  בעסקה מחוץ לבורסה. עמיגב פנתה וקבלה אישור מרשות המס, כי חבילת המניות שרכשה מהווה חבילת שליטה לעניין סעיף 6(ו)(3) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) התשמ"ה-1985 טרם תיקונו בסעיף 11 לחוק (להלן- חוק התיאומים). עדיני מכר לעמיגב חבילה נוספת של מניות גלרן, ככל הנראה מהמרת אופציות שהיו בידו. התמורה שולמה מהון עצמי של עמיגב בסך 1,888,946 ש"ח ומההלוואה שנטלה מבנק הפועלים בסך 16 מליון ש"ח. בנובמבר 1999 מכרה עמיגב מניות גלרן לעדיני והפעילה בחישוב הרווח מעסקת המכירה את הוראות סעיף 6(ו)(3) לחוק התיאומים. כתוצאה מכך נוצר לעמיגב הפסד נומינלי בסך 1,909,754 ש"ח. לפי הוראות המעבר בקשר עם חוק התיאומים, קוזז הפסד כנגד הרווח הפטור ממניות גלרן מאז רכישתן ובסך הכל נוצר לעמיגב רווח פטור בסך של 12.2 מליון ש"ח כתוצאה ממכירת מניות השליטה. התמורה בגין עסקת המכירה של המניות נזקפה כיתרת חובה של עדיני בכרטיסו האישי בעמיגב.

כאמור, בתאריך 7.1.2001 מכר עדיני לעמיגב את מניות גלרן שרכש בנובמבר 99 וכן חבילה נוספת אשר ככל הנראה רכש בבורסה, בעסקה מחוץ לבורסה. התמורה בעסקה זו עמדה על 96,459,287 ש"ח. מניות אילו היוו כ 67% מהונה המונפק והנפרע של גלרן. התמורה שולמה לעמיגב במספר שלבים, כאשר עד לתשלום נרשמה התמורה לזכותו של המערער בכרטיסו בהנהלת החשבונות של עמיגב. עמיגב העבירה שתי העברות בסך 10 מליון ש"ח מחשבונות בנק שלה, לחשבון הבנק של עדיני. מימון תשלום זה נעשה בהלוואה שנטלה עמיגב, בשיעור ריבית של 7.1% לשנה. ההלוואה נפרעה , ככל הידוע למשיב, בדרך של נטילת הלוואה נוספת מקבוצת גלרן. יתרת התמורה בסך 76.2 מליון ש"ח מומנה בדרך של קבלת הלוואה נוספת מהחברה הנרכשת, גלרן באמצעות העברת מזומנים וכן בהעברת שני חובות בסך כולל של כ 60 מליון ש"ח. זאת  מאת חברות שבבעלות גלרן אשר הומחו לטובת עמיגב. האחת חברה שהתאגדה באיי מרשל והאחרת חברה שהתאגדה באוסטרליה, באופן שעמיגב החליפה את חובות החברות הזרות כחייבת של גלרן בעוד הסכומים מועברים מחברות בנות של גלרן, דרך עמיגב לידי עדיני לחשבון בנק בחו"ל. המשיב מציין כי לאחר המכירה נשואת הערעור, היקף אחזקותיו של עדיני בקבוצת גלרן במישרין ובעקיפין לא השתנה, קרי עדיני נותר בעל השליטה בגלרן, תוך שהוזרמו לכיסו כמעט 96.5 מליון ש"ח. עוד ראוי לציון כי שבוע מן המכירה נשוא הערעור, פרסמה גלרן תשקיף להצעת רכש מלאה של יתרת מניותיה שהוחזקו בידי הציבור והיוו כ 7.5% מההון המונפק והנפרע. בתשקיף צוין כי 25.8% מהונה המונפק והנפרע של גלרן מוחזק בידי חברת גלרן השקעות ופיתוח בע"מ, חברה המוחזקת בבעלות מלאה בידי גלרן מאז שרכשה מאת עדיני 100% ממניות חברה זו ב 23.2.1992 .מניות אילו הן מניות רדומות כמשמען בסעיף 308 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הציבור נענה במלואו להצעת הרכש והחל מיום 5.2.2001 לא מתקיים מסחר במניות גלרן.

טענות הצדדים

ב"כ המערערים טוענים בבקשתם כי כאשר טענתו החלופית של המשיב נסמכת על תשתית עובדתית שונה מטענתו העיקרית, המדובר בטענה עובדתית חלופית שאינה מותרת על פי הלכת ועקנין.  על כן יש למחק מההודעות המפרשות את נימוקי השומה בשני הערעורים שבכותרת, את אותן טענות חלופיות כאמור. לטענת ב"כ המערערים המשיב מציג שתי תשתיות עובדתיות שונות כדלהלן: כאשר הוא מבקש לראות בעסקת מכר המניות עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי הוא מתייחס ל 2,009,994 מניות (1 ש"ח ע.נ.- וכך לגבי כל המניות המוזכרות בהמשך) כשסכום הרווח לצרכי מס הוא 35,818,093 ש"ח. לצורך טענת היות העסקה עסקה מלאכותית, מציב המשיב נתונים עובדתיים שונים והם כי המדובר ב 3,0330,357 מניות וכי הרווח לצרכי מס הוא 96,456,263 ש"ח. נתונים עובדתיים אחרונים אילו משמשים המשיב אף בבסיס טענתו בדבר סיווג התמורה כהכנסה מדיבידנד כשלגישת המשיב התמורה שולמה מתוך כספי החברה הנרכשת קרי גלרן, (או ממי מקבוצות החברות שבשליטתה). עמדת ב"כ המערערים הינה כי המשיב מושתק בהשתק שיפוטי מלהעלות טענות עובדתיות סותרות הן בתוך אותו הליך, ערעורו של עדיני עצמו כפי שתואר לעיל והן בהליך אחר, קרי ערעור עמיגב. בערעור עמיגב קובע המשיב (סעיף 11 להודעה המפרשת את נימוקי השומה) כי רכישת מניות גלרן על ידי עמיגב, מומנה בהלוואות שנטלה עמיגב מהבנק ומקבוצת גלרן, בעוד טיעונו החלופי בדבר חלוקת דיבידנד, של המשיב בעניין עדיני, סותר חזיתית קביעתו זו.

ב"כ המערערים שוזרים ומבליעים בטיעון מרכזי זה, טענות אשר נדונו בחלקן בעניין ועקנין ואביאם בקצרה:

לא ניתן להשתית את השומה על עסקת המכירה מחד ומאידך להתעלם הימנה, לטעון מחד כי מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ומאידך כי המדובר בעסקה מלאכותית שלא נעשתה בדרך מקובלת בהתאם למקובל בשוק, שהרי אם טיבה מסחרי כיצד היא מלאכותית שהרי מרכיב המלאכותיות הוא הוצאתה לפועל של עסקה בדרך "עקומה" כלשון כב' השופט ביין (עמ"ה 2069/98 משאבי נדל"ן סחר השקעות בע"מ. נ. פ"ש חיפה, מיסים טז/1 ה-158):

"אם באשר היא סוטה מהדפוסים המקובלים לעריכתה ואם מחמת שנעשתה בדרך שאין לה הסבר מבחינת ההיגיון המסחרי הכלכלי וההסבר לעריכתה בדרך מיוחדת נעוץ בעיקרו של דבר ברצון להביא להפחתת מס"

הכיצד יכול המשיב לאחוז במקל מכאן ומכאן, לטעון כי מדובר בעסקה העולה כדי עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ומאידך לראותה כעסקה שלא נעשתה בתבנית המסחרית המקובלת?

זאת ועוד, המשיב טוען בטיעוניו החלופיים, כך ב"כ המערערים, לשתי "מהויות" כלכליות שונות - מחד המהות הכלכלית של עסקת מכר המניות היא "עסקה שטיבה מסחרי" מאידך המשיב מבקש לראות בעסקה בכללותה רכישה עצמית של מניות גלרן בידי קבוצת גלרן, דהיינו חלוקת דיבידנד. בחלופה זו המהות האמיתית לגישתו היא העברת הון מהחברה לידי בעל מניותיה.

לדידם של המערערים אין מקום לטענה החלופית של סיווג מחדש הואיל והמשיב "מתעלם" מהמכירה מחד ומתייחס אל עובדות שהן לבר העסקה על מנת להגיע אל אותו "סיווג" הרואה בתשלום- דיבידנד. למעשה זוהי טענת מלאכותיות במסווה של טענת סיווג מחדש Substance Over Form- ולא שימוש בתבנית משפטית אחרת לאותה מסכת עובדתית.

המשיב סבר כי העסקה נשוא השומה הינה בידי עדיני עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ויש לסווג את ההכנסה ממכירת המניות,  כהכנסה פירותית ולחלופין עסקה שממקור שאינו מנוי בסעיפים 2(1) עד 2(9) ועל כן באה בגדר סעיף 2(10). מטעמי זהירות ושמרנות, כך בתגובתו (סעיף 38), קבע המשיב בשתי החלופות הללו כי ימוסה הרווח המיוחס לאותו חלק ממניות קבוצת גלרן, שהחזיק המערער לפני הנפקתה של גלרן לבורסה לניירות ערך בתל אביב, אשר נמכרו לחברה ביום 15.10.1998 ונקנו ממנה חזרה על ידי הנישום ביום 11.11.1999 דהיינו 2,009,994 מניות גלרן ע.נ. 1 ש"ח.

לחילופי חלופין, קבע המשיב בשומה כי הואיל ותמורת מכירת 3,030,357 מניות 1 ש"ח ע.נ. של גלרן בסך 96,456,263 ש"ח  בידי המערער לעמיגב בתאריך 7.01.2001 שולמה למערער מתוך כספי גלרן או מי מקבוצות החברות שבשליטתה, יש לסווג את התמורה הנ"ל כהכנסה מדיבידנד, לפי סעיף 2(4). במסגרת חלופה זו מבסס המשיב עמדתו על כי המהות הכלכלית של העסקה היא העברת עושרה של גלרן לידי בעל מניותיה בלא שחל כל שינוי בשיעור החזקתו של עדיני בגלרן במישרין או בעקיפין. בעוד העברת הכספים לידיו מוצגת כתמורה אולם למעשה מהווה היא חלוקת דיבידנד.

כטענה חלופית אחרונה, היות העסקה עסקה מלאכותית  הואיל ואין לה כל טעם כלכלי מהותי אחר מלבד הפחתת מס בלתי נאותה. לנוכח העובדה כי שיעור האחזקות של עדיני בגלרן לא השתנה הרי שיש להתעלם מעסקת מכירת 3,030,357 מניות  1 ש"ח  ע.נ. על ידי עדיני לעמיגב ולראות ברווחים שהפיק המערער עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, הכנסה ממקור על פי סעיף 2(10) לפקודה ולחלופי חילופין הכנסה ממקור לפי סעיף 2(4)- דיבידנד.

עמדת המשיב בקשר עם בקשה זו היא כי בית המשפט העליון בעניין ועקנין ראה בעמדת המשיב שם, הזהה בעיקרה מבחינת מהותה לטענות המשיב בערעורים אילו, כעמדה המציגה טענות משפטיות חלופיות בעוד התשתית העובדתית היא הרווח שצמח מן העסקה. רווח זה אחד הוא. אם רווח זה מהווה תמורה בגין מכירת מניות או דיבידנד, אבחנה זו תהא במישור המשפטי. זאת ועוד, עסקה מלאכותית, עסקה היא אולם לצרכי מס ניתן להתעלם הימנה. משכך אין מניעה למשל, כי מחד יטען כי העסקה הינה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ומאידך כי יש להתעלם ממנה לצרכי מס ולראות התמורה, כדיבידנד.

באשר לשוני העובדתי לו טוענים המערערים באשר למספר המניות ובאשר לסכום הרווח,  הרי שאין המדובר בשוני עובדתי כי אם נגזרת של הוראות הפקודה השונות העומדות בבסיס כל אחת מהחלופות. העובדה הבסיסית היא כי לכיסו של המערער זרמו 96.4 מליון ש"ח לאחר מהלך מורכב שהמשיב מבארו בסעיפים 5-35 לתגובתו. השאלה היא כיצד יש לשום את העסקה שהניבה את אותה תמורה. שאלה זו היא שאלה משפטית. המשיב טוען כי עמדתו מציגה בפני בית המשפט מספר חלופות משפטיות למיסוי העסקה בהתאם לסעיפים השונים בפקודה ולדוקטרינות האנטי תכנוניות המוכרות, כאשר כל החלופות מבוססות על אותן עובדות שבעולם המעשה. כך באשר לחלופות בקשר עם שומת עדיני וכך גם שומת עמיגב מבוססת על אותה מסכת עובדתית.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ