אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2594/07

החלטה בתיק בש 2594/07

תאריך פרסום : 23/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
2594-07
28/02/2007
בפני השופט:
משה מכליס נ ש י א

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מימוני אלי
הנתבע:
דניס קביאטקובסקי
עו"ד מוטי יוסף
החלטה

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מעשי פזיזות תוך נהיגת רכב לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); היזק לרכב במזיד לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין; תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין; נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן: "פקודת התעבורה") ו- תקנה 26(2) ו- 169ב'(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 וסירוב להיבדק לפי סעיף 64 ב'(ב) ו- 64 ד'(א) לפקודת התעבורה.

בכתב האישום נטען כי, בתאריך 23/2/07 בשעה 01:30 או בסמוך לכך, נהג המשיב ברכבו כשהוא שיכור ברחוב אבא אחימאיר לכיוון שכ' נחל עשן בבאר-שבע. בסמוך לאחר מכן, במהלך נסיעתו ברחוב ששת הימים פגע המשיב עם רכבו בצדו האחורי של רכב בו נהג שרון איסקוב (להלן: "המתלונן")  וגרם לפגיעות בפגוש האחורי של הרכב ובפנסים אחוריים. כמו כן, נטען, כי כתוצאה מהפגיעה נאלץ המתלונן לסטות לצידי הדרך ועלה בנסיעה על המדרכה.

עוד נטען בכתב האישום כי, המשיב המשיך לנסוע בפראות ובמהירות ופגע עם רכבו בצדו הימני של רכב בו נהגה מזל פרץ (להלן: "המתלוננת") ונגרמו פגיעות פח בכל צדו הימני של הרכב וכן נשברה מראת צד ימין. לאחר מכן המשיב המשיך בנסיעה מהירה.

עוד נטען בכתב האישום כי, המשיב החנה את רכבו בסמוך לביתו ברחוב ציזלינג 2. המתלונן שנסע אחריו עצר לידו וביקש ממנו שימסור לו את פרטיו. ובתגובה תקף המשיב את המתלונן בכך שאחז בחולצתו ודחף אותו.

3.         בשלב זה אציין כי בא כוח המשיב חולק הן על קיומן של ראיות לכאורה והן על קיומה של עילת מעצר.

4.         המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. היא סבורה, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחתן של העבירות המיוחסות למשיב. מפנה לדוחות השוטרים, הודעת המתלוננים והנוסעים ברכב  וכן לצילומי הרכבים. ולעניין השכרות: מפנה לדו"ח השוטר שטען כי מהמשיב נדף ריח אלכוהול חזק ובקושי יכול היה לעמוד על רגליו.

המבקשת גם טוענת לקיומה של עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. לגישת המבקשת עילת המסוכנות נובעת מחומרת מעשיו בכך שבהיותו בגילופין נהג ברכבו בפרעות וסיכן באופן ממשי וחמור חיי בני אדם. הוא המשיך בנסיעתו גם לאחר שפגע ברכבים ולא עצר לבדוק לשלומם של נוסעי הרכב. לאחר שהמתלונן נסע בעקבותיו וביקש ממנו למסור פרטיו, הוא תקף אותו וסירב למסור למתלונן פרטיו האישיים.

5.         בא כוח המשיב כאמור חולק הן על קיומן של ראיות לכאורה והן בשאלת עילת המעצר.

בא כוח המשיב תומך טענתו להעדר קיומן של ראיות לכאורה, באלה:

א.      אין חולק כי, כל השוטרים לא היו עדים למעשים המיוחסים למשיב.

ב.      מעדות המתלונן עולה כי, הרכב שפגע בו צבעו בורדו ומסוג מונדאו, בעוד מהשאילתא לאיתור הרכב ניתן ללמוד שהרכב שבבעלות המשיב הוא בצבע אפור פלדה.

ג.        אין צילומים של הרכב  של המתלונן, ואין תיעוד לפגיעות הנטענות.

ד.      מעדותו של המתלונן עולה כי הנהג שפגע בו לבש חולצה לבנה מכופתרת, בעוד מעדות השוטרים עולה כי המשיב לבש חולצה ירוקה עם עניבה.

ה.      השוטרים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקת שכרות, והסתפקו בעדותו של המתלונן שטען כי נדף מהמשיב ריח של אלכוהול. מנגד, המשיב אישר כי שתה אלכוהול בבית והסכים לתת דגימה באמצעות מכשיר הינשוף, אולם לאחר שעוכב והובא לתחנה סירב לתת בדיקת אלכוהול ונימק זאת מחשש שתיוחס לו הפגיעה ברכבו של המתלונן בגלל ששתה אלכוהול.

ו.        השוטרים התרשלו בכך שלא בדקו טענת המשיב לפיה התקשר למשטרה בשעה 1:37.

ז.       למשיב מיוחסת עבירת לפי סעיף 338(1) , כאשר מהודעת המתלוננת עולה כי, המשיב לא גרם לאחר לעלות על המדרכה או לצאת מהמסלול. לכן, מלין על כי מייחסים למשיב חבלה במזיד.

6.         באשר לעילת מעצר:

המשיב חזר והדגיש כי לא קמה עילת מעצר של מסוכנות. למשיב אין עבר פלילי בעבירת נהיגה בשכרות, וגליון ההרשעות אינו מכביד שניתן ללמוד ממנו על מסוכנותו. מה וגם, המשיב יליד 79, עובד מזה שנתיים ב"טבע-תק", משמש כפעיל מלגזה. משתכר בכבוד. נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 6 ו-9. כל פרנסת המשפחה רובצת על כתפיו, שכן אשתו עובדת יומיים בשבוע בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ