אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2604/06

החלטה בתיק בש 2604/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2604-06
03/07/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אחמד (בן מחמוד) הינדאוי

בסוף הדיון בו נשמעו טענות נקבע כי ההחלטה תושמע ביום 05/07/06. בהמשך קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה תושמע ההחלטה עוד היום. להלן תפורט החלטתי.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק פח 3044/06 של בימ"ש המחוזי בחיפה המייחס לו שני אישומים נפרדים. האישום הראשון עניינו בעבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא, שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 ויריות באזור מגורים לפי סעיף 340א , הכל לפי חוק העונשין התשל"ז - 1977. מדובר בארוע שבו פגע המשיב עם רכבו ברכב אחר. המתלוננים שהיו ברכב האחר נסעו אחריו ובקשו ממנו את הפרטים. המשיב הוציא תעודת שוטר ובהמשך הוציא מרכבו נשק מסוג M16 דרך את הנשק, איים על המתלוננים שיעזבו את המקום ואף ירה יריות באוויר.

האישום השני ארע כחצי שעה מאוחר יותר. המשיב הבחין במתלוננת, אשה בת כ- 70, צועדת ליד הכביש. הוא עצר את רכבו על ידה וניסה לגרום לה לעלות לרכב. לאחר מכן משסרבה הלך אחריה הפיל אותה אל הקרקע באזור של קוצים, בהמשך קרע את בגדיה ואנס אותה באלימות.

להשלמת התמונה יצויין כי המשיב הוא שוטר.

בגין כל המעשים הנ"ל הוגש כתב אישום וביחד עמו הוגשה גם בקשה זו שבפני, בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

בא כוחו של המשיב לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב  בעבירות המיוחסות לו. עוד אין הוא חולק על קיומה של עילת מעצר.

למען הסדר יצויין כי ביהמ"ש בחן את הראיות העיקריות. בכל הנוגע לאישום  הראשון קיימות הודעות של המתלוננים אשר דיווחו למוקד משטרתי על הרכב של המשיב. הרכב נתפס ובו גם הנשק שנעשה בו שימוש. יצויין כי בעת שנתפס הנשק היה כדור חי בבית הבליעה.

בכל הנוגע לאישום השני - מעבר לעודת המתלוננת שזיהתה את המשיב, נמצאה התאמה בין DNA של המשיב לבין דגימות זרע שנלקחו מגופה של המתלוננת. עוד נמצאה התאמה בין הסיבים שנמצאו בזירת הארוע לבין חולצתו של המשיב. המשיב זוהה על ידי המתלוננת במסדר זיהוי תמונות.

יצויין עוד כי ניתן לראות כראשית הודאה בפתק ששלח המשיב להוריו בעת מעצרו, שם רשם כי הוא ביצע מעשים אסורים והוא צפוי לעונש. ראה לעניין זה את דבריו בהודעה שנגבתה ממנו ביום 18.6.06 עמוד 3 מול שורה 113. יצויין כי בחלק מעדויותיו האחרות הכחיש המשיב את המעשים וטען שאינו זוכר, בין היתר מחמת שיכרות.

טענת שיכרות מקומה להתברר במסגרת שמיעת העדויות בתיק העיקרי. אציין רק כי בנסיבות העניין, אינני סבור כי תעמוד למשיב הגנת שיכרות מאחר ומדובר בכניסה לרצון חפשי למצב של שיכרות. אציין לעניין זה כי אין ראיות ברורות לפיהן נהג הוא בחוסר שליטה ובכל מקרה, וגם אם נקבל את דבריו לעניין שיכרות, הרי שיש בהן כדי להוסיף למסוכנות הנשקפת ממנו מאחר ואדם העלול להתדרדר לביצוע מעשים מסוג זה עקב שתיית אלכוהול, מעיד על עצמו כי הוא מסוכן. בכל מקרה, משקלה של השיכרות ככל שהדבר נוגע לאחריות פלילית, יבורר בבוא העת.

ההלכה היא, לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כאמור, כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו, בסייגים שפורטו לעיל, שמקומם בבירור לאחר שמיעת מכלול הראיות.

אין חולק כי המעשים המיוחסים למשיב, שכאמור יש ראיות טובות המבססות סיכוי להוכחתם, מקימים עילת מעצר. הדבר נכון לכל אחד מהאישומים בנפרד, לא כל שכן בהצטברותם. האישום הראשון מצביע על מסוכנות וזאת כאשר המשיב, שהוא שוטר, מאיים על אזרחים שבקשו ממנו את פרטיו ואף יורה כדי להפחידם. מדובר בשימוש בנשק שהיה אף עלול לפגוע באדם ועצם העובדה שכך התנהג המשיב די בו כדי להצביע על מסוכנות.

הדבר נכון שיבעתיים כאשר מתייחסים לאישום השני. כל תקיפה של קשישה, לא כל שכן אינוס ברוטלי בנסיבות המתוארות בכתב האישום, מלמד על מסוכנות. אין צורך להרחיב בעניין זה ולא מצאתי גם צורך להפנות לעשרות החלטות שניתנו בערכאות שונות, כולם קבעו שמעשה אינוס מצביע על מסוכנות.

אוסיף עוד כי תמונותיה של המתלוננת החבולה והמוכה מצביעים גם הם על אכזריותו של המשיב ומכאן מסוכנותו הרבה. ניתן לומר כי מסוכנות זו מקימה עילת מעצר ברורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ