אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עא 1201/06

החלטה בתיק עא 1201/06

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר-שבע
1201-06
09/05/2007
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור

- נגד -
התובע:
1. סעידוב אדוארד
2. כלל חב' לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב

עו"ד כרמי
הנתבע:
אבייב דניאל (קטין)
עו"ד אפרת אסף
החלטה

1.   מהות הבקשה:

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, על פסה"ד של בימ"ש השלום מאשקלון (כבוד השופטת דינה כהן), מיום 1.11.06 (להלן : "פסק הדין").

2.   ואלה העובדות הצריכות לעניין:

2.1 המשיב, יליד 18.12.96, הגיש תביעה לבימ"ש שלום, באמצעות הוריו אפוטרופסיו הטבעיים, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 4.10.01.


2.2 בתאריך 1.11.06 חייב בימ"ש את המבקשים לשלם למשיב באמצעות אפוטרופוס הטבעי סך של 96,490 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בגין ראשי נזק שונים. אולם בימ"ש קמא דחה את תביעת המשיב להשתת הוצאות לדוגמא על המבקשים 2 ו-3 בשל התנהגות פסולה.

2.3 בתאריך 21.12.06 הגיש המשיב ערעור על פסק הדין, בשל דחיית תביעתו לחיוב המבקשים בהוצאות בגין חוסר תום לב בניהול התביעה בבימ"ש שלום. 

2.4 בתאריך 18.03.07 הגישו המבקשים  ערעור שכנגד כנגד חיובם בפיצוי בגין ראשי הנזק השונים.

3.         עיקרי טענות ב"כ המבקשים:

-          יש להאריך המועד להגשת ערעור שכנגד, מהטעם כי ביום 7.02.07 הומצא העתק מכתב ערעור של המשיב על פסה"ד. המבקשים הגישו את הערעור שכנגד בדואר רשום עם אישור מסירה לבימ"ש מחוזי . ביום 8.03.07 שלחה מזכירות ביהמ"ש את כתב הערעור שכנגד בדואר חוזר, מאחר ומחמת טעות משרדית, לא צורפה לכתב הערעור שכנגד ההמחאה הנדרשת לצורך פתיחת ההליך. 

-          הערעור שכנגד עוסק באותם עניינים שהועלו בערעור העיקרי.

4.   דיון והכרעה :

המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא קבוע בחיקוק. משכך,  הארכתו טעונה טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984).

"בדרך כלל, טעות בספירת הימים, אינה מהווה טעם מיוחד למתן ארכה (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר, דינים עליון נו 803). גם העובדה שמדובר באיחור של יום אחד בלבד אינה נחשבת, כשלעצמה, לטעם מיוחד למתן ארכה, שאם לא כן היה בכך משום שינוי במסגרת המועדים הקבועה בדין (ראו זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמוד 897). עם זאת, אין מדובר בכלל בל יעבור. עוד לפני שנים רבות, הכיר בית המשפט בטעות בספירת הימים של עורך דין, אשר סבר בטעות כי בחודש מרס 30 ימים ולא 31, כטעם מיוחד למתן ארכה (ב"ש 31/58 עזבון שמריהו הבר נ' קולנוע שעריה, פתח תקווה, פ"ד יב 897). זאת ועוד, על פי הגישה הנקוטה בבקשה להארכת מועד, יש להביא בחשבון את מכלול נסיבות העניין, ובהן מידת האיחור וציפיותיו של בעל הדין שכנגד, בהחלטה האם הוכח טעם מיוחד למתן ארכה. הגישה הנהוגה סוכמה ע"י כבוד השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תקדין עליון (1) 2002 746, שם צויין כי :  "לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת מועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. כך יהיה למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל דין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה כל מקרה ונסיבותיו".  (בש"א 6184/02 דני ניסים נ' מעריב הוצאת מודיעין  ואח' 26.08.02).

גישה זו מבוססת בין השאר, על תפיסה, הרואה בזכות הערעור זכות יסוד. "זכות הערעור היא זכות יסוד באופן שלכל אדם הזכות להישמע בבית המשפט, פעם בערכאה הראשונה ופעם בערכאת ערעור. אין בכך כדי לפטור אדם מלעמוד במועדים הקבועים בחוק. אולם כאשר אין הוא עושה כן, יש לבחון אם אכן מצדיקה התנהגותו, מניעת זכות הערעור ממנו" דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 1441/02 פרץ נ' שטרן, לא פורסם".  (בש"א 6184/02 דני ניסים נ' מעריב הוצאת מודיעין  ואח' 26.08.02).

דברים אלה יפים למקרה שבפניי. כמוסבר, איחור המבקשים נובע מחמת תקלה טכנית בלבד. יתירה מכך, הבקשה הוגשה לאחר שבית המשפט קיים שני דיוני קדם ערעור.  בנסיבות אלה, לא נוצרה ציפייה אצל המשיב כי לא יוגש ערעור. במצב  זה, ונוכח מידת האיחור והסיבה לו, אני סבור כי הוכח טעם מיוחד למתן הארכה המבוקשת.

5.   תוכן הערעור שכנגד:
ההלכה היא, ניתן להגיש ערעור שכנגד רק באותם עניינים שהועלו בערעור העיקרי. הערעור שכנגד יכול שיתייחס לכל עניין הקשור בערעור העיקרי, אף אם מדובר בקשר ענייני רופף ודי בכך שלאחד העניינים יש השלכה על עניין אחר(בש"א 7182/94 זילברמן נ' שנפלד, פ"ד מט (2) 1). בענייננו כאשר מדובר בתביעת נזיקין - הדיון בסכום פיצויים הם מסגרת אחת.

6.   סוף דבר:

בנסיבות אלו אני סבור כי מן הדין להאריך המועד להגשת הערעור שכנגד עד למועד בו הוגש בפועל. בעת מתן פסק הדין  בערעור ידון ביה"מ בשאלת ההוצאות שיש לפסוק בענין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ