1. התובענה דנן הוגשה כנגד ביטול משרתו של התובע, בהיקף 25%, בתפקיד קב"ט מוסדות חינוך, החל מיום 18.3.12 (נוסף על משרה זו מועסק התובע כמנהל מדור חירום ב-50% משרה). בנוסף עותר התובע לתשלום רכב פרטי, שעות כוננות וטלפון נייד.
2. בהתאם להסכמות הצדדים (דיון מיום 17.1.13, עמ' 3-4):
א. התובע הועסק בנתבעת החל ממרץ 2006 בתפקיד עובד שכונתי במחלקת הרווחה בהיקף משרה בשיעור 50%.
ב. בחודש 3/2008 התווספה למשרתו גם משרת מנהל מדור חירום ביישוב, בשיעור 50% נוספים. יחד עם משרה זו קיבל התובע את התנאים הבאים: שימוש ברכב פרטי, שעות כוננות, טלפון נייד.
ג. לשתי המשרות הנ"ל נבחר התובע במכרז כדין.
ד. בתחילת שנת 2009 הופסק תשלום התנאים הנזכרים בסע' ב' סיפא לעיל לתובע.
ה. בחודש 1/2011, בוטלה משרתו של התובע כעובד שכונתי, בטענה שמשרד הרווחה הפסיק לתקצב המשרה. התובע נוייד למשרת קב"ט מוסדות חינוך בהיקף משרה בשיעור 25%.
ו. ביום 18.3.12 הודיעה הנתבעת לתובע על החלטתה לבטל את משרתו כקב"ט מוסדות חינוך וממועד זה משרתו הינה בשיעור 50% בלבד, בתפקיד מנהל מדור חירום.
3. ביום 8.11.12 ביקשה הנתבעת להעביר המחלוקת בין הצדדים לועדה פריטטית, בהתאם לפרק יז' לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות (להלן -
חוקת העבודה). הנתבעת פירטה בבקשתה כי בהסכם קיבוצי מיום 17.6.12 שעניינו התייעלות והבראת הרשות, נקבע כי נותרה מחלוקת בעניינים מסויימים ובהם לגבי צמצום משרתו של התובע. הנתבעת ביקשה כי המחלוקת תבורר בהתאם לחוקת העבודה, במסגרת ועדה פריטטית.
4. מרכז השלטון המקומי וההסתדרות הגיבו לבקשה, בהתאם להחלטות שניתנו, כאשר מרכז השלטון המקומי הודיע (13.11.12) כי ראוי להעביר המחלוקת לועדה פריטטית, מה גם שקיימים עובדים נוספים במצב דומה, ויש להכריע בדבר תוך ראיית התמונה בשלמותה וההסתדרות הודיעה (30.12.12) כי אין לה התנגדות שהתביעה תתברר בועדה פריטטית והיא השאירה ההכרעה בדבר לשיקול דעת בית הדין.
התובע התנגד להעברת עניינו להכרעה בועדה פריטטית, בטענה כי הוא רואה בבקשה משום ניסיון להכשיר פעולות בלתי חוקיות שננקטו בעניינו. לטענתו, אין קשר בין עניינו לבין תוכנית ההבראה.
5. ביום 17.1.13 התקיים דיון בבקשה, בו חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר התובע חידד והוסיף, שככל שביקשה הנתבעת להעביר המחלוקת להכרעת ועדה פריטטית, היה עליה לעשות זאת בטרם קבלת ההחלטה על קיצוץ משרתו, או תנאי שכרו. הנתבעת הבהירה, שרק לאחר חתימת הסכם ההבראה, ביוני 2012, עלה הצורך להכריע בדבר, כעולה מההסכם הקיבוצי המתייחס למחלוקת שנותרה בעניינו של התובע (בין היתר).
6. מכיוון שבמסגרת הדיון עלתה אפשרות להקים את משרתו של עובד שכונות בנתבעת, עוכב הדיון בבקשה, עד שייבדק הנושא. ביום 21.3.13 הודיעה הנתבעת כי בשלב זה אין לצפות המועד להקמת המשרה, אם בכלל ולכן התובע הודיע על רצונו להמשיך בהליך.
7. משכך, עלינו להכריע בבקשת הנתבעת להעביר המחלוקת לדיון בועדה פריטטית.
8. סע' 82 לחוקת העבודה קובע כי "
בכל העניינים הנוגעים לעובדים בקשר עם העבודה ותנאיה או מילוי חוקת העבודה, תדון ההנהלה תחילה עם ועד העובדים והסניף, לפי יוזמת אחד הצדדים. אם ועד העובדים אינו מסכים להחלטת ההנהלה, עובד העניין למו"מ בין ההנהלה ובין המרכז...".
9. אין חולק כי בסע' 6 להסכם ההבראה שנחתם ביחס לנתבעת נכתב כך:
"
הצדדים נותרו במחלוקת לגבי בקשת המועצה לצמצום קבוע של המשרות הבאות ל-50% משרה כל אחת:...עובד בקהילה (מר גרבאן מוחמד חסן)..." (ראה תגובת ההסתדרות מיום 30.12.12.
10. במקרה הנדון, ומאחר שקיצוץ משרתו של התובע היה אחד הנושאים שעלו במסגרת הסכם ההבראה מיום 17.6.12, אך לא הוכרעו בו, ונוכח העובדה כי קיימים נושאים נוספים שהצדדים צריכים להתייחס אליהם, שכן טרם הגיעו להסכמות לגביהם במסגרת תוכנית ההבראה, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה.
11. יש ליתן תוקף ומעמד ליחסים הקיבוציים במקום העבודה, כפי שהוסדרו במקום העבודה, ולכן מקום בו אחד הצדדים (במקרה הנדון - הנתבעת ו/או מרכז השלטון המקומי), מבקש לברר סוגיה במסגרת ועדה פריטטית לפי חוק העבודה, והצד השני, שהוא ההסתדרות (ולא העובד), מסכים לבקשה - ראוי להעדיף את בירור המחלוקות במסגרת המוסדרת לצורך זה בחוקת העבודה, דהיינו ועדה פריטטית.
