החלטה בתיק בש 3517/07

הערה: פסקה 21 אסורה לפרסום.

1.         בפניי בקשה  למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק פ"ח 4047/07.

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון לשידול לרצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) + 33(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

            על-פי האמור בכתב האישום, המשיב הנו רופא תושב כפר יאסיף. לפני כ-4 שנים התארסה בתו של המשיב - מייסא ספיה (להלן: "הבת") עם עו"ד רמזי ספיה (להלן: "רמזי"). בתחילת שנת 2006 עלה בלבו של המשיב חשד שמא רמזי פגע בכבודה של אשתו, ועל כן ביקש לבטל את האירוסין. הבת לא נענתה לבקשת המשיב ועברה להתגורר עם רמזי.

            על רקע זה, כך נטען, גמלה בלבו של המשיב ההחלטה להמית את רמזי.

3.         בחודש יוני 2007 בעת ששהה בתחנת המשטרה  הכיר המשיב מקור משטרתי המכונה ראמי עבד אל האדי (להלן: "ראמי"). בין השניים התפתחה היכרות שבמסגרתה ניהלו ביניהם מספר שיחות. במסגרת שיחות אלו רמז המשיב לראמי כי "יש לו משימה עבורו". ראמי דיווח על כך למשטרה.

4.         בחודש יולי 2007 נערכה פגישה בין ראמי למשיב שבמהלכה, כך נטען, ניסה המשיב לשדל את ראמי לרצוח את רמזי תמורת סך של 30,000 דולר. סך של 5,000 דולר היה אמור להשתלם כמקדמה.

            בהנחיית המשטרה נקבעה פגישה נוספת בין השניים ליום 31.7.2007. לאותה פגישה הגיע גם שוטר סמוי (להלן: "השוטר הסמוי") שהציג עצמו כרוצח שכיר ששמו יוסרי אבו סאלח. במהלך אותה פגישה ביקש המשיב כי השניים יבצעו עבורו את הרצח, אך ניסה לשכנעם לוותר על קבלת מקדמה, תוך שהוא מציע שהסכום הכולל יגדל. באותה פגישה מסר המשיב לסוכן הסמוי שתי תמונות של רמזי.

5.         נטען כי ביום 6.8.2007 נערכה פגישה נוספת בטבריה, משם נסעו השלושה לאזור חוף גולן. גם באותה פגישה חזר המשיב וניסה לשכנע את השניים לבצע את הרצח תמורת סך של 35,000 דולר, כשהוא מתחייב לשלם את התמורה בתוך 24 שעות מרגע ביצוע הרצח ולאחר שיראה את גופתו של רמזי.

6.         במעשיו האמורים, כך נטען, ניסה המשיב לשכנע את ראמי ואת השוטר הסמוי לגרום בכוונה תחילה למותו של רמזי.

7.         בא כוחו של  המשיב הבהיר בדיון שנערך בבקשה למעצר עד תום ההליכים כי אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה כמפורט על-ידי המבקשת, וכי זירת המחלוקת מתמקדת אך ורק בטענת המשיב כי הוא הודח על-ידי ראמי. ראמי, כך נטען, הביא את המשיב למצב שבו הסכים כי ראמי ואחרים מטעמו יבצעו את הרצח. התנהגותו זו של ראמי ושל המשטרה שהפעילה אותו, כך נטען, מקימה לנאשם הגנה המוכרת כ"הגנה מן הצדק", ומכל מקום, כך טוען בא כוח המשיב, יש בטענות אלו כדי להשליך על הערכת מסוכנותו של המשיב.

            אף שזירת המחלוקת צומצמה, אפרט בקצרה את עיקרי הראיות המבססות את אשמת המשיב לטענת המבקשת ואת הראיות עליהן מתבססת ההגנה.

8.         המבקשת מבססת את ראיותיה על עדותם של ראמי ושל השוטר הסמוי וכן על הקלטות שנערכו במהלך שלושה מפגשים שבין המשיב לבין ראמי והשוטר הסמוי (מפגשים מיום  31.7.2007, 6.8.2007, 20.8.2007).

9.         מעדותו של ראמי עולה כי בינו לבין המשיב נערכו שיחות, לרבות פגישה בנהריה, אך בהן לא עלתה כל בקשה של המשיב לפגוע ברמזי (הודעת ראמי מיום 24.7.2007). כעבור מספר ימים התקשר ראמי למשיב ושאל אותו "למה הבאת אותי מכפר קאסם, רק שהתגעגעת אליי? ראיתי שיש לך משהו בעיניים" (שם, עמ' 2). בעקבות שיחת טלפון זו קבעו השניים להיפגש שוב. הפגישה נערכה ביום 23.7.2007 בתל-אביב. שיחה זו לא תועדה, ולמפעיליו של ראמי נודע עליה רק בדיעבד. גם בפגישה זו לא ביקש המשיב מאום מראמי, אולם ראמי העריך כי המשיב זומם משהו.

10.        למחרת היום התקשר ראמי למפעיליו ומסר להם כי "יביא את הרופא על מגש מזהב", ולדבריו, "הכוונה שאני יצליח להפיל אותו למשטרה על מה שהוא עשה ועל מה שהוא מתכנן לעשות" (שם). לא ניתן על-ידיו הסבר כיצד ידע שלמחרת היום תהיה התפתחות חשובה. עם זאת עולה כי מפעיליו של ראמי מסרו לו שלא ייפגש עם המשיב, אלא שייצור עמם קשר. למרות זאת ראמי לא שיתף את מפעיליו במעשיו ופעל על דעת עצמו. כשנשאל על כך השיב:

אני ידעתי שאני יכול להפיל אותו רק אם אני יתן לו להאמין לי ויסמוך עליי והרגשתי שהוא לא סומך עליי במאה אחוז. הוא רוצה ממני משהו ויש בו פחד. אני רציתי להוכיח שאני לא קשור למשטרה ואני עבריין ויכול לעשות רצח (עמ' 3).

                שוב אציין כי לא ברור מדוע מדבר ראמי על אפשרות לבצע רצח, כאשר עד לאותו שלב לא שוחח עמו המשיב כלל על אפשרות לרצוח את רמזי.

11.        בין כך ובין כך, נציין כי למחרת היום נפגשו המשיב וראמי בתל-אביב. ראמי צירף לפגישה חבר ששמו אורן קניג, ויחדיו נסעו השלושה ברכב לחברון. ראמי תיאם פגישה עם מכרים תושבי חברון, חברים בארגון "גדודי אל אקצה". בהגיעם לחברון נערכה פגישה עם המקומיים במהלכה הוצגו למשיב כלי נשק. לדברי ראמי, על מנת שהמשיב יבין עד כמה הוא מקושר. בדרכם חזרה, כך מספר ראמי, פנה אליו המשיב ואמר:

אמר לי שלא ידעתי שיש לך כאלה קשרים... אמרתי לו מה אתה צריך? אמר לי החתן של הבת שלי, אני רוצה שאתה תטפל בזה. אמרתי לו מה לטפל, אמר לי כמה יעלה לי אם אני רוצה שישב על כיסא גלגלים או שילך.