אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2590/07

החלטה בתיק בש 2590/07

תאריך פרסום : 02/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2590-07
14/06/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שי בן שמעון לוי
החלטה

בפני מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, עבירה לפי ס' 329(א)(1) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

העובדות וטענות הצדדים:

על-פי הנטען בכתב האישום בתאריך 30.3.07 סמוך לשעה 05:00 הגיע הנאשם יחד עם אחר שזהותו לא ידועה למאשימה, במכוניתו של הנאשם לרח' הרצל באור עקיבא. הנאשם והאחר פגשו ביהודה אגרונוב (להלן: "המתלונן") ותקפוהו, בבעיטות ובדקירות בחלקי גופו.  לאחר מכן, נמלטו הנאשם והאחר מהמקום.

המתלונן פונה לבית החולים הלל יפה, שם נותח, טחולו נכרת ונעשו תפירות לסרעפת ולמעי. המתלונן שהה בבית החולים עד ליום 8.4.07.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות שברישא החלטה זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה המסבכות את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. בין היתר הפנתה להודעות של עדי ראיה שזיהו רכב הדומה לרכבו של הנאשם נמלט מזירת האירוע ולחוות הדעת בנוגע לכתמי הדם שנמצאו ברכבו של הנאשם והתואמים את ה- D.N.Aשל המתלונן.

כן ציינה ב"כ המאשימה, כי אי התייצבותו של הנאשם לחקירתו במשטרה ושתיקתו בחקירתו במשטרה מחזקות את הראיות נגדו.

ב"כ המאשימה טענה כי מתקיימות עילות מעצר נגד הנאשם הן בשל מסוכנותו והן בשל החשש כי ימלט מאימת הדין באם ישוחרר וציינה כי אין בחלופות המעצר כי להפיג חששות אלה.

ב"כ הנאשם טען מצידו, כי כתב האישום מנוסח בעמימות ולא ברור הימנו מה חלקו של הנאשם ומה חלקו של האחר. לגופו של עניין טען הסנגור, כי עוצמתן של הראיות אינה מצדיקה מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו. באשר לחוות הדעת בעניין ה- D.N.Aהרי שלטענתו, לא רק הנאשם משתמש ברכב אלא גם שאר בני משפחתו ולא ברור בשעת האירוע מי השתמש בו. עוד טען הסנגור, כי בשים לב לעוצמת הראיות הלכאוריות הרי שאין לייחס משמעות לשתיקתו של הנאשם בחקירתו ולזקוף אותה לחובתו.

לבסוף ציין הסנגור כי הנאשם צעיר בשנים וללא עבר פלילי למעט תיק נוער ללא הרשעה, כך שיש לתת משקל לעובדה זו והציע חלופות מעצר בהן ישהה הנאשם מחוץ למקום מגוריו.

ראיות לכאורה:

הראיה המרכזית המסבכת את המשיב באישומים המיוחסים לו הינה חוות הדעת של המעבדה הביולוגית, לפיה הדם אשר נמצא ברכב שבבעלותו של המשיב תואם את ה- D.N.Aשל המתלונן. זאת בשים לב, לעדויות המצויות בתיק, לפיהן אף אחד מבני משפחתו של המשיב לא השתמש בליל האירוע באותו רכב נטען, שעל-פי התיאור של עדי הראיה אשר הבחינו ברכב בו ברחו שני האנשים שתקפו את המתלונן, תואם לכאורה את אותו רכב שנמצא בבעלות המשיב.

במקום שהמשיב יספק גרסה בנוגע לאותן ראיות המסבכות אותו, הוא בחר לשמור על זכות השתיקה העומדת לו על-פי דין. יחד עם זאת, זכותו של המשיב אין בכוחה לאיין את אותן ראיות מסבכות ושעה שמצויות ראיות כגון דא, הרי שתיקתו של המשיב נזקפת לחובתו ומחזקת את מערך הראיות שהתגבש נגדו עד כה.

הפסיקה אליה הפנה הסנגור והקובעת כי אין לתת משקל לשתיקת הנאשם בחקירתו יפה כשלעצמה, אך אין בידה להושיע למשיב, מכיוון שהיא מתייחסת למקרים בהן אין ראיות לכאורה נגד נאשם או שהראיות הלכאוריות הן כה חלשות. ברור, כי ככל שהראיות הלכאוריות הן חלשות יותר כך פוחת משקלה של שתיקת הנאשם בחקירה, אך אין זה המקרה עסקינן.

אעיר, כי טענותיו של הסנגור בנוגע לאופן ניסוח כתב האישום, הרי שמדובר בטענות מקדמיות שמקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בהליך המצוי בפני. בכל מקרה, טענותיו של הסנגור בעניין זה אינן מפחיתות או פוגעות בראיות הלכאוריות שהתגבשו נגד המשיב.

עוד יצויין, כי אין בית המשפט בשלב זה עוסק בקביעת "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואף אינו עוסק בסיכום הראיות בתיק ובהכרעה באשמה. בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 9.10.06)).

בשים לב לאמור אני קובע, כי ישנן ראיות לכאורה נגד המשיב.

עילות מעצר וחלופות מעצר:

התמונה המצטיירת כפי שעלתה מחומר הראיות מלמדת, כי המתלונן הותקף באכזריות רבה. כך ניתן ללמוד על המסוכנות והאכזריות של המקרה  מהתעודה הרפואית ומהדקירות הרבות שלכאורה נדקר המתלונן ע"י המשיב והחבר הנוסף שהיה עמו. כך גם, היה ניתן ללמוד מהתיאור של עדי הראיה שתיארו בהודעותיהם את המחזה שהתחולל לנגד עיניהם ואף שמעו שאחד מהתוקפים צועק, כי בגלל המתלונן נמצא אדם אחר בבית החולים ולכן צריך להרוגו. דברים אלה מלמדים על אכזריות שני התוקפים, שלכאורה המשיב הינו אחד מהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ