אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב.ש. 22285/06

החלטה בתיק ב.ש. 22285/06

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
22285-06
19/02/2007
בפני השופט:
צ. צפת

- נגד -
התובע:
1. אריאל אמנו
2. ניסים לוי אמנו

עו"ד י.זלבסקי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד חזן
החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א' אינפלד) בב"ש 272/06 מיום 21/2/06, המורה על חילוט ערבון וערבות עצמית שהופקדו במסגרת הליכי מעצר. בימ"ש קמא הורה על חילוט סך של 2,500 ש"ח מתוך ערבון בסך של 10,000 ש"ח שהופקד על ידי עורר 1 וחילוט הערבות העצמית עליה חתם עורר 1 בסך 100,000 ש"ח.

כנגד עורר 1 הוגש כתב אישום בגין עבירות רכוש ואלימות. במסגרת הליכי מעצר עד תום ההליכים ובקשה לעיון חוזר, החליט  בית משפט השלום אשקלון (כב' השופט ר' בן-יוסף) בב"ש 1833/05 לשחרר את עורר 1 לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית בבית אביו, עורר 2, בכפוף לערבות עצמית וצד ג' של האב, ע"ס 100,000 ש"ח כל אחד וכן הפקדה כספית, או ערבות בנקאית בסכום של    10,000 ש"ח. נ

עורר 1 שוחר בפועל בתאריך 7/10/05 לאחר הפקדת הערבויות.

ביום 21/11/05 הפר עורר 1 את תנאי מעצר הבית, ויצא מבית אביו, עורר 2, אשר  הודיע על ההפרה באופן מיידי למשטרת ישראל ושיתף פעולה בניסיון לאתר את בנו. תוך כדי הפרת תנאי השחרור עבר עורר 1 עבירות נוספות, בגינן נעצר עד תום ההליכים, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע. 

בנסיבות אלו, הגיש עורר 2 בקשה לבית המשפט להשיב לו את הסך של 10,000 ש"ח שהופקדו, לטענתו על ידו, במסגרת תנאי השחרור של העורר 1, בסברו כי מילא אחרי התנאים עליהם התחייב כערב בכך שהודיע למשטרה על ההפרה מיד לאחר שעורר 1 הפר את תנאי השחרור בערובה.

במקביל הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר וחילוט הערבויות עקב הפרת תנאי השחרור.

בבקשתה, עתרה המדינה, לחדש את מעצרו של עורר 1 ולחלט את ערבותו ואת הפיקדון אשר הפקיד. המדינה הסכימה לשחרר את עורר 2 מערבות צד ג' עליה חתם.

החלטת בימ"ש קמא בשתי בקשות אלו הן נשוא הערר דנן.

אין  חולק כי עורר 1 הפר את תנאי השחרור וכן אין חולק כי עורר 2 פעל ללא דופי, הודיע מייד למשטרה וסייע באיתור בנו (החלטת בימ"ש קמא).

אשר לפיקדון, טענו העוררים כי אלו כספיו של עורר 2 ומשמילא התחיבויותיו כערב, זכאי הוא להשבתם.

המדינה ציינה כי אינה מבקשת את חילוט הערבות העצמית של עורר 2 באשר הוא מילא אחר התחייבותו, אך היא עומדת על חילוט הפיקדון והערבות העצמית של העורר 1, לטענתה מקור כספי הפיקדון אינו רלוונטי שכן מטרת ההפקדה היא להבטיח את קיומם של תנאי השחרור ומשאלה הופרו- יש לחלט את כספי הפיקדון וערבותו העצמית של המפר.

בית המשפט קמא קיבל את בקשת המדינה מנימוקיה אך משיקולים הומניטריים, בשל מצבו של עורר 2, קבע כי מתוך סכום הפיקדון בסך 10,000 ש"ח יחולט סך של 2,500 ש"ח, בלבד כאשר היתרה תוחזר לעורר 2. כן הורה בית משפט קמא על חילוט הערבות העצמית של העורר 1 בסך      100,000 ש"ח.

בערר דנן טוענים העוררים שתי טענות חילופיות :

א)      כתב הערבות אינו כולל מפורשות את התנאי האוסר על עורר 1 לצאת מביתו של עורר 2 ולפיכך, טעה בימ"ש קמא כאשר החליט לחלט את הערבויות, רוצה לומר - אין לחייב את העוררים לקיים תנאים מעבר לאלו המפורשים בכתב הערבות עליהם חתמו ומשכך אין לחלט את הערבות בשל הפרת תנאי שאין לו זכר בכתב הערבות.

טענה זו לא נטענה בפני בימ"ש קמא ומועלית לראשונה בשלב זה של הערר.

ב)     טעה בימ"ש קמא שלא דן כלל בחילוט הערבות העצמית ע"ס של 100,000 ש"ח, לא        הפעיל את שיקול  דעתו כאשר הורה על חילוטה במלואה ולא נימק את החלטתו לענין זה.

לעניין העלאת טענות חדשות בערר, סומכים העוררים את ידיהם על סע' 53(ב) ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") הקובע כי בית המשפט רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש. לטענת העוררים, כך גם מותר להעלות טענות חדשות בפני ערכאת ערר.

אינני מקבלת טענה זו. בענייננו אין מדובר בראיות חדשות המובאות בפני ערכאת הערעור אלא בטענות משפטיות חדשות שלא בא זכרן בפני בימ"ש קמא הגם שהתקיימו בפניו שלושה! דיונים בבקשות עובר למתן ההחלטה נשוא הערר.

יתר על כן, גם לגופו של עניין, אין במקרה דנן, לקבל את הטענה כי תנאי הערובה אינם כוללים הפרת מעצר בית ובהעדרם כתנאי מחייב, אין לחלטה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ