אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2596/05

החלטה בתיק בש 2596/05

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2596-05
07/09/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קנדלאפת
הנתבע:
1. שמילוב יוסף
2. שייגרדנוב ולדימיר
3. סומסקוי ויאצסלב
4. רחנייב יורי - שוחרר
5. שמילוב סטניסלב

עו"ד פאהום עתאמנה דיאב ניר ומוסקוביץ
החלטה

כתב האישום שהוגש נגד חמשת המשיבים מייחס להם עבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. עובדות המעשה פשוטות והן מתוארות בקצרה ובאופן ענייני בכתב האישום כדלקמן: אור ליום שבת 6.8.05 בילו המשיבים במסעדת הצדף בנצרת עלית. במסעדה היו גם שלושת המתלוננים - מיכאל פריגולני, איגור פריגולני ורומן באזוב. בשל מחלוקת או אי הבנה כלשהי שנתגלעה בין המשיב מס' 1 לבין מיכאל, יצאו השניים ובעקבותיהם חבריהם משתי הקבוצות. שם התפתחה קטטה אלימה בין בני שתי הקבוצות במהלכה השתמשו המשיבים גם באלות מקלות ואפילו במפתח גלגלים עשוי מתכת שבו היכו את איגור ואת מיכאל. שני אלה הוכו גם לאחר שנפלו ארצה מתבוססים בדמם. התוצאה מפרץ האלימות החמור הזה הייתה, בין היתר,  שמיכאל הגיע למצב של חוסר הכרה עם תסמינים של פגיעה מוחית. הוא נותח ורק בנס יצא מכלל סכנה.

בגין מעשה זה מייחסת המאשימה למשיבים עבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329[א][1] ו - 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. ועוד מבקשת המאשימה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. המשיב מסד 4 שוחרר בתחילת הדיון בבקשה בהסכמת התובע, עו"ד קנדלפת, לאחר שבית המשפט [השופט ב' ארבל] קבע בהחלטה מוקדמת יותר כי לראיות נגד המשיב מס' 4 אין העצמה המספקת לשם המשכת החזקתו במעצר. לכן, מתייחסת החלטה זו למשיבים 1, 2, 3 ו - 5 בלבד.

אין מי שיחלוק כי הקטטה והתקיפה החמורה בעקבותיה אכן התרחשו וכי מיכאל נפצע אנושות על ידי מפתח גלגלים. המשיבים גם אין חולקים כי בילו את הערב במסעדה. מנקודה זו ואילך חלוקים הצדדים ביניהם: המאשימה טוענת כי יש בידיה ראיות לכאורה כי מי שהיכו את המתלוננים היו חמשת המשיבים. בפי המשיבים יש טענות מטענות שונות: המשיב מס' 1 מודה כי השתתף בקטטה אך טוען כי פעל מתוך הגנה עצמית וכי את החבלה הקשה במיכאל עשה אדם אחר בלתי ידוע לו. סניגורו של המשיב מס' 2 טוען כי מתוך מסכת הראיות לא ניתן לקבוע באופן ברור מה חלקו של המשיב מס' 2 במעשה. גם אם יוכח כי נכח במקום - אין הדבר מחייב את המסקנה כי הוא אחראי לחבלה החמורה שנגרמה למיכאל. סניגורו של המשיב מס' 3, עו"ד דיאב, מצטרף לטענת קודמיו כי לא הוכח מה חלקו של מרשו בחבלה החמורה וכי לכל היותר ניתן לייחס למרשו ולחבריו עבירה של קטטה. עו"ד מוסקוביץ, בא כוחו של המשיב מס' 5 טוען כי מרשו נעצר רק ארבעה ימים לאחר האירוע, מה שמצעיד כי המשטרה לא סברה שחלקו בפרשה מחייב מעצר. הוא זוהה בידי אחד המתלוננים, אך הזיהוי לא נעשה במסגרת זיהוי חי אלא על פי תמונות בלבד.

כל הסניגורים טוענים לחילופין כי ניתן לשחרר את מרשיהם בחלופת מעצר.

אין בדעתי לנתח כאן את העדויות כאילו יש לכתוב עכשיו את הכרעת הדין. בכלל דומני שחלה לאחרונה הגזמה יתרה בחשיבותו של השלב הזה של ההליך הפלילי. ההליך של מעצר עד תום ההליכים אינו מיועד לקבוע אם הנאשמים אשמים אם לאו. תכליתו היא לקבוע אם יש תשתית ראיות מספקת לכאורה להוכחת האישומים. רק במקרה בו התשתית כה חלשה או שטענת ההגנה של הנאשמים כה חזקות [והכל לכאורה, יש להזכיר] יש מקום לקבוע כי יסוד מיסודות הבקשה למעצר עד תום ההליכים לא התמלא.

תשתית הראיות לכאורה מורכבת מיסודות אלה:

א. הודעתו של המשיב מס' 1 כי הגיע למסעדה יחד עם המשיבים האחרים במכוניתו של המשיב מס' 4;

ב. המשיבים זוהו בידי המתלוננים כמי שנטלו חלק בקטטה וכמי שהיכו אותם;

ג. האליבי של המשיבים 2, 3 ו - 5 הופרך.

טענותיהם של הסניגורים כנגד אמינות מסדרי הזיהוי, מעצרו המאוחר של המשיב מס' 5 ועוד כהנה טענות אינן אמורות להיות מוכרעות בהליך זה.

טענה המשפטית של המשיבים היא שבהעדר הוכחה ברורה מי זה שהחזיק בידיו את מפתח הגלגלים - אי אפשר לייחס לאף אחד מהם את העבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה. טענה זו יש לדחות ככול שהיא נוגעת לשלב הנוכחי של המשפט. משהוכח כי כל המשיבים שהו במקום ויצאו כאיש אחד לקראת עימות חזיתי עם המתלוננים, יש לראותם כשותפים לכל עבירה הנעשית בידי אחד מהם.

לכן אני קובע כי הוכחה תשתית ראיות מספקת להוכחת האישום המיוחס למשיבים.

גם עילת מעצר הוכחה  והיא מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט. המסוכנות נלמדת מעצם המעשים המקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית, מתוצאות המעשים ומעברם של המשיבים: למשיב מס' 1 עבר פלילי של ממש בעבירות של סחיטה באיומים, סמים והדחת קטינים לסמים; למשיב מס' 2 יש גם כאן הרשעות בעבירות דומות וגם בעבירות אלימות; למשיב מס' 3 יש עבר פלילי בעבירות של תקיפה כדי לגנוב, עבירה שבוצעה יחד עם המשיב מס' 2, עבירות סמים, התפרצות, שבל"ר, איומים והטרדת עד, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וסחיטה באיומים; המשיב 5 הוא היחיד מבין המשיבים שאין לחובתו עבר פלילי.  נראה לי כי מתבקשת מסקנה שהוכחה עילת מעצר לגבי כל המשיבים, לרבות המשיב מס' 5. העובדה שאין לו עבר פלילי היא רלוונטית אך אינה מכרעת בנסיבות העניין.

גם כאשר מוכחת עילת מעצר אין בית המשפט פטור מלבחון את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה ראויה. לשם כך הוזמנו תסקירי מעצר לגבי ארבעת המשיבים שבפניי. לגבי המשיבים מס' 1, 2 ו- 3 התסקיר הוא שלילי ואין קצין המבחן ממליץ לשחרר אף אחד מהם בחלופת מעצר. לא כן לגבי המשיב מס' 5 שלגביו ציין שירות המבחן כי החלופה המוצעת - שהייה במעצר בית מלא בבית הוריו תחת פיקוחם, היא חלופה הולמת במקרה זה, וכי יש בכוח ההורים לקיים את תנאי השחרור. הגעתי למסקנה כי מן הראוי לאמץ את עמדת שירות המבחן, הן ביחס למשיבים 1,2 ו- 3 - שלא לשחררם, והן ביחס למשיב מס' 5 ולהורות על שחרורו בחלופת מעצר. נסיבות המקרה ועברם של המשיבים הללו אינם מניחים לי להורות על שחרורם, שכן החשש שיתאגדו שוב כאיש אחד להפליא מכות ולפצוע אנשים בשל הקנטה של מה בכך, הוא בעיני חשש ממשי ויש להימנע ממנו גם במחיר של שלילת חרותם של המשיבים 1,2 ו- 3.

לאור האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה וקובע כי הוכחה תשתית ראיות מספקת ועילת מעצר לגבי ארבעת המשיבים דלעיל. מאחר שחלופת מעצר לא באה בחשבון לגבי המשיבים 1,2 ו- 3 הריני מורה בזה על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. באשר למשיב מס' 5 יקויים דיון בנפרד על מנת לבדוק את התאמתה של החלופה המוצעת ותנאיה.

ניתנה היום 7.9.05 במעמד הצדדים.

ניסים ממן, סגן נשיא

002596/05בש 054 אווה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ