אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2581/07

החלטה בתיק בש 2581/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2581-07
16/08/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שוורץ
הנתבע:
שרון בן רפאל ביטון
עו"ד נוי
עו"ד שפרלינג
החלטה

1.         בתאריך 14/08/07 הוגש לביהמ"ש זה כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, וכן הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

2.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

3.         הדיון בבקשה נקבע ליום 15/08/07, אולם לפי בקשת הסניגור נדחה הדיון להיום.

4.         בתחילת הדיון העלה הסניגור המלומד טענה מקדמית, לפיה בעת שהוגש כתב האישום לביהמ"ש זה, המשיב היה משוחרר, ועל פי סעיף 60 (א) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב}, התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק"), חייבת הייתה המבקשת לערוך שימוע למשיב, וזאת לפני שהוגש כתב האישום. לדידו, המדובר בזכות בסיסית של נאשם, והעדר מיצויו של הליך זה, מביא לידי ביטול כתב האישום.

            מנגד, ביקש ב"כ המבקשת לדחות את הטענה המקדמית, והסביר כי עת שהועבר חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, המשיב היה עדיין במעצר, והסביר את השתלשלות העניינים על פיהם המשיב נעצר בתאריך 12/08/07. ביום 13/08/07 הובא המשיב על ידי המשטרה להארכת מעצר בפני כב' השופטת שטרית בביהמ"ש השלום בנצרת. בהחלטתה הראשונה קבעה כי מאחר והחקירה מוצתה בעניינו של המשיב, ומאחר ונדרשת עדיין השלמה בדמות חקירה, היא הורתה לעצור את המשיב עד שעה 18:00, ולאחר מכן הוא ישוחרר בחלופת מעצר בית מלא. לאחר מכן ובאותו יום פנתה המשטרה לפרקליטות וקיבלה הצהרת תובע, בעקבות זאת פנתה לביהמ"ש השלום בבקשה להארכת המעצר על פי הצהרת תובע, והתקיים דיון נוסף בפני כב' השופטת שטרית, אשר בתומו החליטה לעצור את המשיב עד ליום 14/08/07 שעה 13:00. בינתיים ובאותו יום של 14/08/07 הוגש כאמור כתב אישום ובקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

            ב"כ המבקשת הפנה לנסיבות החמורות של המקרה וכן לעברו הפלילי של המשיב, וטען כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5.         אכן צודק הסניגור כי זכות השימוע הינה זכות יסוד ואלמנטרית, אשר בבסיסה עומדת לנאשם זכות יסוד להניח ולשטוח את טענותיו במלואן, בטרם הגשת כתב האישום.

            כבר נאמר על ידי ביהמ"ש העליון מפי כב' השופטת חיות:

"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית"  (ראה בג"צ 554/05 רס"ר אשכנזי נ. מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 2005 (3), 3043).

            בפ"ח 1138/05 מ"י נ. יעקוב ארד (פורסם באתר נבו), נקבע בס' 8 להחלטה, כי

"היקף וחובת זכות השימוע תלויים בנסיבות הקונקרטיות של העניין. לרשות יש מיתחם של סבירות בישום הכללים" (ראה בג"צ 4776/03 מלון רגנסי ירושלים בע"מ ואח' נ. אברהם פורז שר הפנים ואח', תקדין עליון 2005 (2) 1158 פסקה 17 כב' השופט ריבלין).

6.         על פי ס' 60 א (ז) לחוק, זכות היידוע ובעקבותה זכות השימוע, לא חלה על נאשם אשר בעת העברת חומר חקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. משמעות הדבר, שאם המשיב היה עצור עת שהועבר התיק לפרקליטות וכן בעת שהוגש כתב האישום לביהמ"ש זה, אזי אין ליידע אותו ופועל יוצא, אין לו זכות שימוע.

            במקרה שלפנינו, אין חולק כי בעת שהועבר תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות, המשיב עדיין היה עצור. אולם, אין בפניי נתונים מדוייקים אם המשיב אכן היה עצור בעת שהוגש כתב האישום, או שהוא שוחרר לפני שהוגש כתב האישום בתאריך 14/08/07. מכל מקום, גם אם נניח לטובת המשיב כי הוא היה משוחרר בעת הגשת כתב האישום, הרי הוא היה משוחרר כיום אחד לפני שהוגש כתב האישום. אין בפנינו מקרה שבו המשיב היה משוחרר ימים, אלא המדובר בשחרור של כיום, לכן הנני סבור כי באיזון הכולל ובנסיבות הקונקרטיות של המקרה ועל פי תורת הבטלות היחסית שנקלטה בפסיקה, הפגם שנפל אינו פגם מהותי אשר מביא לידי בטלות כתב האישום, אלא המדובר בפגם לא מהותי אשר ניתן לתקן ולרפא וזאת על ידי עריכת שימוע בדיעבד. לציין, כי סעיף 60 א' לחוק, אינו קובע סנקציה בגין אי קיום חובת היידוע (ראה תפ"ח (ירושלים) 856/05 מדינת ישראל נ. אברהם גבאי, תק- מח' 2006 (1) 9009).

            למעלה מן הנדרש, אוסיף כי, העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות חמורות, ועל פי הנטען בבקשה, למשיב עבר פלילי בעבירות מגוונות, לרבות עבירות אלימות, ואף הוא היה בבריחה במשך 34 ימים.

7.         אי לכך ולאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הטענה המקדמית לביטול כתב האישום.

ניתנה היום, ב' באלול תשס"ז (16 באוגוסט 2007) במעמד הנוכחים.

זיאד הווארי - שופט

002581/07בש 054 ערין בראנסה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ