אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2591/05

החלטה בתיק בש 2591/05

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2591-05
07/11/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד איינשטיין
הנתבע:
1. עאמר בן פריד חורי
2. חליל בן איליא קס

עו"ד שרמן
החלטה
 
 

החלטה [לגבי המשיב מס' 2]

1.  החלטה עניינה בקשה למעצר עד תום ההליכים עפ"י סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 [להלן - חוק המעצרים]. בכתב האישום מיוחסות למשיב מס' 1, עאמר חורי, עבירות של רצח, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין. למשיב מס' 2מיוחסות עבירות של הריגה לפי סעיפים 298+29+30 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין) וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329[א][1][2]+29+30 לחוק העונשין. אך ההחלטה  נוגעת למשיב מס' 2 ח'ליל קס בלבד, [להלן - המשיב] שכן ביחס למשיב מס' 1 הוסכם בין התביעה לסניגוריה כי בית המשפט יורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום

2.  לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 30.7.05 בשעות אחר הצהריים ביקרה אחת ניבין,  אחותו של המשיב ואשתו של המשיב 1, בבית אמה סיהאם. כשהייתה שם התפתח ויכוח בינה לבין כמה קרובי משפחה - טארק קס, אביו ג'ורג' קס ואחיו אוסאמה קס ז"ל [להלן - המנוח],  לאחר שניבין צעקה על ילדיו של טארק אשר הסתובבו בחצר האחורית המשותפת לכל משפחת קס. בני המשפחה המורחבת מתגוררים בבניין אחד המחולק למספר דירות. המשיב התערב בויכוח והעימות המילולי הפך לצעקות. למשמע הצעקות יצאו לחצר ג'ורג', המנוח וקרובי משפחה נוספים המתגוררים במקום והתפתח עימות מילולי בין שני פלגי המשפחה.

בזמן כלשהו במהלך העימות הגיע המשיב מס' 1 לחצר, שלף סכין, הניפו ודקר בו את ג'ורג' בזרועו השמאלית. קודם לדקירה צעק המשיב שוב ושוב לעבר המשיב מס' 1 "דקור אותו דקור אותו" ובכך שידל את המשיב מס' 1 לדקור את ג'ורג'. כתוצאה מהדקירות נגרם חתך בזרועו השמאלית של ג'ורג', מה שהצריך מאוחר יותר טיפול רפואי. המשיב 1 המשיך להחזיק בסכין כדי לשוב ולדקור את ג'ורג', אך הלה הרים ידו בתנועת התגוננות ואצבעו נחבטה בסכין.

המנוח, אשר ראה את אביו פצוע ואת הסכין מושט לעברו כדי לדקרו שנית, ניגש אל המשיב 1 כדי להרחיקו מאביו. בה בעת המשיך המשיב לצעוק לעבר המשיב מס' 1 "דקור אותו דקור אותו". או-אז דקר המשיב מס' 1 את המנוח בחזהו בכוונה להמיתו. המנוח הובהל לבית החולים, שם אובחן קרע גדול בלב שמאל וקרעים בריאה השמאלית.  נסיונות ההחייאה נכשלו והוא מת מפצעיו. בגין פרשה זו מיוחסת למשיב מס' 1 עבירה של רצח ולמשיב שבפני - עבירות של הריגה ובתוספת גם חבלה בכוונה מחמירה.

המסגרת המשפטית

3.  בקשה זו תידון במסגרת הוראות סעיף 21 לחוק המעצרים. על פי סעיף זה בבוא בית המשפט להחליט באם לשלול את חירותו של נאשם ולהורות על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, עליו לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס לו והאם הוכחה עילת מעצר מבין העילות המפורטות בסעיף [א][1]. עוד על בית המשפט לשקול האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה.

טענות הצדדים

4.  המבקשת טוענת כי בידיה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, כי העבירות המיוחסות לו מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית וגם עולה מהנסיבות חשש לשיבוש הליכי משפט. בשל כל אלה מבקשת היא לעצרו עד תום ההליכים נגדו. המבקשת סומכת טענותיה על גרסאות העדים שראו ושמעו את המשיב מעודד את המשיב מס' 1 לדקור. לטענתה, התגבשו יסודות עבירת ההריגה וביצוע בצוותא בענייננו של המשיב. הוא היה שותף מלא למעשיו של המשיב מס' 1 ונכח יחד עימו במקום האירוע. אמנם, הוא לא הגיע לזירת העבירה עם הסכין, אולם עודד את חברו והפציר בו לדקור בסכין. בקריאות עידוד אלו נוצרה בין השניים שותפות ספונטנית לשם ביצוע הדקירה. התנהגותו לאחר האירוע מעידה על ניסיון לתאם גרסאות בינו לבין המשיב 1 ביחס לאירוע ומחזקת את התגבשות השותפות ביניהם.

באשר לעילת המעצר טוענת המבקשת כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות והן כוללות הריגה וחבלה בכוונה מחמירה כמבצע בצוותא עם המשיב מס' 1. לדעתה, ברור היה שהסכין לא הובא רק לשם איום וחרף זאת המשיך בעידוד עד לדקירתו הקטלנית של המנוח.

לטענת המבקשת קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית שעל המשיב הנטל לסתרה. המסוכנות גם עולה מנסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה. לטענת המבקשת יש לראות את המשיבים כמי שפעלו בצוותא חדא ואת מעשיהם כמקשה אחת. משנשלף הסכין על ידי המשיב מס' 1 ומשסייע לו המשיב על ידי נוכחות והשמעת קריאות העידוד, נחשבים השניים שותפים לדבר עבירה שתכליתה  היא הדקירה. על כן אין לאבחן בין שני המשיבים לעניין האחריות ולעניין המסוכנות בהיותם מבצעים בצוותא.

בנסיבות המקרה קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של המשיב, המתגורר באותו בניין בו מתגוררים ג'ורג' ושאר עדי התביעה, יסכן את בטחונם של המעורבים באירוע נשוא כתב האישום ועלולה להביא להמשך מעשי הנקם וביצוע מעשים דומים והכל על רקע הסכסוך הממושך בין פלגי המשפחה השונים בענייני ירושה. ב"כ המבקשת טוענת כי המשיב הוכיח כי כמי שלא מצליח להשתלט על עצמו עד כדי פגיעה בחייו של בן דודו וסיכון חייו של דודו, טבועה בו מסוכנות רבה. 

עוד טוענת המבקשת כי בנסיבות העניין אין חלופת מעצר שתצליח להפיג את מסוכנותו של המשיב, מה גם שמרבית עדי הראיה הם קרובי משפחה של המשיב ממילא קיים חשש לשיבוש הליכי משפט.

5.  המשיב, באמצעות בא כוחו עו"ד שרמן, חולק על מקצת העובדות ובעיקר על פרשנותן. לטענתו, ביום האירוע שמע המשיב צעקות בחצר. משבא לחצר ראה במרפסת את אחותו ניבין בוכה. טארק תפס אותו והחל לדבר עימו, לפתע הבחין כי כלי זכוכית נזרקים לעברו. הרוחות התלהטו וכ - 15 אנשים התנפלו עליו כשבידיהם סכינים ואלות. המשיב מספר כי חולצתו נקרעה והוא נשרט במספר מקומות. השוטר אשר חקר אותו הבחין בשריטות במרפק שמאל, במצח מעל עין ימין ובאצבע נפוחה. מרגע שהתנפלו עליו האנשים הללו ראשו היה מופנה כלפי הדשא כך שלא הייתה לו אפשרות לראות מה עושה המשיב מס' 1.

עו"ד שרמן מדגיש כי אין מחלוקת כי המשיב לא החזיק סכין או כלי כלשהו וטוען כי הוא גם לא ידע כי המשיב מס' 1 יביא עימו סכין. מוסכם גם כי הם לא הגיעו יחדיו למקום האירוע, וכי המשיב היה שם קודם. עד שבא המשיב מס' 1, המשיב לא תקף איש. אין שום ראיה בדבר קשירת קשר או תכנון מוקדם כלשהו בין שני המשיבים. הסניגור מדגיש כי מדובר באדם שאין לו עבר פלילי מכל סוג שהוא.

לגבי הקריאה "דקור דקור" טוען עו"ד שרמן כי המילים האלה לא הושמעו מפי המשיב.  לטענתו, העד ג'ורג' בהודעתו במשטרה מיום 30.7.05 לא סיפר כי שמע את המשיב משמיע את המילים הללו.  לאחר גביית ההודעה שוחח ג'ורג' בביתו עם בנו טארק, שב ונחקר במשטרה ביום 1.8.05 ורק אז סיפר לראשונה כי שמע וראה את המשיב מעודד את המשיב מס' 1 לדקור אותו, את ג'ורג'. בשחזור שערך ג'ורג הוא נשאר עקבי ואמר כי המילים האלה נאמרו פעם אחת.

עו"ד שרמן מוסיף כי גם אם יש הוכחה כי המשיב השמיע את מלות העידוד, הן נאמרו פעם אחת ולא פעמים והן הופנו לדקירה הראשונה, של ג'ורג', דקירה שהסתיימה בפציעה בלבד ומכאן שאין ליחס למרשו אחריות לדקירה השניה שהביאה למותו של המנוח. עוד טוען עו"ד שרמן כי המשיב הוא אשר הוכה וגם נפצע. לטענתו, המשיב הוכה עם כניסתו לחצר, בניגוד למה שסיפר העד טארק לפיה היכה את המשיב רק לאחר הדקירות. לטענת בא כוח המשיב מדובר בעדי תביעה בעלי עניין ומכאן שאינם מהימנים.

6.  הסניגור הצביע על מה שנראה לו סתירות רציניות בגרסאות עדי התביעה השונים. בהודעתו הראשונה של טארק מיום 30.7.05 לא סיפר העד כי היכה את המשיב ואילו בהודעתו מיום 1.8.05 אמר שתקף אותו. כשנשאל אם גם מישהו אחר תקף אותו ענה בשלילה. בהודעה מיום 14.8.05 סיפר טארק כי היכה את המשיב וכשנשאל אם מישהו אחר היכה אותו שוב טען כי רק הוא תקף. הסניגור טוען כי גרסה זו של טארק נסתרת בעדותו של אחיו חוסאם קס מיום 14.8.05. לטענת הסניגור רק לאחר שהמשטרה העמידה את העדים על הסתירות שינה העד חוסאם את גרסתו וסיפר כי לאחר שאביו ואחיו נדקרו הוא תפס את המשיב מאחור ואחיו טארק תקף את המשיב והיכה אותו. מכאן טוען עו"ד שרמן כי תשובתו השלילית של טארק בדבר תקיפת המשיב על ידי אחר בניגוד להודעת חוסאם, פוגעת במהימנות הגרסה ויורדת לשורשו של עניין. בא כוח המשיב אינו מסכים עם המבקשת כי תפיסת המשיב מאחור אינה מהווה תקיפה ומשהכחיש טארק את התקיפה על ידי אחר, מהווה הדבר סתירה.

לסיכום, טוען עו"ד שרמן כי בנסיבות המקרה כאשר למשיב אין עבר פלילי ומאחר וסיכוי הרשעתו בהריגה קלושים, אין להשאירו במעצר שכן התארכות המשפט עלולה להביא לכך  שתקופת המעצר תהיה ארוכה מכל עונש שעלול להיגזר עליו, אם בכלל. לטענת עו"ד שרמן חלופת מעצר בבית דודתו בחיפה יש בה כדי ליישב בין כל האינטרסים, כולל האינטרס הציבורי. 

ראיות לכאורה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ