החלטה בתיק סע"ש 30862-12-12

1.         בפני בקשת י. ר. א. ב. שרותי נוי 1985 בע"מ ("המבקשת") לתיקון כתב ההגנה ("הבקשה"). בבקשתה פירטה המבקשת את נוסח התיקונים שהיא מבקשת לכלול בכתב ההגנה המתוקן.

2.         בית הדין מתבקש להתיר תיקון כתב הגנתה של המבקשת, כך שתתווספנה לכתב ההגנה המתוקן טענה בדבר התיישנות התביעה לפדיון חופשה שנתית, לפי הוראת סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; טענה בדבר התיישנות רכיבי תביעה שונים, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958; טענה בדבר התיישנות התביעה לפיצויי הלנה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. בנוסף, מתבקשת הוספת טענה בדבר קיזוז חלף הודעה מוקדמת להתפטרות בסך 4,678 ש"ח.

ביסוד הבקשה הטענה שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר, למעלה משלוש שנים לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, והמבקשת העלתה טענה זו כבר בכתב ההגנה. לפי הטענה, במקרה מעין זה אין חובה להעלות טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה. נטען עוד, כי לפי הדין והפסיקה בית הדין לעבודה נוקט בגישה ליבראלית בסוגיית תיקון כתבי טענות, ובמקרה דנן עסקינן בתביעה כספית, המצויה בשלב מקדמי ומתן רשות לתיקון כתב ההגנה כמבוקש לא יסב למשיב כל נזק או עיוות דין.

3.         המשיב בתגובתו התנגד לבקשה וטען כי טענת התיישנות שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה, לא ניתן להעלותה עוד. נטען כי המבקשת "מתחבאת" מאחורי טענת ההתיישנות בחוסר תום לב ובמטרה לגזול מהמשיב את זכויותיו, וכי היעתרות לבקשה תיגרום למשיב עוול גדול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ברובה.

5.         אשר להוספת הטענה שעניינה התיישנות התביעה לחופשה שנתית: ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חופשה שנתית הינה התיישנות דיונית (ראו: דב"ע נה/193-3 חנן זומרפלד - מלון זוהר בע"מ (לא פורסם); דב"ע לא/ 25-3 דינה סלם - שלמה הולצמן, פד"ע ג 326). טענת התיישנות בגין חופשה שנתית יש לטעון בכתב ההגנה. סוגיה זו הועלתה לראשונה, ביוזמת בית הדין, בדיון שהתקיים בפני ביום 21/4/13. משלא הועלתה הטענה בהזדמנות הראשונה, הרי שאין מקום להתיר תיקון כתב ההגנה, בשלב זה, בדרך של הוספת טענה זו (ראו גם: ע"ע 1041/00 יצחק קידר - מוריס בן שטרית, ניתן ביום 5/8/02).

מאותו טעם עצמו נדחית גם הבקשה ל הוספת הטענה שעניינה התיישנות לפי חוק ההתיישנות. טענת ההתיישנות לא הועלתה בכתב ההגנה. הוראת סעיף 3 לחוק ההתיישנות קובעת כי: "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה".לאור האמור, ומשלא הועלתה הטענה להתיישנות בהזדמנות הראשונה - הבקשה לתיקון כתב ההגנה בעניין זה נדחית.

שונים הם פני הדברים באשר ל הוספת הטענה שעניינה התיישנות התביעה לפיצויי הלנה: ההתיישנות לפי הוראות חוק הגנת השכר, בשונה מן ההתיישנות הדיונית הקבועה בחוק ההתיישנות, היא התיישנות מהותית של הזכות עצמה לפיצויי הלנה. כאשר מדובר בהתיישנות מהותית של זכות, טענת ההתיישנות יכולה לעלות גם ביוזמת בית הדין (ראו: ע"ע 55/99 יהושע אבו חצירא - שלמה לבנוני, ניתן ביום 24/5/00). לפיכך, אין בהעלאת הטענה מצד המבקשת כדי להעלות או להוריד לעניין זכאות המשיב לפיצויי הלנה. מכאן, שאני מתירה את תיקון כתב ההגנה בנקודה זו.

לסיום, באשר ל הוספת הטענה שעניינה טענת קיזוז: בכתב ההגנה טענה המבקשת כי המשיב התפטר מעבודתו מבלי שנתן הודעה מוקדמת. בעניין זה אני סבורה כי יש להתיר את התיקון המבוקש, הן מהטעם שהתיקון המבוקש יעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי, והן מהטעם שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

6.         סוף דבר : אני נעתרת לבקשת המבקשת לתיקון כתב ההגנה, ככל שהיא מתייחסת לטענת התיישנות התביעה לפיצויי הלנה ולטענת הקיזוז. הבקשה לתיקון יתר טענות ההגנה - נדחית.

7.         כתב ההגנה המתוקן יוגש לבית הדין בתוך 7 ימים מהיום. העתק יומצא במישרין לצד שכנגד. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי מיום 21/4/13 בשינויים המחויבים וישלימו את ההליכים המקדמיים בתוך 30 ימים.

8.         בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בשכר טרחת עורך דינו של התובע בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולמו לידיו בתוך 30 ימים מהיום וללא קשר לתוצאות ההליך.

9.         עיון ביום 15/7/13 למעקב אחר תצהיר התובע.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, ( 09 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.