אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ס"ע 47897-08-10

החלטה בתיק ס"ע 47897-08-10

תאריך פרסום : 22/03/2012 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
47897-08-10
11/09/2011
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע:
א.י. שיאון בע"מ
עו"ד שי האוזמן
הנתבע:
שמחה פזרקר
עו"ד שרית ברקוביץ אהרון
החלטה

1.         בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 30/1/11 במעמד צד אחד. פסד הדין ניתן מאחר והנתבעת (המבקשת בהליך זה),  ובא כוחה לא התייצבו לדיון.

2.         מועד הדיון ליום 30/1/11 נקבע כבר בעת הדיון ביום 20/12/10 בנוכחות ב"כ הנתבעת, זאת מאחר ולדיון ביום 20/12/10 לא התייצב נציג מטעם הנתבעת, בדיון ב"כ הנתבעת לא ידע להשיב לשאלות לגבי רכיבי התביעה, מאחר  ולדבריו כל החומר נמצא בהנהלת החשבונות של הנתבעת.

בדיון ביום 20/12/10 נפסקו הוצאות כנגד הנתבעת בסך של 1,500 ש"ח וכן ניתן פסק דין חלקי

בגין רכיב דמי הבראה בו לא כפרה הנתבעת, כן נקבע כי עד ליום 3/1/11 יעביר ב"כ נתבעת לידי ב"כ התובעת מכתב שחרור עבור קופות הגמל.

3.         בבקשה לביטול פסק הדין טוען ב"כ הנתבעת, כי אי ההתייצבות נגרמה בשל תקלה משרדית למרות שבדיון היום הודיע שהפרוטוקול הועבר על ידו לידי הנתבעת. ב"כ הנתבעת מבקש לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות. ב"כ הנתבעת השיב כי עד היום לא שולמו ההוצאות שנפסקו בדיון ביום 20/12/10, ואף פסק הדין החלקי לא שולם.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המבקשת  מזלזלת בה ובהליך, לא שילמה את ההוצאות בגין פסק הדין החלקי, לא המציאה את המסמכים כפי שנתבקשה, ולאור זאת מבקשת להותיר את פסק הדין על כנו, לחלופין אם בית הדין יחליט לבטל את פסק הדין, מבקשת היא כי הדבר ייעשה בכפוף להפקדה כספית ולתשלום הוצאות.

5.                             תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991מסדירה את דרכי ביטול פסק דין שנית בהעדר צד. במקרה שלפנינו, לא הוכח כי פסק הדין הומצא לידי המבקש. בית המשפט העליון ברע"א 19580/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי עסק בדחיית תביעה מטעמים של סדר הדין , אולם ההכרעה רלבנטית גם לצד השני, בקבלת תביעה מטעמים של סדר דין :

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט".

6.       בעקבות דברים אלו, שב בית הדין הארצי ונתן משנה תוקף למגמה זו, וביטוי לכך אנו מוצאים בפסק דינה של כב' הנשיאה בעניין רולס יוסף אדריכלים בע"מ נ' דב חוסטצקי (ע"ע 1462/02):

"בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.

בענייננו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת דלתות בית-הדין בפני החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין ".(סע' 9 לפסה"ד).

(וכן ראו : ד"ר יצחק לובוצקי בספרו סדר הדין במשפט עבודה הוצאת ניצן מהדורת 2011 פרק 14 עמ' 19-22).

7.         בבוא בית הדין לבחון בקשה לביטול פסק-דין שניתן שלא בפניו של בעל-דין, עומדות בפניו שתי אפשרויות: 

האחת- ביטול מתוך חובת הצדק, אשר מחויב כל אימת שנפל פגם בהליך, אשר הביא למתן פסק-הדין כגון: העדר המצאת הזמנה לדין של מבקש הביטול.  

השניה- ביטול על-פי שיקול דעתו של בית-המשפט: כאשר לא נפל פגם בהליך שהביא למתן פסק-הדין, נתון ביטול פסק-הדין לשיקול דעתו של בית-המשפט.

                        במסגרת הפעלת שיקול דעת זה, על בית-הדין לבחון ולהעביר הבקשה שני מבחנים:-

א.       על שום מה נמנע בעל הדין מלהתייצב או מלהתגונן בתביעה.

ב.        מהם סיכויי ההצלחה של הנתבע, אם יבוטל פסק-הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ