אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עמה 1016/00

החלטה בתיק עמה 1016/00

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1016-00
01/12/2005
בפני השופט:
אלטוביה מגן

- נגד -
התובע:
פכר אהרון
עו"ד גיורא עמיר
הנתבע:
פקיד שומה רחובות
עו"ד רותי דה שליט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

עניינה של החלטה זו בטענת המשיב כי אין המערער זכאי לקיזוז חובות אבודים, לכאורה, שנוצרו בעיסוקו כמלווה בריבית, וזאת משום שלא ניהל בעיסקו ספרי חשבונות. במונח "חובות אבודים" במקרה זה מתכוונים הצדדים לסכומים שהלווה המערער ואשר הוא טוען כי אין כל סיכוי לגבותם חזרה, קרן וריבית.

המערער הורשע בת.פ. 2813/91 בבית משפט השלום בפתח-תקווה ביום 24/2/03 בביצוען של  עבירות לפי הוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), בין היתר: עבירות לפי סעיף 220 (1) לפקודה (כהשמטה מתוך דו"ח); עבירות לפי סעיף 220 (2) לפקודה (מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח);  עבירות לפי סעיף 220 (4) לפקודה (הכנת רשומות או דוחות כוזבים) וגם עבירה לפי סעיף 220 (5) לפקודה (שימוש במרמה), הכל על פי כתב האישום שיוחס לו.  כמו כן נקבע שם כי המערער הלווה לפחות ל- 25 לווים, כספים והשכיר דירות בהיקפים גדולים המגיעים כדי עסק ומשלח יד (ע"מ 146 להכרעת הדין), וכי לא דווחו סכומי הכנסה גבוהים למשיב. נקבע כי לא דווחו אף הפסדים שמקורם בתביעות כספיות לגביית חובות שלא צלחו (ע"מ 150 להכרעת הדין).

במועד הוכחות נשוא תיק זה, ביקש ב"כ המערער שלא לקיים דיון הוכחות והעלה מחלוקת שנתגלעה בין המערער למשיב עובר למועד זה, בכל הקשור עם הוכחת טענותיו בגין חובות אבודים והפסדים בגין אובדנן של קרנות הלוואות שהלווה, לדבריו. לטענתו, על אף שניסה הוא להשיג ראיות המוכיחות את אובדן קרנות ההלוואות, ולמרות שהודע לו על ידי פקיד השומה כי לא ימנע ממנו להמציא ראיות בכל הנוגע להוצאותיו, נאמר לו על ידי המשיב כי אין סעיף 33 (ג) לפקודה מתיר לפקיד השומה שיקול דעת ככל שהדברים נוגעים לפריטים המנויים בסעיף 33(ג) ובינהם חובות אבודים.  כיוון שלא ניהל ספריו, אין להתיר לו אובדן קרנות אלו, וזאת אף במידה ויוכחו. באותו מועד הוסכם כי יש מקום לדון תחילה בפרשנות סעיף 33 (ג) לפקודה, ככל שהיא נוגעת לסוגיה זו.

בקשה זו קשורה לבש"א 24535/04, בקשת המערער להתיר לו לתקן את נימוקי ערעורו, על ידי הוספת הטענה כי נגרמו למערער הפסדים מחובות אבודים דהיינו, שקרנות הלוואה שנתן, לא הוחזרו לו מחמת בריחת לווים, עזיבתם וכיוצא בזה.

בקשר עם כך נקבע כי טרם הוכרעה פרשנותו הראויה של סעיף 33 (ג) לפקודה לענייננו, אין מקום לתיקון הערעור.

 באילו עסקינן כעת.

טוען המערער כי אמנם הטענה בדבר אובדן הקרן לא הועלתה בנימוקי הערעור אולם זו נתבררה במהלך המשפט הפלילי והועלתה אף בפני המשיב במהלך המשא ומתן שהתנהל עובר לבירורו של ערעור זה.

באשר לאובדן קרנות ההלוואה גופא במובדל מהריבית בגינן, טוען המערער כי הוראת סעיף 33 (ג) לפקודה כלל לא חלה בענייננו. לטענתו הורשע הוא בהשמטת הכנסה, להבדיל מהכנסה חייבת ועל כך סעיף 42 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 אינו מונע ממנו להביא ראיות בקשר להוצאותיו וחובותיו האבודים בעיסוק זה על מנת לקבוע במישור האזרחי את הכנסתו החייבת. כמו כן מציין הוא  כי בית המשפט אשר הרשיעו קבע כי אכן ניהל עסק של מתן הלוואות.

לאור הנ"ל טוען המערער כי סעיף 33 (ג) לפקודה דן בחובות אבודים שנקרו בעסק המנהל או אשר חייב בניהול ספריו וזאת בשיטה המצטברת, משמע בשיטה אשר רישומי ההכנסה מנותקים מתזרים המזומנים וההכנסה נרשמת בלא קשר לתקבול בפועל, אלא כאשר נצמחת הזכות לקבלו. ואילו לענייננו, טוען המערער, כי בעסקו שלו, צריכים היו להיות מנוהלים ספרי החשבונות על פי שיטת המזומנים, ועל כן לא יכול שיתקיימו כלל חובות אבודים הראויים לקיזוז וזאת מפני שבעסק מסוג זה אין לרשום הכנסה אלא כאשר מתקבלת היא בפועל. כך, לא יכולים להיווצר חובות אבודים מקום שלא נרשמה הכנסה שבפועל לא שולמה. ממשיך המערער וטוען כי דינו של חוב אבוד אצל מי שמתן הלוואות מהווה חלק מעסקו - כהוצאה שבפירות. במלים אחרות, המנהל ספריו בשיטת המזומנים אינו יכול לתבוע קיזוז חוב אבוד הואיל וזהו מושג שיכול להתקיים רק שעה שנרשמה הכנסה בשיטה המצטברת וזו בסופו של יום לא הגיעה לידי הנישום ועל כן הפכה הכנסה זו לחוב אבוד. אם כן הוראת סעיף 33 (ג) לפקודה כלל לא חלה על עניינו, כך לטענתו, שכן מבקש הוא לקזז הפסד קרן הלוואה בעסקו, המהווה הוצאה פירותית. זאת אין מונע סעיף 33 (ג).

טוען המשיב כי אף המערער אינו חולק כי המדובר בטענות חדשות שהוא מעלה. לא זאת אלא שמדובר בטענות עובדתיות חדשות אשר היו ידועות למערער ולפיכך היה עליו לטעונן בזמנן.

לגבי הטענה גופא נטען כי אין חולק כי המערער לא ניהל פנקסים בגין הפעילות המתייחסת לעסקו וכי דוחותיו אשר הוגשו על ידו לא כללו כלל את הפעילות בגינה הורשע. משכך, נופל המערער בגדרו של סעיף 33 לפקודה. בכגון דא נטען כי יש להבחין בין הוראות סעיף 33 (א) לפקודה, בה מוקנה שיקול דעת לפקיד השומה שלא להתיר הוצאות ובעניין זה רשאי הוא לשקול מכלול שיקולים, לבין הוראות סעיף 33 (ג) אשר אינן מתירות כלל מקום לשיקול דעת פקיד השומה, לפיהן משלא נוהלו ספרים, כבענייננו, לא יותרו באותה שנה ניכויים וקיזוזים של חובות אבודים  ולא יוכר למערער הפסד לאותה שנה.

עוד נטען כי, סעיף 33 הינו סעיף עונשי, אשר מטיל סנקציה על נישום שאינו מנהל ספרים כלל או שנמצאו פנקסיו שלא קבילים. לאור כך אין להתיר פרשנותו של המערער לסעיף 33 (ג) ולאבחנות שמנסה הוא לבסס. אין כל בסיס לטענת המערער כי סעיף זה עוסק אך בנישום המנהל פנקסיו על פי השיטה המצטברת דווקא.  כך לשיטת המשיב חוב אבוד הינו חוב אבוד בלא קשר לשיטת דיווח הנישום.

דיון

אין חולק כי טענותיו של המערער, טענות חדשות המה שלא הועלו בקשר עם שומתו, עד  שהועלו עובר למועד ההוכחות כאמור.  לא זאת אלא שטענות עובדתיות חדשות הן. אין ספק כי עובדות אלו, בדבר אובדן קרן הלוואות שניתנו על ידי המערער, היו ידועות לו. זאת ועוד, עד למועד הגשת כתבי הטיעון לגבי סוגיית סעיף 33 (ג) לפקודה, דנן, לא הוגשו למשיב כל ראיות התומכות בנטען על ידי המערער. 

כבר נאמר כי שלב הדיון בערעור מס הכנסה אינו שלב בראשיתי, אלא מהווה הוא המשך לדיונים שהתקיימו קודם לכן אצל פקיד השומה (ראה: עמ"ה 94/96 בנאסולי נ' פקיד שומה נתניה, מיסים יא/1 ה-30). משכך ברי הוא כי, בהיעדר נסיבות חריגות, אינו רשאי נישום להעלות, וזאת לראשונה, טענה עובדתית שלא נטענה מזה כבר ולו בשלב ההשגה (עמ"ה 68/93 מיקרוקל נ' פקיד שומה, מיסים י/2, ה-9; עמ"ה 1171/01 שטרנליכט מרדכי נ' פקיד שומה נתניה, מיסים יז/4, ה-32 בע"מ 189). ודוק: בית המשפט יטה לאפשר העלאת טענה, ואף אם אוצרת בחובה פן עובדתי, אם הועלתה בשלבי הדיון בהשגה ואולם נשתכחה בהודעת נימוקי השומה או נימוקי הערעור. כל זאת לאור התכלית בדבר הגעה לשומת האמת ובהתחשב כי הופעל לגבי אותן טענות שיקול דעת בשלבים קודמים לערעור כאמור (ראה למשל: בש"א 22955/03, עמ"ה 1177/03 גיא רזניק נ' פקיד שומה תל-אביב 1, מיסים יח/3, ה-33; עמ"ה 514/01, עמ"ה 515/01,עמ"ה 516/01, מרדכי ועקנין; שמעון אמסלם; דוד שמש נ' פקיד שומה ירושלים, תקליטור מיסים). 

אין המערער יכול להיתלות בטענה כי עניין זה נתברר מלפני בית המשפט אשר הרשיעו.  המערער לא העמיד סיבה ראויה, או כלל, לאי העלאת טענות אלו בדיונים קדם לערעור זה מול פקיד השומה. יתרה מזאת, הנושא אף לא הועלה בנימוקי הערעור ועתה מתבקש בית המשפט לאפשר למערער לתקן את נימוקיו בשל כך. די בכך היה כדי לדחות את הבקשות אולם גם בבחינה של טענות המערער לגופן עולה כי דינן להדחות.

סעיף 33, סעיף בעל פן עונשי הוא, בהפעילו סנקציות כנגד נישומים אשר לא מילאו את חובותיהם כראוי (ראה: עמ"ה 155/97 צבי ברנר נ' פקיד שומה גוש דן, מיסים יג/2, ה-21).

סעיף 33 לפקודה נוקט בעמדה כי הנישום החייב בניהול חשבונות ואינו עושה כן, או עושה כן באופן שלא עולה בקנה אחד עם הדין, אינו יכול להיתפס בזכויותיו מבלי שעמד בחובותיו. יפים לכאן דבריו של כב' הנשיא השופט שמגר:

"סעיף 33 לפקודת מס הכנסה כנוסחו לגבי שנת המס הרלוונטית, מבטא בהוראותיו קו מדריך עקרוני אחד והוא כי חישובי רווח והפסד הם תוצאות לוואי של ניהול פינקסים. כאן הביטוי לזהות, עליה כבר הצבענו, בין ההוראה הסטטוטורית לבין ההגיון הפשוט: אם פלוני חייב בניהול חשבונות לאור אופי עסקו ואינו עושה כן, אינו יכול להינות רק מזכויותיו של מי שניהל פינקסים ולא מחובותיו" (ע"א 6/83 יוסף שכטמן נ' פקיד שומה גוש דן, פד"א י"ג,  156). 

זהו הרקע לבחינת טענת המערער באשר לאבדן ההלוואות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ