אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עמה 1326/04

החלטה בתיק עמה 1326/04

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1326-04
08/06/2006
בפני השופט:
אלטוביה מגן

- נגד -
התובע:
טל איילת
עו"ד שטיינפלד נעמי
הנתבע:
פקיד שומה נתניה
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי
החלטה

בפני בקשת המערערת לתקן את ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור (להלן- נימוקי הערעור).

מבקשת המערערת לתקן כאמור כשהיא טוענת להוספת טענות משפטיות גרידא. עיון בבקשה ובחומר הנלווה לה מעלה כי המדובר בתיקון שהוא הוספת עובדות וכן הוספת טענות משפטיות. המשיב מתנגד לתיקון זה בטענה כי אין להתיר תיקון עובדתי הואיל ולא הייתה לו הזדמנות לבחון טענות עובדתיות אילו במהלך ההליך השומתי.

עיון בהשגת המערערת כמו גם בפרטיכלי הדיונים שנערכו בענינה במשרדי המשיב, אשר צורפו לבקשה,  עולה כי הטענות העובדתיות רובן ככולן הועלו כבר בשלב ההליך השומתי בפני המשיב. כך גם באשר למרבית הטענות המשפטיות הכרוכות בעובדות אילו ובניהן נושא הזהות במשך החזקת האופציות בין על פי תוכנית שקבלה אישור מכוח סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן- הפקודה) והן על פי תוכנית הקצאה שכוונה כי תמוסה בהתאם להוראת סעיף 3(ט) לפקודה. "לטענתה ( של המערערת- מ.א.) היות והקצאת האופציות 3(ט) התנהלה בדיוק כהקצאת האופציות לפי מסלול 102 וחוזרת על טיעונים שהועלו בהשגה..." כך מתוך פרטיכל המשיב מישיבה מיום 17.3.2004 שצורף כנספח ב' לבקשה. גם נושא ההחזקה בידי נאמן הוזכר באותו פרטיכל. השגת המערערת והתכתבות מאוחרת לה מפרטת בהרחבה את עמדתה המשפטית כמו גם הנתונים העובדתיים ששימשו בבסיסה.  באשר לעיבוי טענותיה המשפטיות לרבות בקשר עם קביעת מועד ההקצאה כמועד החיוב במס, הגם שהמערערת הפנתה בנימוקי הערעור להלכת דר (ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ. יאיר דר) אילו הוגשו   ביום 13.2.2005. ביום 22.3.2005 ניתן על ידי בית משפט זה פסק הדין בעניינו של חגי כץ (עמ"ה 1172/02), אשר הגם שהוא קבע כהלכת דר באשר למועד החיוב במס, סבורה המערערת כי שנקבע בו שופך אור על הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים ומבקשת היא להפנות אליו ולחדד את טיעוניה המשפטיים לאורו. הלכה היא כי הוספת טענות משפטיות בנימוקי הערעור אפשרית היא  בעיקר כאשר התיקון הינו בקשר עם טענות משפטיות ויפים דברי כב' השופטת אופיר תום דלהלן:


" על משמעותה של בקשה לתיקון נימוקי הערעור או נימוקי שומה, עמדה הפסיקה לא אחת, תוך התייחסות לכללי הפרוצדורה הנגזרים מתקנות סדר הדין האזרחי החלות על סוגיה זו (ראה בין היתר, עמ"ש 10/67 ויסמן נ' מנהל מס שבח פד"א א 156 וע"ש 35/74, מרומי זכרון נ' מנהל מס שבח חדרה פד"א ח' 124).

איני רואה לחזור היום, שוב, על דברים שכבר הובהרו  מכל כיוון אפשרי, ואשר עליהם עמדתי גם אני בהחלטותי הקודמות (ראה, עמ"ה 94/96 בן אסולי נ' פ"ש נתניה מיסים יא1/ ה216-;ועמ"ה 68/93 מיקרוקול נ' פ"ש כפר סבא, מסים י2- ה9-; ועמ"ש 223/96 מירון מרדכי נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור ת"א (טרם פורסם).

די לי שאציין, כי בבסיס עמדתה של הפסיקה בסוגיה זו ניצבת ככלל, שאלת מהותה של המחלוקת נשוא הדיון, וכן, זיקתה של הטענה החדשה אליה ואל הניסיון לליבונה. לצידה, ניצבת אותה אבחנה שקבעה הפסיקה, בין טענה משפטית חדשה אותה מבקש הצד לדיון להעלות באיחור, לבין טענה עובדתית כזו (ראה, ע"א 776/86 אחמד עודה נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מד (4) 652 וראה ע"א 583/90 מנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב נ' גורפינקל ואח', מיסים ה49- בעמ' ה57-, וכן ראה, פרשת מירון הנ"ל).

בין אם כך ובין אם אחרת, מסקנת הדברים שראיתי לגזור מן המסרים העולים מכל פסקי הדין המוזכרים, הינה, כי בכפוף לקביעות הנ"ל, נדרש בית המשפט, כעיקרון, להתאים את תקנות סדר הדין ואת המסרים הדיוניים הנגזרים מהן, אל כל מקרה לגופו.  הכלל הוא, שיעודן של התקנות הינו בהצבת המסגרת הראויה לעשיית דין צדק, לא רק פורמלי אלא גם מהותי. רוצה לומר, עצם האיחור בהעלאת הטענה, אין בו כדי לדונה, אוטומטית, לדחייה. והצדק עם ב"כ המבקשת המלומד בענין זה, בטענו, כי נטיית בית המשפט, ככלל, היא להשתמש בשיקול הדעת שניתן לו במסגרת תקנות סדר הדין, על מנת להגיע להכרעה נכונה של המחלוקת לגופה.

שכך קובעת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, החלה לעניננו:ב ב

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

עינינו הרואות, השיקול שמצא המחוקק להעמיד במרכז בחינתה של השאלה אם להתיר או למנוע העלאת טענה חדשה בשלב מאוחר של הדיון, הינה, האם עשוי הדיון בטענה זו לתרום לליבונן של השאלות "שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". 

בענין זה כך נראה, נדרש בית המשפט לא אחת, לנוע בין שני קטבים מנוגדים. האחד, המעמיד סדרי דין נוקשים שבהם נדרשים בעלי הדין לעמוד במסגרת ההתדינות האזרחית ביניהם; השני, הפותח פתח לפרשנות מרחיבה של סדרי דין אלה.

האיזון בין שני הקטבים האלה כאמור, הוא כנראה, שם המשחק. "

(עמ"ה 207/95 (בש"א 109650/98) מלון צידון בע"מ נ. פקיד שומה תל אביב 1, www.nevo.co.il)       


 עיקרי טענות המערערת אילו הועלו על ידה במסגרת ההליך השומתי לרבות בקשתה להיכלל במסגרת ההסדר שנהג בהמשך להחלטות ועדת פסיקה אצל המשיב באשר למיסוי ניירות הערך בשיעור של 42.5%.

זאת ועוד, אין חולק כי בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי, הרבה קודם לשמיעת ההוכחות, כך שיש בידי המשיב זמן די והותר לבחון את טענות המבקשת ומסכת ראיותיה. בדיון בפני טענה ב"כ המשיב כי חלק מהעובדות שהוזכרו על ידי ב"כ המערערת במהלך אותו דיון, לא מצויות בידי המשיב, למשל בנוגע לשווי האופציות במועדי ההענקה, זהות הנאמן ותנאי הנאמנות וכיוצא באילו. המשיב, הנוהג גם לאחר הוצאת צו מכוח סעיף 152(ג) לפקודה, לבחון מידע וראיות המוצגות לו, יוכל לעשות כך אף כאן ובלבד שכל המידע יוצג לו בתוך זמן סביר באופן שיאפשר לו לבחון אותו ולהפעיל שקול דעתו קודם למועד ההוכחות. תיקון נימוקי הערעור חיוני לשם בירורה של שומת האמת ואין בו כדי להכביד על המשיב מהטעמים האמורים.

אשר על כן דינה של הבקשה להתקבל. נימוקי הערעור יתוקנו כמבוקש. למשיב שמורה הזכות לתקן את נימוקי השומה, לאחר שיבחן את טענות המערערת לרבות את מצגיה העובדתיים. המערערת תפעל למסור את כל הראיות אשר בדעתה לעשות בהם שימוש במהלך הערעור, לידי המשיב בתוך 90 יום מהיום. המשיב יוכל להגיש נימוקי שומה מתוקנים בתוך 30 יום מאותו מועד, כאשר מניין ימי הפגרה ימנה במניין הימים.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 18.10.2006 שעה 9:00.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ