אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עא 112/06

החלטה בתיק עא 112/06

תאריך פרסום : 16/05/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית משפט השלום חיפה
112-06
01/01/2007
בפני השופט:
י. פרידמן

- נגד -
התובע:
הירש רבקה
עו"ד מאיר טוקר
הנתבע:
1. הפנאי הרוסי בע"מ
2. נורדשטיין אלכסנדר
3. מדז'יב אמיל
4. פיינטבול פארק בע"מ

עו"ד שמואל אלקון ואח'
החלטה

1.         ערעור על החלטת כב' הרשם שדה מיום 26.12.05 שנתנה למשיבים רשות להגן. הצדדים הסכימו שתינתן החלטה על סמך עיקרי הטיעון, ותגובה קצרה של המערערת לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה.

2.         המערערת בעלת מבנה בנשר, אותו השכירה לחברה, היא המשיבה 1, אשר קיימה בו אולם אירועים. דמי שכירות החודשיים עמדו על 5,500 דולר בצירוף מע"מ. הסכם השכירות מתאריך  13.6.04.

נתבעים 2,3,4 ערבו ביחד ולחוד, בחתימה על כתב ערבות, לכל התחייבויות המשיבה 1 כלפי המערערת שבחוזה השכירות בין הצדדים.

3.         כפי הנטען  ע"י המערערת בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, החל מ 2/05 לא שלמה המשיבה 1  את דמי השכירות בכלל או באופן חלקי, לא הפקידה הערבויות שנקבעו בהסכם,  וביצעה תוספות בניה בניגוד להסכם. לאחר פניות שלא הועילו, נשלחה עי המערערת הודעה על ביטול ההסכם  מיום 2.10.05. המשיבה 1 הוסיפה לא לשלם את דמי השכירות.

4.         התביעה הוגשה כתביעה לסילוק יד ותביעה כספית  לתשלום דמי השכירות שלא שולמו (עד סוף תקופת האופציה הרלבנטית היינו עד מאי 2006, וזאת על פי סעיף 10(ו) לחוזה השכירות), ולתשלום הפיצוי המוסכם על סך 10000 דולר.  המערערת ביקשה  בכתב התביעה לפצל סעדיה, כך שיותר לה לתבוע בנפרד הפיצוי המוסכם בגין אחור בפנוי עד ליום הפינוי בפועל  ונזקים שיגרמו עד לפנוי בפועל.אלא שבינתיים כבר פונה הנכס (ראה להלן).

הטענות בבקשת הרשות להגן :

5.         היעוד המותר למבנה ולקרקע על פי היתר הבניה הוא לצרכי תעשיה. בפועל, כאמור, קיימו בו המשיבים אולם ארועים.

בחודש יולי 2004 הוגש נגד המשיבים ונגד המערערת כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים  בקריות שעניינו בניה לא חוקית בנכס, ושימוש בניגוד לייעוד המקרקעין. אלא שהמשיבים טוענים שהבניה הבלתי חוקית לא היתה שלהם אלא הוקמה לדבריהם זמן רב לפני הסכם השכירות מ 13.6.04.

6.         בהמשך הגיעו המשיבים להסדר עם נציגת המערערת לפיו הם והמערערת יודו באישומים, כנגד התחייבותה של התובעת לטפל בבקשה לקבלת אישור לשימוש חורג ושנוי יעוד. אומר כבר כעת כי חזקה על המשיבים שהבינו כי בקשה לחוד והיתרים לחוד.

בעקבות ההודאה ניתן גזר דין שצורף, בו הורה בית המשפט למשיבים להימנע מעשית שימוש בנכס בניגוד ליעוד המותר בהיתר (תעשיות מתכת או מיזוג אויר), כשהנחיה זו תכנס לתוקף תוך 6 חודש היינו ב 10.1.06.

7.         בגזר הדין הוטל  על המשיבים קנס בסך 17,000 ש"ח אותו קיזזו  מדמי השכירות לחודש 7/05.

8.         כמו כן התקינו המשיבים ספרינקלרים במושכר בעקבות דרישת רשויות כבוי האש, וזאת ב 2/05, בעלות של  38,366 ש"ח. אף סכום זה קיזזו מדמי השכירות, לחודשים פברואר - מרץ 2005,  ולדבריהם הסכימה לכך נציגת המערערת, אך אין סכום בכתב בין הצדדים או מסמך מטעם המערערת המאשר הדבר.

9.         לבד מזאת, שלמו המשיבים דמי השכירות עד 1.9.05. לאחר מכן מודים הם כי הפסיקו לשלם, לאור העובדה שברור היה שייבצר מהם לנהל עסקם במקום לאחר 10.1.06.

10.        לטענת המשיבים מנעה המערערת את קיום השכירות "במעשיה ומחדליה" (לא ברור לאלו מעשים ומחדלים מייחד עצמו ביטוי זה שבסעיף 21 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, ולכל היותר ככל יש להבין הביטוי כנוגע להשכרת הנכס עם בניה ללא היתר או לאי קבלת ההיתר לשימוש חורג); ולפיכך, אין הצדקה לתביעה - שעיקרה דמי השכירות הלא משולמים.

11.        המשיבים הוסיפו  גם כי יש לקזז מן התביעה נזקים כספיים גדולים ביותר בשיעור מאות אלפי ש"ח, הנוגעים להעתקת עסקם למקום חדש. נזקים שאין ביכולתם לאמוד בשלב זה. 

פנוי המושכר

12.        במחצית חודש פברואר 2006 נתתי פסק דין חלקי בהסכמה שיש לפנות המושכר בתוך יומיים, והדבר בוצע.

13.        אם אתייחס אפוא לדמי השכירות שלא שולמו עד לפנוי בפועל (כאשר המערערת טוענת לזכאות עד סוף שנת השכירות, בהסתמך על הקבוע בהסכם), הרי שמדובר על דמי שכירות בשיעור 5,500 דולר ומע"מ לחמישה וחצי חודשים (ספטמבר עד אמצע פברואר) , בצירוף הסכומים הנומינליים של 17,000 ש"ח, ו 38,366 ש"ח אותם התיימרו המשיבים לקזז מדמי השכירות.

כאשר טענת המשיבים הנה לקיזוז סכום נוסף העולה על התביעה, שלא פורט בתצהיר התומך בקשתם למתן רשות להגן.

ההחלטה נשוא הערעור

14.        בהחלטתו קבע כב' הרשם כי מעיון בבקשת הרשות להגן ונספחיה נראה כי המחלוקת נוגעת לקיזוז סכומים מן התביעה; סכומים הנוגעים  לקנס (הסך של 17,000 ש"ח - י.פ.), לעלות התקנת הספרינקלרים (38,366 ש"ח - י.פ.) וכן לנזקים שנגרמו למשיבים בעקבות ההליך הפלילי, לרבות איסור הפעלת העסק לחצי שנה (בענין זה , וחרף טענות המערערת, ברור כי מדובר בסה"כ בטעות סופר, והיה צריך להיות רשום "איסור הפעלת העסק כעבור חצי שנה", והרשם היה מודע לתוכן גזר הדין שצורף לבקשה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ