אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע"א 1333/14

החלטה בתיק ע"א 1333/14

תאריך פרסום : 13/04/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
1333-14
13/04/2014
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
התובע:
1. סעדה גואנה מיטרי
2. ניצי ג'ורג'ט גואנה מיטרי
3. חוזה אלחנדרו סיפרי גואנה
4. מיגל אלברטו סיפרי גואנה
5. אלברט בשרה סיפרי מיטרי
6. לקפיש בע"מ

עו"ד איתן ארז
עו"ד תמר בן-עמי
הנתבע:
עו"ד עלס דוברונסקי
עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד
עו"ד גליה כהן
החלטה

1.             לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' יפרח), בת"א 14380-10-10, מיום 5.1.2014, בגדרו נדחתה תביעתם של המבקשים לסעדים הצהרתיים ונוספים, הנוגעים לנכסי מקרקעין שנמצאים בעיר תל אביב-יפו.

           ביום 13.3.2014, הוריתי על צו ארעי לפיו לא תבוצע כל דיספוזיציה בנכסים מושא הבקשה לעיכוב ביצוע, ללא אישורו של בית משפט זה.

רקע והליכים קודמים

2.             המבקשת 1 - גב' סעדה גואנה מיטרי (להלן: סעדה), היא תושבת ואזרחית מדינת צ'ילה, ובתה החורגת של גב' וידאד מיטרי ז"ל (להלן: וידאד). בנוסף לסעדה, היו לוידאד ארבעה ילדים נוספים, כאשר חמשת הילדים ירשו את נכסיה של וידאד, לאחר מותה בשנת 1990. מבין ילדיה של וידאד נציין אך את השתיים הרלוונטיות לענייננו: איאדה הלנה גואנה מיטרי ז"ל (להלן: איאדה), ו-ניצי ג'ורג'ט גואנה מיטרי - היא המבקשת 2 (להלן:ניצי). המבקשים 5-3 הם יורשיה של איאדה ז"ל, אשר נפטרה בשנת 2002. 

3.             בבעלותן של סעדה ווידאד היו מספר נכסי מקרקעין בעיר תל אביב-יפו, והם נרשמו על שמן כמפורט להלן: בניין דירות ברחוב בת עמי 3 ורחוב תרצה 16, הידוע כגוש 7016 חלקות 36 ו-112, אשר נרשם על-שמה של סעדה; מגרש ריק ברחוב קדם 173 פינת רחוב שפתי ישנים, הידוע כגוש 7043 חלקה 29, כאשר 4/5 רשומות על שמה של סעדה ו-1/5 רשומה על שמה של וידאד; מגרש ריק ברחוב שפתי ישנים, הידוע כגוש 7043 חלקה 30, כאשר 4/5 רשומות על שמה של סעדה ו-1/5 רשומה על שמה של וידאד (להלן: נכסי המקרקעין). נציין כבר עתה, כי על שמה של סעדה היה מגרש נוסף ברחוב אילת 48, הידוע כגוש 7083 חלקה 122, אך הוא אינו כלול במצבת הנכסים שלגביה מתייחס פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 

4.             בשנת 1983, נחתם חוזה בקשר לנכסי המקרקעין בין המשיב לבין סעדה ווידאד, כאשר האחרונה חתמה על החוזה באמצעות יפוי כוח שהעניקה לאאידה. בנוסף,  סעדה ווידאד חתמו באותה שנה גם על יפויי כוח בלתי חוזרים, הנוגעים לנכסי המקרקעין לטובתו של המשיב. עיקר המחלוקת בין הצדדים טמונה במהותם של מסמכים אלה. מחד גיסא, טען המשיב, כי במסמכים אלו מכרו לו אאידה וסעדה את כל זכויותיהן בנכסי המקרקעין ובתמורה הוא שילם להן סכום של 40,000$. מאידך גיסא, טענו אאידה וסעדה, כי מדובר במסמכים שנעשו כחלק מעסקת ניהול, במסגרתה התחייב המשיב לנהל עבורן את נכסי המקרקעין, ולהחליף בכך את עו"ד סוכובולסקי, אשר ניהל עבורן את הנכסים הללו עד לשנת 1983. כך או כך, ביום 4.10.1983 רשם המשיב בלשכת המקרקעין הערות אזהרה לטובתו על נכסי המקרקעין, כאשר הוא משתמש ביפויי הכוח הבלתי חוזרים שניתנו לו.

5.              ביום 7.10.2010, הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בתמצית נאמר, כי המבקשים טענו שבשנת 1989 הודיע להם המשיב כי נכסי המקרקעין הולאמו על-ידי מדינת ישראל, בשל חובות כבדים שנצברו בגינם, והציע להם להימנע מלבקר בישראל. לטענתם, יפויי הכוח הבלתי חוזרים במתכונתם הנוכחית זויפו על-ידי המשיב, וממילא הם נעדרי תוקף, מפאת שורה של פגמים שנפלו באישורם. לטענת המבקשים, רק בשנת 2010 נודע להם מפיו של עו"ד אילן לקפיש - הבעלים של המבקשת 6, כי לא נצברו כל חובות בגין הנכסים, ואלו עדיין שייכים להם.  מנגד, טען המשיב כי נכסי המקרקעין נמכרו לו כבר בשנת 1983, ומאז הוא בעליהם החוקיים, ולראייה הוא הציג, בין היתר, את חוזה המכר שנחתם בין הצדדים. 

           ביום 10.10.2010, הורה בית המשפט המחוזי על רישומן של הערות אזהרה על נכסי המקרקעין, המלמדים על הגשת תובענה לביטול יפויי הכוח, שמכוחם רשם המשיב את הערת האזהרה לטובתו.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי  

6.             בפתח פסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי בראשיתה של שנת 1983 פגש ד"ר לניר - חברו של המשיב, את ניצי בצ'ילה, והיא אשר הביאה לידיעתו כי משפחתה מעוניינת למכור את הנכסים, המצויים בבעלותה במדינת ישראל. ד"ר לניר הותיר רושם מהימן על בית המשפט המחוזי, אשר ציין, כי נראה שהוא לא ביקש "לטאטא עניינים מסוימים מתחת לשטיח". בהמשך לכך נקבע, על יסוד עדותם של ד"ר לניר ושל המשיב,  כי בחודש פברואר 1983 טס המשיב לראשונה לצ'ילה, ונפגש עם חלק מבני משפחתם של המבקשים, ובהם סעדה וידאד ואאידה. במהלך הפגישה, סוכמו תנאי רכישת הנכסים, ובכלל זאת התמורה שתועבר למבקשים בעד הנכסים, אשר כאמור הועמדה על סך של 40,000 דולר.

           בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי, כי בחודש אוגוסט 1983, טס המשיב בשנית לצ'ילה, על מנת להיפגש עם בני משפחת המבקשים. בפעם זו, חתם המשיב עם סעדה וודיאד על חוזה, ובמקביל העניקה לו סעדה יפוי כוח בלתי חוזר מטעמה בקשר לנכסי המקרקעין. בית המשפט ציין, כי לב המחלוקת בין הצדדים נעוץ, הלכה למעשה,  בשאלת תוכנו של החוזה שנחתם במועד זה, וכן בתכליתו של יפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן למשיב. השאלה הטעונה הכרעה, היא האם ניתן להסיק, על יסוד מסמכים אלו, שהצדדים הסכימו על עסקה למכירת נכסי המקרקעין או שמא מונה המשיב למנהל מטעמן של סעדה ווידאד, ותו לא. שאלה משנית, בהקשר זה, לה השלכה לא מועטה על ענייננו, נוגעת לתקינותו של יפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן למשיב, בין אם כתוצאה מהפגמים שנפלו בהוצאתו ופגמים צורניים נוספים. להלן, אסקור את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בשאלות אלו, כסדרן.

7.               מהות החוזה מחודש אוגוסט 1983 - בית המשפט המחוזי קבע, כי ביום 7.8.1983, חתמו סעדה ווידאד, האחרונה באמצעות מיופת כוחה - בת איאדה, על חוזה מכר של נכסי המקרקעין עם המשיב. עוד נקבע, כי אאידה וסעדה הותירו למשיב את הרושם שהן מוכרות את נכסי המקרקעין על דעתן העצמאית, ומתוך רצונן החופשי. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי על כל אחד מששת עמודי חוזה המכר הופיעו חתימותיהן של סעדה ואאידה, בין אם בראשי תיבות ובין אם בחתימה מלאה. בית המשפט המחוזי קבע עוד, כי החתימות הללו הן אמיתיות ונחתמו על-ידי סעדה. זאת  לאחר שסעדה זיהתה בנקל, במהלך חקירתה הנגדית, את החתימות כחתימותיה, וכן לאור עדות של מומחית מטעם המבקשים, אשר אישרה כי החתימות על החוזה "כתובות בדיו במקור", של עט כדורי מלא בדיו בצבע כחול.  בהמשך לכך, הפנה בית המשפט המחוזי לדבריו של בא-כוח המבקשים, אשר "הודה" בסיכומיו שעמודים 6-5 של חוזה המכר שהוצג לבית המשפט המחוזי, שייכים לחוזה המקורי, עליו חתמו הצדדים בחודש אוגוסט 1983, וכן כי החתימות המופיעות על עמודים אלו הן החתימות המקוריות של סעדה. על יסוד "הודייה" זו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין עוד מחלוקת בין הצדדים שעמודים 6-5 של החוזה שהוצגו לו, לא הוחלפו על-ידי המשיב, כטענת המבקשים בכתב התביעה, והם חלק מהחוזה המקורי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי עיון בתוכנם של העמודים מלמד,  כי יש בהם סממנים מובהקים של חוזה מכר, ובכלל זאת: שימוש בתארים "מוכר" ו-"קונה"; התחייבות שמצבו של הנכס לא יורע עד לאכלוסו; התחייבות של המוכר להשלים את רישומו של הנכס על שמו של הקונה; וקביעת הסדרים באשר לאופן הנשיאה במיסים ממשלתיים חדשים, באם יוטלו כאלו עד למועד העברת הזכויות בנכס. בית המשפט המחוזי מצא, כי די בכך על-מנת "לגזור כלייה על התביעה כולה".

           לאחר הדברים האלו, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיהם של המבקשים בנוגע לזיוף החתימות של אאידה וסעדה. נקבע, כי הטענות בקשר לזיוף החתימות המופיעות על המסמך נטענו בעלמא, תוך שהמבקשים מעלים השערות תיאורטיות באשר לאופן הזיוף, אך אינם מציינים מהי הדרך ספציפית בה בוצע הזיוף במקרה דנן. כחיזוק לשלילת הטענה בדבר זיוף חוזה המכר, ציין בית המשפט המחוזי, כי המבקשים לא פירטו באופן פוזיטיבי את תוכנו של חוזה הניהול, לו הם טוענים, ובכך יש כדי ללמד על כך שחוזה הניהול הנטען, מעולם לא נכרת עם המשיב.

           בנוסף, בית המשפט המחוזי מצא תימוכין למסקנתו אף בהתנהגותם הבתר-חוזית של הצדדים. כך, ציין בית המשפט המחוזי את חתימתם של ווידאד וסעדה על יפויי כוח בלתי חוזרים, בהם נאמר במפורש שביסודם עומד חוזה למכר הנכסים; את העברתה של התמורה החוזית לידיה של סעדה בחודש אוגוסט 1983, אגב דחייתה של הסברה של סעדה למהות הכספים, לפיו מדובר בדמי השכירות המגיעים לה עבור הנכסים מעו"ד סוכובולסקי; את מכתבה של סעדה לעו"ד סוכולובסקי,  בו היא מודיעה לו על מכירת נכסיה, מבטלת את ייפוי הכוח שניתן לו ומבקשת ממנו להעביר את כלל המסמכים שיש ברשותו לידיו של המשיב; את התצהירים שנחתמו על-ידי סעדה, אלברט ווידאד, בהם נכתב כי הם נעשו לשם הגשתם ללשכת רישום המקרקעין, לצורך העברת הזכויות בנכסים; את העובדה שהחל משנת 1983 לא פנתה סעדה למשיב בבקשה לקבל את דמי השכירות המגיעים לה בעבור השכרת הנכסים. זאת, בניגוד להתכתבות הענפה שהתנהלה בין סעדה לבין עו"ד סוכובולסקי בעניין זה בין השנים 1967-1983; את העובדה שהמשיב לא הזדרז למכור במהירות את כל הנכסים שהועברו לו ממשפחת מיטרי, כדרכם של זייפנים במקרקעין. במקום זאת, המשיב מכר את אחד הנכסים שברחוב אילת כשנה ממועד ההעברה, והשאיר בחזקתו את יתר המגרשים עד לימינו אלה.

           בית המשפט המחוזי קבע, כי עולה מן המקובץ בבירור שביום 7.8.1983, חתמו אאידה, סעדה והמשיב, על חוזה למכירת נכסי המקרקעין, כאשר שתי הראשונות חתמו על כל אחד מעמודי החוזה. עוד נקבע, כי נוסחו של חוזה המכר שהוצג לבית המשפט המחוזי זהה לנוסחו של חוזה המכר שנכרת בין הצדדים, ושום  עמוד מעמודיו לא הוחלף בעמוד אחר בעל תוכן שונה. עוד נקבע, כי סעדה ואאידה חתמו על החוזה מרצונן החופשי, ותוך שאאידה, השולטת באנגלית, מבהירה לסעדה את מהותו של החוזה.

8.                       יפויי הכוח הבלתי חוזרים - לבית המשפט הוצגו שני יפויי כוח בלתי חוזרים, הראשון נחתם על-ידי סעדה, ונחזה כמאומת על-ידי קונסול ישראל בסנטיאגו ביום 8.8.1983, והשני נחתם על-ידי וידאד, ונחזה כמאומת על-ידי קונסול ישראל בסנטיאגו ביום 21.9.1983. המחלוקת העיקרית אליה נדרש בית המשפט המחוזי, היא השאלה היכן נחתמו יפויי כוח אלו, האם בקונוסליה הישראלית בצ'ילה במעמד הקונסול, כמתחייב בחוק הנוטריונים, או שמא בביתה של איאדה בנוכחות בני משפחתה.

           אשר ליפוי הכוח שנחתם על-ידי סעדה, נקבע כי, בניגוד לגרסתם הנוכחית של המבקשים, יפוי הכוח נחתם בקונסוליה הישראלית בצ'ילה ולא בביתה של אאידה. בית המשפט המחוזי דחה את גרסאותיהם של המבקשים בשל הסתירות שנפלו בהן, ובמקום זאת נסמך על ראיות המצביעות על כך שסעדה הגיעה ביום ה-8.8.1983 לקונסוליה הישראלית בצ'ילה, על-מנת לחתום על יפוי כוח כללי לטובתו של המשיב. נקבע, כי חתימה על יפוי הכוח הכללי בקונוסליה הישראלית מחזקת את המסקנה לפיה סעדה חתמה באותה הזדמנות גם על יפוי הכוח הבלתי חוזר. בנוסף, הפנה בית המשפט המחוזי לעדותו של מר ליזמר, שכיהן במועדים הרלוונטיים כקונסול ישראל בצ'ילה, וזיהה את החתימה שלו על גב יפוי הכוח הבלתי חוזר, שנחתם על-ידי סעדה. לעניין יפוי הכוח שנחתם על-ידי וידאד, ציין בית המשפט המחוזי כי המבקשים הסתמכו על טיעונים עובדתיים סותרים, לפיהם, מחד גיסא וידאד לא חתמה על יפוי כוח בלתי חוזר, ומאידך גיסא לא התייצבה בפני קונסול ישראל בצ'ילה כאשר חתמה על יפוי הכוח. מעבר לכך, בית המשפט המחוזי דחה כל אחת מהגרסאות הללו אף לגופה, בקובעו כי החתימה על יפוי הכוח שהוצג היא אכן חתימתה של וידאד, וכי היא התייצבה לשם חתימתה בפני הקונסול הישראלי בצ'ילה. בהמשך לכך, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיהם של המבקשים בדבר זיוף יפויי הכוח הבלתי חוזרים והוספת פרטים מהותיים לאחר החתימה עליהם.

9.             פגמים בהוצאת יפויי הכוח הבלתי חוזרים - בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את טענותיהם של המבקשים בעניין זה, וקבע כי ביפויי הכוח הבלתי חוזרים נפלו הפגמים הבאים: העדר חותמת רשמית של הקונסול הישראלי; העדר מספר סידורי; והעדר סכום האגרה ששולמה. ואולם נקבע, כי עסקינן בפגמים טכניים בלבד, שאין בכוחם המצטבר להשליך על הערכת תוקפו של יפוי הכוח או של הליכי אימות החתימה שביסודו. בשלב זה, פנה בית המשפט המחוזי לבחון את טענותיהם של המבקשים בנוגע לפגמים שנפלו בתרגום תוכנם של יפויי הכוח של וידאד וסעדה. בית המשפט המחוזי קבע, על יסוד עדותו של מר ליזמר, כי תוכן יפויי הכוח הבלתי חוזרים, אשר היו כתובים באנגלית, לא תורגם לוידאד ולסעדה, בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977. לפיכך נקבע, כי באימות החתימה של וידאד וסעדה נפל פגם מהותי היורד לשורש העניין. ואולם, בית המשפט המחוזי, קבע כי אף בהנחה המחמירה, לפיה התוצאה של פגם זה היא בטלותם של יפויי הכוח הבלתי חוזרים, לא נמצא כי יש בכך בכדי לשנות מתוקפו של חוזה המכר שנכרת בין הצדדים, ולפיכך אין בכך כדי לפגוע בתוקפו של חוזה המכר, ובהעברתם של נכסי המקרקעין, מכוחו של חוזה זה, לידיו של המשיב. נקבע בנוסף, כי חרף בטלותם האפשרית של יפויי הכוח הבלתי חוזרים, הרי שבעצם החתימה עליהם יש כדי לתמוך במסקנה, לפיה בין הצדדים נכרת חוזה למכירת נכסי המקרקעין ולא לניהולם בלבד.

10.          סיכומו של דבר, קבע בית המשפט המחוזי שיש לדחות את טענותיהם של המבקשים, כי הצדדים  חתמו בשנת 1983 על חוזה שהסמיך את המשיב לנהל את  נכסי המקרקעין של המבקשים, וזאת בלבד. נקבע, כי ביום 7.8.1983, מכרו המבקשים את נכסי המקרקעין למשיב, כאשר סעדה ווידאד, באמצעותה של איאדה, חתמו על חוזה המכר, וכן על יפויי כוח בלתי חוזרים לטובתו של המשיב. על יסוד הדברים האלו, דחה בית המשפט המחוזי את תביעתם של המבקשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ