אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2617/05

החלטה בתיק בש 2617/05

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
2617-05
20/03/2005
בפני השופט:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
1. טבגר אהרון
2. מגוס יובל
3. אפרתי יאיר
4. אלי מוזס

עו"ד נ. ורצברגר
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. ע"י תביעות נגב

1.         לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה ביום 27.01.05, לפיה, כך נטען בבקשה, יצאו הצדדים מנקודת הנחה כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, ובהתאם - שוחררו המבקשים, חלקם, בהרחקה מתחומי גוש קטיף וחלקם למעצר בית בתוך גוש קטיף.

            המבקשים טוענים, כי בערר שהוגש על ידם לביהמ"ש המחוזי, הורה כב' השופט נ. הנדל, כי הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר יוחזר לשיקול דעת בימ"ש זה, וזאת נוכח טענתו של ב"כ המבקשים דאז, עו"ד ל. רונן, כי הסכמתו ניתנה מתוך טעות, וזאת בשל לחץ רב נוכח אילוצי הזמן.

            עוד טוענים המבקשים, כי העבירו עניין יצוגם לעו"ד ורצברגר, שרק ימים קודם להגשת הבקשה, קיבל את חומר החקירה, ממנו עולה, כי אין ראיות לכאורה במידה אשר יש בה להצדיק מעצר ושלילת חירות המבקשים, כשם שגם אין עילה למעצרם נוכח עברם הנקי.

            המבקשים מוסיפים וטוענים בבקשה שהוגשה, כי בביהמ"ש השלום בירושלים, כב' השופט שמעוני, הורה לשחרר  למעלה משלושים עצורים שנעצרו בהפגנה אלימה בשערי ירושלים, כאשר נסיבותיה של אותה הפגנה קשות וחמורות בהרבה מההפגנה נשוא תיק זה, וחרף המעשים המתוארים שם, הסכימה המשיבה לשחרור כל העצורים, מלבד אחד, שהיה בעל עבר פלילי ולחובתו עומד ותלוי מאסר מותנה בר הפעלה וזאת כי בתנאי שיורחקו המשיבים שם, למשך 30 יום מהעיר ירושלים.

            המבקשים טוענים, כי התנאים אשר הושתו עליהם קשים ביותר ופוגעים בהם במידה קשה, ובנסיבות אלה, נתבקש ביהמ"ש לעיין מחדש בהחלטתו.

2.         בדיון שהתקיים ביום 2.3.2005 העלתה המדינה טענת סף לפיה אין מקום לבחון מחדש שאלת קיומן של ראיות לכאורה לאחר שהסנגור הודה בקיומן וזאת בהתאם להלכה הפסוקה לפיה בית משפט יעשה כן רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן ובהתבסס על נימוקים כבדי משקל (בש"פ 3031/04 - יושבייב נ' מדינת ישראל תק-על 2004 (2) 8).

בהחלטה שניתנה על ידי עוד ביום 06.03.05, ומתוך טענות הצדדים, מצאתי לדחות את טענת הסף ולאפשר בירור מחדש של קיומן של ראיות לכאורה, שכן קבעתי כי בנסיבות שבפנינו, מתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן.

3.         לאור החלטה נוספת שניתנה על ידי בעניינו של המבקש מס' 4, הודיע בא כוח המבקשים, כי הוא מצמצם את הבקשה באופן שזו תידון רק ביחס למבקשים 1, 2 ו- 3.

            בא כוח המבקשים מיקד את טענותיו בדיון שנערך בע"פ באופן ש" הטענה היא שהראיות לכאורה ככל שהן מצויות בתיק, לא מצביעות על איזשהי מסוכנות של מי מהמבקשים באופן כזה שצריכים חלופה שתרחיק אותם ממקום לימודיהם ועבודתם".

4.         המשיבה הגישה פירוט ראיותיה וטענותיה, ואף את תיק החקירה לעיוני, והמבקשים הגישו תגובה לטענות המשיבה.

5.         בבואי לדון בבקשה, הרי ששמתי לנגד עיני אף את הוראת סעיף 52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 הקובעת כי : "עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

6.         הלכה היא כי בית-משפט הדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בוחן את הראיות הלכאוריות בפניו לרבות משקלן, מידתן ועוצמתן, וזאת כדי מענה לשאלה האם בפניו ראיות לכאוריות כאלה אשר בסופו של יום, לאחר ליבון ראייתי ראוי בבית-המשפט, טמון בהם אותו פוטנציאל גלום להרשעה.

הראיות הלכאוריות ככאלה צריך שתהא בהן אותה תשתית עובדתית הקושרת את המבקשים למיוחס להם, יש לבחון את מכלול התמונה המונחת בפני בית המשפט עפ"י הראיות לכאורה לרבות עוצמת הראיות ומידתן.

7.         אחר שעיינתי בטענות הצדדים, באסמכתאות שהוגשו לעיוני, בתיק החקירה, מצאתי לקבוע שקיימות ראיות לכאורה כנגד כל אחד ואחד מהמבקשים 1, 2 ו- 3, כפי שיפורט להלן.

            לעניינו של המבקש 1 עיינתי בהודעתו ובזיכרון הדברים של רפ"ק יהודה רון, בדו"ח ובזיכרון הדברים של השוטר אבנר אברהמי וכן באזכור של השוטרת רונית אמדו.

            לעניינו של המבקש מס' 2 עיינתי בהודעתו של רפ"ק אברהם בוכניק ובזיכרון הדברים של רפ"ק צביקה קליין.

            לעניינו של המבקש מס' 3 עיינתי בהודעתו ובזכרון הדברים של רפ"ק יהודה רון.

8.         אין ספק שהמבקשים 1, 2 ו- 3 עלולים להיפגע אם לא יותר להם להיכנס לתחום גוש קטיף, ואולם ייתכן וניתן להבחין בינם לבין הנאשמים 4 ו- 5 שעניינם נבחן ע"י שירות המבחן ולכן ניתנו ההקלות הספציפיות.

            זאת ועוד הנאשמים 4 ו- 5 מתגוררים דרך קבע בגוש קטיף ואילו המבקשים 1, 2 ו- 3 רק לומדים שם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ