אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע"א 1501/05

החלטה בתיק ע"א 1501/05

תאריך פרסום : 31/08/2005 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
1501-05-א'
08/05/2005
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
זאב כהן
הנתבע:
מנהל מס שבח תל אביב
החלטה

1.        בפני בקשה מטעם המשיב למחיקת כתב הערעור על הסף או לתיקונו. הטעם לבקשה הוא שהערעור אינו ערוך כדין, בהיותו באורך של 104 עמודים, ושמצורפים אליו מסמכים, מוצגים ואסמכתאות שלא כדין. המשיב בערעור, שהוא המבקש דנן, טוען כי הערעור אינו כתוב בתמציתיות הנדרשת לפי תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), אלא מנוסח בצורה של סיכומים בכתב. זאת ועוד, הגשה בהיקף נרחב שכזה לא תותר אף במסגרת של סיכומים, ומשכך היא מהווה השגת יתרון דיוני לא ראוי. המערער טען, בתגובתו לבקשה, כי הוא ניסה להגיע עם המשיב להסדר דיוני, על מנת לייתר את מרבית הדיון, אך המשיב השיב להצעתו בשלילה. בנוסף טוען הוא כי ההלכה העקרונית היא שאין בית המשפט משמש "עורך דין על" המנסח את כתבי הטענות של הצדדים. לבסוף טוען הוא כי במקרה זה קיימת הצדקה מלאה לאורכו של הערעור, באשר המדובר בחיוב במס שבח ורכישה בלא שנעשתה עסקה כלשהי, כאשר גם בכירי המשיב אישרו בכתב שלא נעשתה כל עסקה, וכאשר ההליך היה בלתי תקין מבחינה פרוצדוראלית. על מורכבות ההליך ניתן ללמוד גם מן העובדה שפסק הדין בעניין משתרע על פני 55 עמודים (מיום 11.7.04), והחלטת הביניים נשואת הערעור (מיום 2.5.02) משתרעת על 23 עמודים נוספים. לבסוף טוען המערער כי כל חטאו הוא שהקדים את המאוחר, והציג אסמכתאות קודם לשלב הדיון.

המסגרת הנורמטיבית

2.        בפתח הדברים מן הראוי להביא את  ההוראות השונות בתקנות הנוגעות לענייננו, שזו לשונן:

"414. נימוקי הערעור

כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי.

 417. מחיקת נימוקים ותיקונם

כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו".

עולה מלשון התקנות כי כתב ערעור המוגש לבית המשפט חייב שיכיל את נימוקי הערעור כשהם כתובים "בצורה תמציתית... שלא על דרך הוויכוח או הסיפור" (תקנה 414) ואל להם להפריע לערעור ולסבך אותו (תקנה 417). ומהי אותה התמצית הנדרשת? כיצד יקבע אימתי הודעת ערעור ארוכה היא יתר על המידה או שאין היא ערוכה בתמציתיות הנדרשת? אכן, מטבע הדברים, לשון התקנות בעניין זה היא לשון "עמומה" שיש לפרשה ולצקת לה תוכן על פי תכליתן של התקנות (ראו ע"פ 7826/96 יוסף רייש נ' מדינת ישראל פ"ד נא(1) 481, 497-498). מהי תכלית זו?

תכלית התקנות

3.        אכן, מתקין התקנות קבע במספר הקשרים כי כתבי בית דין חייב שיהיו ערוכים בצורה מסוימת. כך, למשל, תקנה 413 לתקנות, קובעת מה יהא תוכנו של כתב הערעור; תקנה 68 קובעת כי כתב הטענות צריך להיות מודפס; ותקנה 70 קובעת חובת מתן כותרת לכתב הטענות; חובת תיארוך וחתימה על כתב הטענות. המשותף להסדרים אלו, ודומים להם, הוא היותם מבוססים על איזון בין שתי מגמות עיקריות. מחד, נקודת המוצא היא כי אין בית המשפט"עורך על" של כתבי הטענות, וכל צד יישא בנטל כתבי הטענות אותם בחר להגיש (ראו ע"א 502/00 חייק נ' ארזי (טרם פורסם)  וכן עע"ם  7151/04 הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל נ' ליאור דץ (טרם פורסם) להלן- עניין הטכניון). בעל הדין - ובא כוחו - הם הקובעים את מסגרת הדיון ובידם החירות העקרונית להחליט מה יטען וכיצד יטען. כך ככלל, כך גם במסגרת ערעור (השוו ע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון בקרה בע"מ (לא פורסם)). בעל הדין הוא שמחליט אם חפץ הוא לפתוח בהליך משפטי והוא הקובע את גדרי מסגרתו ותוכנו. יש להזהר איפוא מ"מניעה מוקדמת" ופגיעה בזכות הטיעון (ראו ע"א 1252/00 זמיר חייק נ' מיכל ארזי (לא פורסם)) יחד עם זאת, חירות זו של טיעון אינה בלתי מוגבלת. לא פעם יש לאזנה, מאידך, כנגד אינטרסים חשובים אחרים. כך, למשל, חובת בעל הדין ובא כוחו לשמור בכתבי הטענות על לשון שאינה מבישה ואינה פוגעת שלא לצורך בכבודו של הצד שכנגד או בית המשפט (ראו עניין הטכניון לעיל); כך, למשל, בחובות שונות הקבועות במסגרת סדרי הדין בכל הנוגע למועד הגשת כתבי בית דין וצורתם (ראו התקנות הנזכרות לעיל). הוראות אלו אינן טכניות בלבד, אלא שבאות הן להגשים, בין היתר, את חשיבות השוויון בין הצדדים להליך ואת האינטרס הציבורי בניהול יעיל והוגן של ההליך השיפוטי.

תמציתיות כתב הערעור

4.        על רקע זה יש לבחון גם את הדרישה  האמורה לפיה ערעור המוגש יכלול את נימוקי הערעור כשהם כתובים באופן תמציתי (תקנה 414 האמורה) ואינם כוללים דברים העלולים להפריע לדיון או לסבך אותו (תקנה 417).  גם בהקשר זה נקודת המוצא - והכלל - יהא כי בית המשפט לא יהא עורך על של כתבי הטענות, ברצותו יאריך וברצותו יקצר. חובה זו מוטלת היא על בעל הדין ומהווה היא חלק מחירותו לנהל את ההליך. יחד עם זאת, היקף כתב הערעור ונוסחו אינם בלתי מוגבלים. זכות הטיעון של בעל הדין בכתב הערעור מוגבלת היא לשם שמירה על מספר אינטרסים חשובים אחרים. כך, ראשית, שמירה על זכויותיו של הצד שכנגד כך שיוכל לדעת ידוע היטב מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן (ראו והשוו ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו (לא פורסם)). בהקשר זה נקבע כי "כתב הערעור אינו מקום לפתוח בו ויכוח על פסק הדין שמערערים עליו, והנמקת הערעור אינה דרושה אלא כדי להעמיד את המשיב על המשמר ולהזהירו באיזו מידה הוא יידרש בעת הדיון להגן על פסק הדין" ובהמשך "התקנה 415 מכוונת להגן על המשיב"((י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית- 1995 (להלן- זוסמן) בעמ' 817). כתב הערעור, להבדיל מסיכומים בכתב, מטרתו אינה  הרצאת טענות מטעם המערער בכל תג ותג, אלא תחימת המחלוקת לטובת המשיב. ממילא, כעניין שבעקרון, כתב הערעור אינו אמור לכלול ציטוטים נרחבים מן ההלכה המשפטית או מן המסמכים שבתיק, אלא רק להפניות ולעיקרי דברים.

5.        חובת התמצות של כתב הערעור מבטאת גם איזון עם אינטרס שני, והוא השוויון בין בעלי הדין. ברגיל, כתב הערעור מוגש לבית המשפט והצד שכנגד אינו משיב לו בכתב. צו לסיכומים בכתב (כאמור בתקנה 448 לתקנות) חל באופן שווה על כל הצדדים ואינו מביא בחשבון בדרך כלל את כתב הערעור. ממילא, כתב ערעור רחב היקף יכול שיביא ליתרון למערער על פני המשיב, יתרון שאין לו הצדקה (השוו ע"א 9025/04 חיננזון נ' קסטן ואח' (טרם פורסם); ע"א 2493/00 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' שרשרת מפעלי מתכת בע"מ (לא פורסם); ע"א 700/89 הנ"ל). יש בכך משום יתרון לבעל הדין שאינו רק דיוני אלא אף מהותי (ע"א 3263/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' עיריית חולון (לא פורסם)). לבסוף, חובת התמצות של כתב הערעור באה להגשים אינטרס נוסף, והוא הניהול היעיל של ההליך, לטובת הצדדים להליך עצמו כמו גם התפקוד התקין של מערכת השפיטה בכלל. כתב הערעור קובע את גדרי המחלוקת ותוחם את יריעת הערעור. ממילא טענה שלא פורטה במסגרת נימוקי הערעור לא תישמע בהמשך (תקנה 415). כתב הערעור צריך שיהא מתומצת, על כן, שכן בכך יוכל בית המשפט להכריע ביעילות בשאלות השנויות במחלוקת. כתב הערעור צריך לכלול על כן את עיקרי הטענות שכן "טענה שנטענה בכתב טענות, אך לא הועלתה לפני בית המשפט בסיכומים, דינה כדין טענה שנזנחה והשופט אינו חייב לדון בה" (ראו זוסמן, בעמ' 512 וכן ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז (1)311).

6.        מן האמור לעיל עולה כי את דרישת מתקין התקנות בתקנה 414 - דרישת התמצות - יש לפרש כנותנת בידי בעל הדין את חירות הבחירה של היקף הערעור ותחימת נקודות המחלוקת. ברגיל לא ישמש איפוא בית המשפט "עורך על" של כתב הערעור, וממילא השימוש בסמכות המחיקה של טענות מכתב הערעור תהא "מזערית" (ראו ע"א 10632/02 שפירא נ' המועצה המקומית גבעת שמואל (לא פורסם)). בה בעת ניתן לסרב לקבל לרישום כתב ערעור שבשל אורכו או נוסחו ניתן לקבוע כי הוא אינו מאפשר לצד שכנגד לדעת כראוי בשלב זה את גדרי המחלוקת; או כתב ערעור שניתן לראות באורכו משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין שכן מהווה הוא תוספת לטיעון שאין הצד השני זכאי לה; או כתב ערעור שבשל אורכו או תוכנו אין הוא תוחם את גדרי המחלוקת ובכך אין הוא מאפשר לבית המשפט ניהול יעיל של ההליך והכרעה בשאלות השנויות באמת במחלוקת. אמת, לא ניתן - ואף אין זה רצוי- לקבוע גדרות ומסמרות בעניין זה, באופן שמספר מסויים של עמודים יחשב ככתב ערעור מתומצת ומעבר לו לא יתקבל הערעור לרישום. כך, שכן בכל תיק ותיק מתעוררות נסיבות שיש בהן מטבע הדברים להשפיע על היקף היריעה. אין דין ערעור על נקודה משפטית כערעור על נקודה עובדתית; אין דין ערעור התוקף את כל בסיס ההכרעה כדין ערעור התוקף נקודה אחת. אין ערעור על פסק דין ארוך ומורכב כערעור על פסק דין קצר ופשוט. יש חשיבות גם לשאלה אם נשמעו ראיות בערכאה הראשונה, אם הסוגיה מורכבת, אם יש בה חידוש וחדשנות וכיוצ"ב. כל מקרה על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, נראה כי בדרך כלל די יהיה בכתב ערעור המשתרע על מספר בודד של עמודים, בלא ציטוטים , הפניות ואסמכתאות. כתב הערעור אינו נדרש להיות תמציתי מדי (ראו לעניין זה ח' בן-נון, הערעור האזרחי, 2004 עמ' 379), נדרש הוא לבטא איזון ראוי בין זכות הטיעון של בעל הדין מזה, ואינטרסים אחרים מזה. איזון ראוי זה עניינו הדרישה לתמציתיות ולמניעת סרבול של הדיון, כאמור.

מן הכלל אל הפרט

7.        לענייננו, נראה כי כתב הערעור שהוגש אינו ערוך כדין. המדובר בערעור על פסק דינה של ועדת הערר באר שבע לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג- 1963, ועל "החלטות ביניים שונות ורבות שניתנו בתיק במהלך הדיונים" כלשון המערער (סעיף 1.1 לכתב הערעור). הסכסוך עצמו עניינו בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, שהוצאה לפועל בדרך של מכרז. עיקר הנכסים נקנו על ידי הנאמן, אך חלקיו של המערער כלל לא נמכרו. כעבור זמן הוצאה למערער שומת מס שבח בגין מכר, ומס רכישה בגין מכר חוזר. לטענת המערער, הוא לא ביצע כל פעולה המחייבת מיסוי כאמור, ומכאן שהשומות אינן מוצדקות.

8.        המערער טוען בערעורו כי נפלו בהליך פגמים פרוצדוראליים שונים, ובהם אי הטלת נטל ההוכחה על המשיב, אי בחינת התכלית הכלכלית, חוסר התייחסות לטיעונים משפטיים ואחרים שהובאו, חוסר הנמקה וחוסר סמכות לקבלת החלטות הביניים. עוד טוען הוא לטעויות משפטיות בפרשנות. לאחר פתיח בן פחות משני עמודים, בהם ציין המערער בלשון כללית את ההחלטות עליהן בא להשיג ואת טיעוניו, עבר המערער לתיאור רקע עובדתי בן כמעט עשרה עמודים, בו תאר את ההליך. במהלך תיאור זה הובאו הפניות רבות, בין היתר להסכם הנאמנות שבתיק, לתצהיר, למכתבים שונים ולאסמכתאות משפטיות. הפניות אלו לוו בציטוטים נרחבים. בהמשך מופיע בהרחבה טיעונו המשפטי של המערער, ומפורטות נקודות מחלוקת רבות שלו על פסק הדין קמא. בדיון בטענות לגבי מהימנות עדים ואופן ניהול ההליך צוטטו קטעי פרוטוקול שלמים. הטיעון מופיע בצורה מפורטת ביותר, כאשר כל טענה נבחנת לעומקה, ואף נתמכת בציטוטים ארוכים. בנוסף, כתב הערעור מלווה בתיקי אסמכתאות ומוצגים, כאשר לתיק המוצגים יש הפניות לאורך כל כתב הערעור, וכן לתיקי מסמכים של ועדת הערר.

9.        אכן, במצב דברים זה כתב הערעור דנן נראה כסיכומים בכתב, ולא ככתב ערעור. המסמך שבפני אינו תוחם את גדר המחלוקת, אלא דן בה ומתעמק בכל טענה וטענה, בדומה לסיכומים בכתב. בנוסף, המסמך אינו מסתפר באזכור מסמכים חיוניים, אלא מפנה לכלל החומר שבתיק, ואף מצטט מתוכו בהרחבה. לבסוף, המסמך מגובה בכל החומר המשפטי והעובדתי שהצטבר בתיק. השלב המקובל לצירוף חומרים אלה הוא שלב הגשת הסיכומים בכתב (לפי תקנה 438(2)). לפיכך, נראה כי בפנינו גרסה מורחבת של סיכומים בכתב, ולא כתב ערעור. בכך יש משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין, והערמת קושי על בעל הדין שכנגד, כמו גם בית המשפט, בניהול ההליך. גם אם צודק המערער לפיו המדובר במקרה מורכב הדורש טיעון נרחב - ואיני מכריע בעניין זה - הרי שדיון מעין זה יוכל להיעשות בפני ההרכב שידון בתיק על יסוד סיכומים בכתב. לא זה תפקידו של כתב הערעור. ודוק: ער אני לכך כי הן החלטת הביניים והן פסק הדין הסופי כללו חומר רב, עדויות מפורטות וניתוח שלהן לפרטי פרטים. אולם גם בהתחשב בנתון זה, לא מצאתי כי כתב הערעור כפי שהוגש יכול להתקבל. יש להבחין בין טענה לבין פירוט הטענה; בין השגה ובין הוכחת ההשגה. גם בשים לב לריבוי הראיות בהליך, לא מצאתי מקום להגשת כתב הערעור כפי שהוגש.

10.      התוצאה היא כי איני מקבל את ההגשה באופן בו היא נעשתה. כתב הערעור יושב אפוא למערער. אני מאפשר למערער לשוב ולהגיש את ערעורו, כשהוא ערוך כראוי. בהתחשב בנסיבות העניין, אני מתיר למערער מכסת עמודים שלא תעלה על 20 עמודים. בשים לב לתוכן הראוי לכתב הערעור - ומבלי להביע כאמור כל עמדה לגוף העניין - נראה כי יהא די והותר במכסה זו. כתב הערעור המתוקן יוגש תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ