אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עא 1320/06

החלטה בתיק עא 1320/06

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"א, בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
1320-06,3794-07
13/02/2008
בפני השופט:
1. האשם ח'טיב - אב"ד
2. זיאד הווארי
3. עאטף עיילבוני


- נגד -
התובע:
אמין מוחמד ח'אזם
עו"ד זוהיר נערה
הנתבע:
מגדל חב' לביטוח בע"מ
עו"ד א. שור
החלטה

הקדמה :

המערער עותר בבקשה שלפנינו להתיר לו לצרף ראיה בשלב הערעור, היא חוות דעת של מומחה בדין הפלסטיני החל במקום התאונה, לפי קביעת בית המשפט קמא.

לטענת המערער, חרף העובדה שבמועד אירוע התאונה חל צו המושל הצבאי בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון) (צו מספר 677) תשל"ו-1976 (להלן: "צו המושל הצבאי"), אשר אין צורך בהוכחתו, הרי משקבע בית המשפט קמא בפסק דינו כי צו המושל לא חל על התאונה וכי דין מקום התאונה הינו בבחינת "דין זר" שלא הוכח, ומטעמי זהירות בלבד, יש להיעתר לבקשתו כדי לאפשר לו להוכיח באמצעות חוות דעת כאמור את הדין הפלסטיני שלפי פסק הדין קמא הוא הדין החל במקום התאונה.

העובדות הרלוונטיות בתמצית :

המערער, תושב השטחים, נפגע בתאונת דרכים מיום 26/6/95, אשר אירעה במבואות הכפר זבאבדה שבגדה המערבית, בעודו נוסע ברכב ישראלי ועת היה נהוג בידי נהג ישראלי, המבוטח בביטוח חובה ע"י המשיבה, שהינה חברת ביטוח ישראלית.

כב' השופטת מויאל ז"ל, במסגרת גלגולו הראשון של התיק בבית משפט השלום, קבעה כי המערער הוכיח שנפגע בנסיבות הנטענות על ידו, וכן הוכיח כי נפגע בתאונת דרכים במובן חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1976 (להלן: "חוק הפיצויים").

על החלטה זו הגישה המשיבה בר"ע לבית המשפט המחוזי, ולמשיבה ניתנה רשות ערעור בסוגיה אחת בלבד - האם המערער זכאי לפיצויים מכוח חוק הפיצויים, אם לאו. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 26/5/03 מפי כב' השופט ממן, קבע כי המערער אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים, וזכותו להיפרע מהמשיבה פיצויים עומדת מכוח "הדין הפלסטיני המקומי".

במסגרת רע"א 9263/03 שהגיש המערער לבית המשפט העליון הוסכם כי לאור החלטת בית המשפט המחוזי, יוחזר התיק לבית משפט השלום אשר ישלים את הדיון הנדרש.

בבית משפט השלום, במסגרת גלגולו הנוסף של התיק, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה דיונית לפיה לצורך השלמת הדיון בשאלת החבות, יגישו הצדדים סיכומים בכתב בשאלה המשפטית כדלקמן:

"האם התובע זכאי לפיצויים מהנתבעת מכוח צו המושל הצבאי בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון) (צו מספר 677) תשל"ו-1976? דהיינו, האם הצו האמור חל על התאונה נשוא כתב התביעה?"

כב' השופט סוהיל יוסף, אשר בפניו נוהל הדיון, קבע בפסק דינו מיום 20/9/06 כי המערער אינו זכאי לפיצויים מכוח צו המושל הצבאי, וכי הואיל וזכאותו לפיצוי מושתתת על הדין הפלסטיני המקומי שהינו בבחינת "דין זר" שלא הוכח - דין תביעתו להידחות.

על פסק דינו האמור של כב' השופט סוהיל הוגש הערעור שלפנינו, אשר במסגרתו הוגשה בקשתו דנא של המערער להתיר לו לצרף ראיה נוספת, אשר עניינה חוות דעת של מומחה בדין הפלסטיני ביחס לדין החל במקום התאונה. המשיבה, למותר לציין, מתנגדת לבקשה.

רקע חקיקתי :

עם כניסתו לתוקף של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הישראלי בשנת 1976 הוחלט להסדיר את האחריות לפיצוי בגין נזק גוף בעטיה של תאונת דרכים שאירעה בשטחים במסגרת צווים שהוציא המושל הצבאי, הן באזור יהודה ושומרון והן באזור רצועת עזה.

באזור יהודה ושומרון אימץ המושל הצבאי הסדר דומה לזה שהיה נהוג במסגרת חוק הפיצויים הישראלי וביום 23/9/76 הוציא מתחת ידו צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה והשומרון) (מס' 677), תשל"ו-1976, אשר נכנס לתוקף ביום 25/9/76 ועמד בתוקפו עד לחתימת הסכמי השלום עם ארגון השחרור הפלסטיני (אש"פ). צו דומה הוצא ע"י המושל הצבאי גם בתחומי רצועת עזה.

במסגרת ההסכמים שנחתמו עם אש"פ ניתן למנות שלושה הסכמים רלוונטיים לענייננו, שניים שנחתמו לפני התאונה והם הפרוטוקול הכלכלי שנחתם בפריז ביום 29/4/94 (להלן: "הסכם פריז"), אשר שולב מאוחר יותר במסגרת הסכם קהיר בדבר רצועת עזה ויריחו מיום 4/5/94 (להלן: "הסכם קהיר") (כתבי אמנה 1067, כרך 32), וכן ההסכם השלישי שנחתם אחרי התאונה, הוא הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני מיום 28/9/95 (להלן: "הסכם הביניים").

בהסכם קהיר מיום 4/5/94 הוקנו לרשות הפלסטינית, במסגרת סמכותה, כוחות ואחריות חקיקתיים, ביצועיים ושיפוטיים (סעיף V(2)). בסעיף V(1) נקבע כי סמכותה של הרשות הפלסטינית מקיפה את כל העניינים הנכללים בתחום סמכותה הטריטוריאלית, הפונקציונלית והאישית, ברם מבחינה טריטוריאלית הוגבל תחום סמכותה של הרשות בס"ק 1(א) לשטח רצועת עזה ואזור יריחו, פרט ליישובים ולאזור המתקנים הצבאיים.

גם בהסכם פריז, אשר שולב כנספח IVבהסכם קהיר, נקבע בסעיף Iלהסכם, כי הוא נועד להתחיל ברצועת עזה ובאזור יריחו, ובשלב מאוחר יותר לחול גם על יתר הגדה המערבית בהתאם להוראות הסכם הביניים או כל הסדר מוסכם אחר בין הצדדים.

רק במסגרת הסכם הביניים מיום 28/9/95 - כשלושה חודשים אחרי התאונה דנא - נקבע כי סמכות הרשות הפלסטינית תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ