אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב.ש. 1258/08

החלטה בתיק ב.ש. 1258/08

תאריך פרסום : 26/08/2009 | גרסת הדפסה
ת"פ, ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1258-08,92-08
12/08/2008
בפני השופט:
אהרן אמינוף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יגאל חבר
החלטה

1.         זו בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, (להלן: "חוק המעצרים") בצירוף סעיף 48 לחוק המעצרים לגבי תנאי שחרור המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.         לבית משפט זה הוגש ביום 23/7/2008 כתב אישום כנגד המשיב, בו מואשם המשיב בעשרה אישומים בעבירות רבות של גניבה בידי עובד הציבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין"), גניבה בידי המנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, קבלת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 ועבירות נוספות.   

3.         על פי האמור בכתב האישום, ניצל המשיב, שהיה לאורך שנים מפקד איגוד ערים אזור טבריה (שירותי כבאות), את תפקידו ומעמדו ובצורה שיטתית, שלח יד פעמים רבות בכספי האיגוד, בדרכים שונות, לצרכיו שלו, קיבל שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידו ועבר עבירות נוספות הקשורות בתפקידו.

4.         למען שלמות התמונה יודגש, כי ביום 7/1/2008 נעצר המשיב לחקירה ומעצרו הוארך ע"י בית המשפט עד יום 13/1/2008. בדיון שהתקיים ביום 13/1/2008 בפני בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת קנטור), הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ישוחרר המשיב בשורה של תנאים מגבילים. חלק מהתנאים המגבילים, אשר נקצבו בזמן פקעו וחלקם הוארכו מעת לעת ע"י בית משפט השלום בקריות.

5.         טענות המבקשת בתמצית:

לטענת ב"כ המבקשת בין יתר התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב בהחלטת בית משפט השלום בקריות מיום 13/1/2008, נאסר עליו להגיע לכל מקום השייך לנציבות הכבאות בכלל ולמקום עבודתו בפרט, לרבות תחנות צמח וכדורי ולמשרדי נציבות הכבאות הראשית ולקבל את אישור המשטרה מראש לצורך הגעה למשרדי נציבות הכבאות אם יתבקש להגיע לשם. לטענת ב"כ המבקשת אף שתנאי זה מוארך על-פי דין בעת הגשת כתב האישום נגד המשיב, לנוכח אופיו המיוחד של תנאי זה, מתבקש בית המשפט להאריך במפורש את תוקפו של תנאי זה עד לתום ההליכים המשפטיים נגד המשיב וזאת בשל העובדה כי המשיב ביצע לכאורה עבירות במסגרת תפקידו וניתן למנוע את הסיכון לביצוע עבירות דומות נוספות על-ידו בהרחקתו מתפקידו וממקום עבודתו ובכך למנוע גם את השפעתו של המשיב על העדים, אשר בחלקם עבדו תחת מרותו.

עוד ביקש ב"כ המבקשת לאסור על המשיב לעסוק בעיסוק הכרוך בעבירה, דהיינו בניהול הכרוך בעניינים כספיים ובמתן שירות לציבור עד לתום ההליכים נגדו.

6.         תגובת המשיב בתמצית :

ב"כ המשיב התמקד בטיעוניו הארוכים בעובדה כי יש לדחות את בקשת המבקשת על הסף, הואיל וכתב האישום, ממנו שואבת הבקשה את כוחה, הוגש בניגוד לחוק. לטענת ב"כ המשיב, המבקשת אינה יכולה להגיש כתב אישום מבלי לאפשר לנאשם למצות את זכותו להליך שימוע בהתאם לסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי). בנסיבות המקרה שבפנינו, הליך השימוע לא התקיים ולפיכך יש להורות על מחיקת כתב האישום וכפועל יוצא מכך גם על דחיית הבקשה.

כמו כן, טען ב"כ המשיב כי כתב האישום נגד המשיב הוגש גם בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה, הואיל ובהוראות "אשור מוקדם להגשת כתב אישום" נקבע מפורשות, כי נדרש אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום כנגד ראש איגוד ערים. במקרה שלפנינו, אישור כזה לא ניתן, בהתאם להוראות היועץ המשפטי לממשלה.

עוד לטענת ב"כ המשיב, התנאים המגבילים, אשר נקבעו בהחלטת בית משפט השלום מיום 13/1/2008, תוקפם פג, הואיל והוגש כתב האישום נגד המשיב ולפיכך אין עוד מקום לצוות על המשיב להיות תחת תנאים מגבילים כלשהם.

7.         דיון והכרעה:

א .         באשר לטענת ב"כ המשיב כי יש לבטל את כתב האישום כנגד המשיב, הואיל והליך השימוע לא התקיים בהתאם לאמור בחוק סדר הדין הפלילי, דין הטענה להידחות על הסף. כידוע, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. רוצה לומר, כעת מונחת בפני בקשת המדינה לגבי תנאי שחרור המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. אם ברצונו של ב"כ המשיב לעלות טענות כלשהן כנגד תוקפו של כתב האישום, עליו לעשות זאת במסגרת טענות מקדמיות לאחר תחילת המשפט בהתאם לסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, או להגיש בקשה נפרדת לבטול כתב האישום.

באשר לטענתו הנוספת של ב"כ המשיב לפיה כתב האישום הוגש גם בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה ולכן על המאשימה לחזור בה מהגשת כתב האישום. גם טענה זו, מקומה אינה במסגרת בקשה זו, אלא כאמור, במסגרת טענות מקדמיות לכתב האישום, או במסגרת בקשה נפרדת שתוגש מטעם המשיב.

יחד עם זאת, מפאת חשיבות העניין, מוצא אני לנכון בכל זאת להעיר מספר דברים בקשר לטענתו האחרונה של ב"כ המשיב. הסתמכותו של ב"כ המשיב בטענתו זו הייתה על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1004 (50.008, 51.002), שכותרתן היא "אישור מוקדם להגשת כתב האישום", לפיהן נקבע כי בנוסף למקרים, בהם מעוגנת בחוק הקביעה, שכתב האישום לא יוגש אלא ע"י היועץ המשפטי לממשלה, או בהסכמתו, טעונה הגשת כתב אישום, אישור מראש, ע"י היועץ המשפטי לממשלה, גם במקרים נוספים אשר כוללים בין היתר, מקרים כדלקמן:

"מוגש כתב אישום נגד רשות מקומית, ראש רשות מקומית או נבחר אחר של הרשות המקומית; לעניין פסקה זו, "רשות מקומית" - עירייה, מועצה מקומית, מועצה איזורית, "איגוד ערים" כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 ..." (ראה סעיף 2 ד' להנחיה).

לאור הנחיה זו של היועץ המשפטי לממשלה, טען ב"כ המשיב כי הואיל והמשיב שלפנינו, היה מפקד איגוד ערים אזור טבריה (שירותי כבאות), היה על המאשימה לבקש אישור מראש מהיועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום כנגד המשיב.

נראה לי כי ב"כ המשיב אינו צודק בטענתו הנ"ל ואין לה על מה לסמוך. מעיון בסעיף 2 ד' הנ"ל עולה כי הסעיף מדבר על בעלי תפקידים נבחרים, להבדיל מכאלה שמונו לתפקידם. בנסיבות המקרה שלפנינו, אין עוררין על כך כי המשיב מונה לתפקידו ולא נבחר. לפיכך, הוראות הסעיף הנ"ל לא חלות על המשיב. פועל יוצא מכך, הוא כי על המאשימה לא היה כל צורך לבקש אישור מראש מהיועץ המשפטי לממשלה כדי להגיש כתב האישום נגד המשיב.

יש הגיון בכך, שסעיף 2 ד' הנ"ל כולל בתוכו רק את בעלי התפקידים שהם בגדר "נבחר" ומי שמונה לתפקיד איננו חוסה תחת הוראות סעיף זה. מי שנבחר לתפקיד ע"י ציבור בוחרים, ממלא את תפקידו מכוח המנדט שקיבל מבוחריו וכמובן שקיימת רגישות מיוחדת בהגשת כתב האישום נגד נבחר ציבור שכזה. אין גם להכביר מילים על השלכות מרחיקות לכת שבאות בעקבות הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור. לפיכך, גורמי אכיפת החוק נוקטים משנה זהירות בהגשת כתבי אישום כנגד נבחרי הציבור, והיועץ המשפטי לממשלה כמי שעומד בראש התביעה הכללית, נדרש לבדוק בעצמו כל מקרה של נבחר ציבור ולהחליט האם, בנסיבות העניין, יש מקום לאפשר הגשת כתב אישום נגדו ואם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ