אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע"א 1050/10

החלטה בתיק ע"א 1050/10

תאריך פרסום : 01/04/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
1050-10
16/03/2010
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
חברה ישראלית למכפלות (תעשיה) 1951 בע"מ
עו"ד מרים זפט
הנתבע:
בטחונית תעשיות זכוכית בע"מ (בפירוק זמני)
עו"ד שמשון מרון
עו"ד אופיר פורת
החלטה

          לפני בקשה לסעד זמני, במסגרת ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ד' פלפל) מיום 24.12.09. במסגרת הבקשה מתבקש לעכב את פועלו של פסק הדין עד להכרעה בערעור, ובכלל זה את הקפאת ההשבה של הסך של 200,000 ש"ח ששולמו על ידי המשיבה למבקשת כחלק מתמורה חוזית, עד להכרעה בערעור (להלן - כספי התמורה).

1.            בין הצדדים נכרת חוזה, לפיו המבקשת תמכור נכס מקרקעין למשיבה. תמורת המכר החוזית הועמדה על 2 מליון ש"ח, ומתוכם הפקידה המשיבה סך 200,000 ש"ח בידי ב"כ המבקשת. יתרת התמורה לא שולמה. המבקשת נתנה למשיבה מספר אורכות להשלמת תשלום התמורה. במהלך תקופה זו, התקיימו מגעים בין הצדדים ובין בנק מסחרי, במטרה להגיע להסדר לפיו המקרקעין ימושכנו לטובת הבנק, והבנק, מצדו, יעמיד לרשות המשיבה הלוואה לתשלום יתרת התמורה למבקשת. מגעים אלה נכשלו, והאורכה האחרונה שנתנה המבקשת למשיבה לצורך התשלום חלפה.

2.            המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, ובה ביקשה הצהרה על כך שהחוזה בין הצדדים בוטל כדין בשל הפרתו בידי המשיבה, והצהרה בדבר זכאותה לחלט את הסכום שהופקד בידי באת-כוחה כפיצוי מוסכם. התביעה התקבלה לענין עילת ביטול החוזה, אך לא לענין זכאות המבקשת לפיצוי המוסכם: בית המשפט המחוזי מצא, אמנם, כי המשיבה הפרה את החוזה, משלא השלימה את תשלום התמורה; אך נקבע, כי "משידעה המבקשת ושיתפה פעולה (לפחות בהתחלה) עם המשיבה בניסיון להשיג את המשכנתא, ואף הסכימה לדחות את התשלום עקב אי יכולתה של המשיבה לעמוד בו, נוצר בין הצדדים תנאי מכללא... לכך שהתשלום יהיה בכפוף לקבלת המשכנתא". אי לכך קבע בית המשפט קמא, כי המשיבה "אינה נושאת באחריות המלאה או בכלל להפרת ההסכם", וכי המשיבה אינה חייבת בתשלום הפיצוי המוסכם למבקשת, ואין לחלטו מתוך סכום התמורה שהופקד בידי ב"כ המבקשת.

3.            המבקשת ערערה לבית משפט זה, וערעורה נסב, בעיקרו של דבר, כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי כי החוזה לא הופר, לאור תנאי מכללא המכפיף את חובת תשלום יתרת התמורה להשגת מימון בנקאי. בין השאר טוענת המבקשת, כי קביעה זו של בית המשפט קמא אינה מתיישבת עם קביעת בית המשפט בפסק הדין כי המשיבה הפרה את החוזה, וכי על פי קביעה זו, כך נטען, מגיע למבקשת פיצוי מסוכם.

          בין לבין, המשיבה נכנסה להליכי פירוק. ביום 28.12.09 מונה לחברה מפרק זמני בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

4.            בבקשה טוענת המבקשת, כי בעקבות פסק הדין קמא, המשיבה, והמפרק הזמני מטעמה, דרשו ממנה להשיב את כספי התמורה המוחזקים בידה. הסעד הזמני המבוקש הוא, אפוא, כי יותר למבקשת להימנע, לעת עתה, ועד ההכרעה בערעור, מהשבת כספים אלה. נטען, כי סיכויי הערעור טובים, וכי השבת הכספים עלולה לגרום למבקשת נזק בלתי-הפיך, הואיל והמשיבה היא חדלת-פרעון, וגם אם הערעור יתקבל, לא ניתן יהיה לגבות ממנה את סכום פסק הדין.

5.            תגובת המשיבה לבקשה הוגשה על ידי המפרק הזמני. בתגובה נאמר, כי המפרק הזמני מונה למשיבה ביום 28.12.09, ארבעה ימים לאחר שניתן פסק הדין; לגישתו של המפרק הזמני, מאז מועד מינויו, בטל בדיעבד כל הליך שננקט נגד המשיבה לאחר מועד תחילת הליכי הפירוק - הוא יום ה-13.12.09 - ולכן בטל גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן ביום 24.12.09. לענין זה מפנה המפרק הזמני לסעיפים 265(א) ו-267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן - פקודת החברות), אשר מורים כדלקמן:

265.   תחילתו של פירוק

(א) פירוקה של חברה בידי בית המשפט ייחשב כאילו התחיל ביום שבו הוגשה בקשת הפירוק...

267.   צו פירוק מעכב הליכים

משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע.

על יסוד הוראות אלה, סבור המפרק הזמני, כי אין תוקף לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי דין ערעורה של המבקשת להידחות על הסף. לגופה של הבקשה שלפני טוען המפרק הזמני, כי אין מקום למתן סעד הביניים, הואיל וסיכויי הערעור נמוכים; זאת, בעיקרו של דבר, בהסתמך על נימוקי פסק הדין קמא.

6.            כונס הנכסים הרשמי התבקש להביע עמדתו. בתגובתו נאמר, כי, שלא כעמדת המפרק הזמני, פסק הדין קמא עומד בתוקפו, וזאת משני טעמים: ראשית, מתן פסק הדין בידי בית המשפט המחוזי אינו בגדר "הליך", כמובנו בסעיף 267 לפקודת החברות, העשוי להיות מעוכב מכוחה של אותה הוראה; שנית, עיכוב ההליכים לפי סעיף 267 תחילתו "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני". יוצא מכך, כי עיכוב ההליכים, להבדיל מעניינים אחרים הקשורים בפירוק, אינו מיוחס בדיעבד ל"יום שבו הוגשה בקשת הפירוק", לפי סעיף 265(א) לפקודת החברות, אלא למועד מתן צו הפירוק או מינוי המפרק הזמני.

          עם זאת, כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדתו של המפרק הזמני, כי אין מקום לתת סעד זמני לתקופת הערעור. נטען, כי כניסתה של המשיבה לפירוק מהווה שיקול שלא לתת סעד זמני, שכן, יש לשאוף בשלב זה לשוויון בין כלל נושיה של המשיבה, אשר יתקשו כולם להיפרע ממנה את חובותיהם; לפיכך נאמר, כי רצוי שהמבקשת תעביר את הכספים שבידיה לקופת הפירוק, בהקדם. עוד נטען, כי המשך ניהול ערעור המבקשת טעון עתה אישור מבית המשפט המוסמך לענייני פירוק.

7.            לאחר עיון בפסק הדין ובטענות הצדדים, זו עמדתי:

          על פני הדברים, אינני מקבלת את עמדת המפרק הזמני, לפיה פסק הדין של בית המשפט המחוזי בטל נוכח נתינתו מספר ימים לאחר הגשת בקשת הפירוק. אני נוטה לקבל את עמדת כונס הנכסים הרשמי, לפיה המועד הקובע לענין החובה לקבל את אישור בית משפט של פירוק לנקיטת הליכים משפטיים או המשכם, בעקבות קיום הליכי פירוק חברה, הוא זה הקבוע בסעיף 267 לפקודת החברות. על פיו, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד חברה לאחר שניתן צו פירוק או שנתמנה מפרק זמני, אלא ברשות בית המשפט. זהו הסדר ספציפי לענין החלת עקרון עיכוב ההליכים, והוא אינו עומד בסתירה לעיקרון הכללי הקבוע בסעיף 265 לפקודה, שעל פיו לצורך עניינים אחרים, פירוק חברה בידי בית המשפט ייחשב כאילו החל ביום בו הוגשה בקשת הפירוק.

          יוצא, אפוא, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי עומד על כנו.

8.            עם זאת, על המבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך של פירוק, ולבקש היתר לנהל את הערעור כנגד המשיבה בהליך זה. אם לא ינתן היתר, כי אז הערעור יעוכב, ועל המבקשת יהיה להעביר למפרק הזמני של המשיבה את כספי התמורה שהיא מחזיקה.

9.            אם ינתן למבקשת היתר מבית המשפט המוסמך להמשיך בערעור, כי אז יש לנהוג בדרך הבאה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ