אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 326/07 ואח'

החלטה בתיק וע 326/07 ואח'

תאריך פרסום : 29/05/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
ועדת ערערים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב-יפו
326-07 ואח'
05/06/2007
בפני השופט:
1. מוקי לנדמן - יו"ר
2. פרופסור יוסף זהבי - חבר
3. עו"ד יהודית ארבל- חברה


- נגד -
התובע:
1. אברהם רוזן (326/07)
2. בילו ניסים (337/07)
3. שוורץ אידה (1325/06)
4. פרידלנד רבקה (1384/06)

עו"ד עוררים 1 ו- 2 בעצמם
עו"ד מילוא/ בן-פורת
עו"ד מר אבי ענבר
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם/סמל

1.      איחדנו את ההחלטה בכל העררים, מאחר והם עוסקים באותה השאלה: הגירוש מבולגריה בשנת 1939.

העוררים הינם ילידי בולגריה, אשר עם פרוץ המלחמה בשנת 1939 גורשו יחד עם משפחותיהם אל מחוץ לשטח בולגריה, לתורכיה. הגירוש בוצע מכוח צו שהוצא על ידי השר הבולגרי וציווה עליהם לעזוב מיידית את שטח בולגריה, ולווה באנשי משטרה.

הערר נסב על החלטת הרשות, אשר דחתה את תביעות העוררים בנימוק  כי מאחר והינם בעלי נתינות תורכית לא חל עליהם סעיף 160 לחוק הפיצויים הגרמני ולפיכך אינם זכאים לתגמולים ולחילופין אין לראות בעזיבתם את בולגריה טרם החלה ההשפעה הגרמנית שם כנרדפות על פי הגדרת החוק הגרמני.

2.      טרם שנבחן את ענינו של כל עורר, נציין כי איננו מקבלים את גישת המשיבה בשאלת הנתינות. אכן, גירוש היהודים לתורכיה נעשה על בסיס נתינות זרה, אולם די בכך שאבי המשפחה היה בעל נתינות זרה, כדי לגרש את כל המשפחה. העוררים היו כולם צעירים והם גורשו יחד עם משפחותיהם. בהעדר כל אינדיקציה לקיום נתינות למי מהם באופן אישי, אין לקבל הטענה כי מי מהם היה בעל נתינות זרה.

3.      אם כן, יש לבחון את השאלה האם הגירוש מהווה מעשה נרדפות. אין חולק כי גירוש כפוי, על פי צו, מהווה שלילת חופש, על פי הלכת גרנות. השאלה היא האם המדובר בשלילת חירות הנכנסת לגדרו של חוק הפיצויים הגרמני, שהרי המדובר בצוי גירוש של השלטון הבולגרי טרם תחילת ההשראה הגרמנית.

נבחן שאלה זו לגבי כל אחד מהעוררים.

4.       עורר 1- מר אברהם רוזן

העורר, יליד 1934 בפזרג'יק שבבולגריה. לכתב הערר צירף העתק תעודת לידה ותמצית רישום ממשרד הפנים המעידים על כך שנולד בבולגריה.

לדבריו, בשנת 1939, עם פרוץ המלחמה, משפחתו קיבלה צו גירוש המורה להם לעזוב את שטח בולגריה. לאחר הגיעם לפלובדיב, על פי הוראת הצו, הם רוכזו בתחנת הרכבת יחד עם כ-400 יהודים נוספים, והועלו לרכבת אל עבר גבול בולגריה- תורכיה.

עם הגיעם לאדירנה שבתורכיה גורשו לאחר יומיים חזרה לבולגריה. לאחר הגעתם לשם, נשלחו שוב לתורכיה, וכך חוזר חלילה במשך מספר ימים. לאחר שהייה של מספר חודשים באדירנה, גורשו לבולגריה, וכך שוב, חוזר חלילה.

בסוף שנת 1941 גורשו מתורכיה ליוון, שהו שם מספר ימים וגורשו חזרה לאדירנה. בשנת 1942 עזבה המשפחה את אדירנה מתוך מטרה לעלות לישראל, אליה הגיעו לאחר מסע ארוך ומפרך שארך מספר חודשים.

5.       עורר 2- מר ניסים בילו

העורר, יליד 1929 בפזרג'יק שבבולגריה. לכתב הערר צירף העתקי תעודת לידה המעידה על כך שנולד בבולגריה, וכן דרכון ותעודת-זהות בולגרים.

לדבריו, בשנת 1939, הגיע אל בית הספר בו למד שוטר, אשר חיפש אותו וביקש ממנו להתלוות אליו. בהגיעם אל תחנת הרכבת בפלובדיב פגש את משפחתו, אשר היו עצורים בתא המעצר שם יחד עם קבוצה גדולה של יהודים בולגרים.  נאמר לו כי הם קיבלו צו גירוש ועליהם לעזוב את בולגריה באותו יום אחרת ייעצרו. באותו היום הם הועלו לרכבת, בליווי חמוש, לכיוון גבול בולגריה- תורכיה.

לאחר הגיעם לעיירת הגבול הבולגרית סבילנגראד הם אולצו לעלות לרכבת לתורכיה. בהגיעם לאדירנה סירבו לקבלם, והם נשלחו חזרה אל סבילנגראד, וכך חוזר חלילה במשך כשבועיים. לאחר שבועיים נתקבל אישור לשהות באדירנה, ושם אכן שהו במשך כחצי שנה.

לאחר חצי שנה נשלחו חזרה לבולגריה ושוב החלו לנדוד בין שתי הארצות, עד לפברואר 1942, אז גורשו שוב מאדירנה, אך הפעם לא באמצעות רכבת אלא רגלית. לאחר מסע של מספר ימים הגיעו לגבול הבולגרי, וממנו נשלחו אל יוון. בהגיעם ליוון סירבו לקבלם והם נשלחו חזרה לאדירנה. בשנת 1942 עזבו את אדירנה מתוך מטרה לעלות אל ישראל, אליה הגיעו כעבור מספר חודשים.

6.       עוררת 3- גב' אידה שוורץ

העוררת, ילידת 1924 בורנה שבבולגריה.

לדבריה, בשנת 1939, לאחר שהוצאה פקודה בנושא מטעם השלטונות בבולגריה, הורו למשפחתה ולה לעזוב את בולגריה, בגלל מוצאו התורכי של אביה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ