אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2601/07

החלטה בתיק בש 2601/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2601-07
20/09/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
1. זיאד שחאדה
2. מוחמד שחאדה

הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         המדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטותיי מיום 13/06/07 ומיום 20/06/07 בב"ש 1970/07.

2.         נגד המבקשים הוגש לבית משפט זה כתב אישום אשר מייחס להם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה- עבירה לפי סעיף 329(א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.         בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הוגשה לביהמ"ש בקשה למעצרם של המבקשים עד תום ההליכים נגדם.

4.         בתאריך 13/06/07 הורתי לשחרר את המבקש 1 בערובה מתאימה ובתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בבית הורי אשתו בכפר חג'אג'רה, כאשר ההורים יהיו ביחד ולחוד ערבים למבקש 1  ואחראים לפקח עליו במהלך 24 שעות, בצירוף תנאים מגבילים נוספים עם פיקוח מעצר של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

5.         בתאריך 20/06/07 הורתי לשחרר את המבקש 2 בערובה מתאימה ובתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בבית הורי אשתו בכפר כנא, כאשר ההורים יהיו ביחד ולחוד ערבים למבקש 2  ואחראים לפקח עליו במהלך 24 שעות, בצירוף תנאים מגבילים נוספים.

6.         א.          ב"כ המבקשים, הן בבקשתו והן בטיעוניו בעל פה בפניי, טען כי מאז שחרורם של המבקשים ועד עצם היום הזה, עבר זמן של יותר מחודשיים, ובמהלכם הקפידו המבקשים לקיים את החלטות בית המשפט ולעמוד בכל התנאים המגבילים אשר הוטלו עליהם, ולא הפרו אף תנאי מתנאי השחרור, כך שהם זכאים לקבל אימון מלא מצד ביהמ"ש. ב"כ המבקשים הפנה להסכם הסולחה אשר נערך בין משפחת המבקשים ומשפחת המתלונן ואשר הוגש במסגרת הטיעונים לבקשת המעצר. ב"כ המבקשים ציין כי הסכם זה עדיין שריר וקיים, שתי המשפחות גרות בשכנות ארוכת שנים, הסכם הסולחה גרם להחזרת המצב לקדמותו, כך שהיחסים בין המשפחות טוב ואין מתיחות בכלל ביניהם. עוד טען ב"כ המבקשים, כי המבקשים הם המפרנסים היחידים למשפחתם, לכן החזרתם לביתם ולעבודתם תעזור יותר ויותר להחזרת המצב לקדמותו, תעזור למבקשים לחזור למסלול חיים נורמטיבי, ועל ידי כך יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד .

ב.          מנגד, התנגד ב"כ המשיבה לבקשה. טען  כי אין טעם מיוחד להגשת בקשה זו, המבקשים מאוד מסוכנים, וביהמ"ש קבע כי מעשיהם מאוד חמורים ולא היה כרסום בחומר הראיות. לעניין חלוף הזמן, ציין ב"כ המשיבה כי 4 חודשים אינו פרק זמן שמצדיק עיון חוזר, עוד ציין כי המבקשים לא עצורים 4 חודשים אלה מצויים בתנאי מעצר בית פחות מחודש. לעניין הסולחה, ציין ב"כ המשיבה,כי המדובר בנסיבה שנשקלה על ידי ביהמ"ש בהליך המעצר ואין כל מקום להתייחס אליה היום. עוד ציין ב"כ המשיבה,כי הוא בקשר מתמיד עם המתלוננים, והמצב עדיין מוגדר כמתוח וישנם עדיין עימותים מילוליים עם האחיות של המבקשים, בנוסף לכך המתלוננים נמצאים  תחת לחץ מתמיד, לכן הצגת הדברים ע"י ב"כ המבקשים כי מדובר ביחסים טובים בין המבקשים לבין משפחת המתלוננים אינה נכונה. לבסוף טען ב"כ המשיבה, כי אין כל מקום לאפשר למבקשים לצאת לעבודה ואין אף נסיבה המצדיקה זאת.

7.         סעיף 52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע: "עצור משוחרר בערובה או תובע, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפעלת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".ב

8.         השאלה המצריכה הכרעה בענייננו היא, האם המבקשים הביאו בפניי נימוק כלשהו מהנימוקים אשר פורטו בסעיף 52 (א) לחוק המעצרים ?

9.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בהחלטותיי הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, ואלה נימוקיי:

א.          נגד המבקשים הוגש כתב אישום אשר מייחס להם עבירת אלימות קשה, שביצעו המבקשים לכאורה במתלונן, וזאת על רקע של מה בכך- מריבת ילדים. המתלונן אשר הגיע לביתו על רקע צעקות שנשמעו בעקבות תגרה בין שתי המשפחות, ותוך ניסיון להדוף אנשים ממשפחת המבקשים, הוכה ע"י המבקשים באמצעות מקלות עץ שהחזיקו בידיהם. על פי התיעוד הרפואי של בית החולים רמב"ם, נגרם למתלונן פצע מדמם בקרקפת מימין, הוא שהה מחוסר הכרה מספר ימים.

ב.          בתסקיר המעצר אשר נתקבל בעניינו של המבקש 1 נאמר כי קצינת המבחן מעריכה כי קיימת סבירות מסויימת להישנות עבירות נוספות במצבי לחץ ומתח עתידיים. שירות המבחן הגיע למסקנה כי לא נשקפת מסוכנות גבוהה מהמבקש 1 להישנות מעשיו.

ג.           חרף המעשים החמורים המיוחסים למבקשים, ונוכח תסקירי המעצר, בפרט תסקיר המעצר באשר למבקש מס' 2, והעובדה כי נערכה סולחה בין שתי המשפחות היריבות ועברם הפלילי הנקי, הורתי על שחרורם של המבקשים בחלופת מעצר בית מלא.

ד.           כידוע, כל מעצר בית מלא יש בו כדי לגרום נזק כלכלי לנאשם, עם זאת ראוי להדגיש, כי מעצר בית בכלל ומעצר בית מלא בפרט, הוא אלטרנטיבה למעצר בתוך כותלי בית הכלא שהינה חמורה וטומנת בחובה לא רק את הפגיעה בפרנסת הנאשם, אלא שוללת גם את חירותו, לכן הורה המחוקק כי בנסיבות מסויימות שנקבעו בחוק המעצרים, ניתן להורות על חלופת מעצר כך שהפגיעה בחירותו של נאשם תהא פחותה יותר, והמקרה שלפנינו נופל בגדר אותה חלופה.

ה.          נסיבותיהם האישיות של המבקשים והעובדה כי נערכה  סולחה בין שתי המשפחות היריבות, נלקחו בחשבון בהחלטותיי הקודמות עת שהורתי על שחרורם בחלופת מעצר בית מלא, לכן הפגיעה הכלכלית במבקשים והסכם הסולחה לא מהווים נסיבה חדשה המצדיקה שינוי בהחלטותיי הקודמות.

ו.           בית המשפט העליון קבע כי:

"יש בחלוף הזמן משום נסיבה חדשה המשנה את האיזון בין המסוכנות לבין החירות שינוי המצדיק בקשה לעיון חוזר"(ראה בש"פ 371/01 חסונה אסמעיל נ. מ"י, פ"ד נה(2) 913).

עוד נקבע כי:

"מושכלות ראשונים הם כי התנאים לעיון חוזר בהחלטת בית משפט בענין הנוגע לחלופת מעצר מחייבים גילויין של עובדות חדשות, או קיום שינוי נסיבות, או מעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה נשוא הבקשה ... כלל הוא כי במסגרת בקשה לעיון חוזר, לא נפתח דיון מחודש בסוגיית עצם ההצדקה למעצר, או לחלופת מעצר והתנאים שנקבעו במסגרתה. עיקרו של הליך העיון החוזר הוא בבחינה ובדיקה האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה ארעו עובדות או נסיבות חדשות או מעבר זמן רב שיש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין עניינו של הנאשם בהגשמת חירותו האישית כפרט לבין האינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי" (בש"פ 2/06 זילברפרב נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 5118, 5119).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ