אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2563/06

החלטה בתיק בש 2563/06

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2563-06
03/07/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ג'פרי עמנואל בן וילארד סת (שמואל זטם)
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק לפי סעיפים 144(ב2), 144(א)+144(ב2)+25 ו-144(א), הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני, בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

המשיב, צעיר יהודי, עלה לארץ מארה"ב והתיישב בתפוח. הוא נעצר כאשר הגיע למכס בחיפה כדי לשחרר מכולה שאותה הביא לארץ מארה"ב. במכולה נמצאו רובה צלפים, רובה חיצים, מכונה ליצור כדורים לרובה הנ"ל, אבק שריפה ותחמושת מסוגים שונים. המשיב לא הצהיר כי הוא מייבא את כל הנשק והתחמושת הנ"ל במכולה שנתפסה. מאוחר יותר בוצע חיפוש גם בביתו בתפוח ונמצאה שם כוונת טלסקופית המיועדת לרובה צלפים.

המאשימה סבורה כי המשיב הביא את הנשק והתחמושת הנ"ל לישראל  במטרה לפגוע בערבים, כל זאת על פי הצהרותיו האידיאולוגיות. יצוין כי על אף שנערכה חקירה בכוון זה לא הואשם המשיב בחברות בארגון טרור.  המשיב עצמו טוען כי הביא את הכבודה לארץ במטרה למסור אותה בעתיד לצה"ל.

לא אזקק כעת לדון בעניין כוונתו של המשיב בכל הנוגע לנשק והתחמושת שייבא לארץ. כאמור הוא אינו מואשם בחברות בארגון טרור.  אמנם דעותיו המוצהרות מספקות תשתית מוצקה לחששה של המאשימה ואולם בהעדר אישום בעניין זה איני נדרש לקבוע קיומה של תשתית ראייתית לביסוס חשד זה.

ככל הנוגע לעבירות המיוחסות לו סבור אני כי לא ניתן לחלוק על קיומה של תשתית ראייתית המבססת סיכוי של ממש להרשיעו בעבירות המיוחסות לו. המשיב מודה כי יבא את המכולה לארץ. תכולתה של המכולה אינה שנויה במחלוקת. אין חולק כי המשיב לא הצהיר במכס על טיב התכולה של המכולה ומכאן שבית המשפט שידון בהליך העיקרי יתקשה ליחס לו מטרה כשרה ביבוא האמל"ח הנ"ל. לעניין זה יובהר כי לעת הזו אין בית המשפט קובע ממצאי מהימנות. עם זאת ניתן לומר כי הטענה שהאמל"ח יובא לארץ במטרה למוסרו לצה"ל נראית, על פניה, בלתי אמינה ובלתי סבירה. לו הייתה מטרת היבוא כשרה היה ניתן להצהיר על תכולת המכולה במכס, לא כל שכן להודיע לנציגי צה"ל כי המשלוח המיוחד הגיע. כל זאת לא נעשה ומכאן נראה כי יקשה על המשיב לשכנע את בית המשפט כי זו הייתה אכן מורתו.

איני סבור כי קיים קושי להרשיעו בעבירת היבוא, הגם שלא תפס את המכולה בידיו. סבור אני כי עבירה זו הושלמה כאשר חתם על מסמכי המכס וביקש לשחרר את המכולה לידיו. בכל מקרה -  שאלה זו תוכרע על בסיס העובדות שאינן שנויות במחלוקת ע"י השופט  שידון בתיק העיקרי.  לעת הזו סבור אני כי די בתשתית הראיות, המבוססת על הודאות המשיב בעיקרי העובדות והנשק שנתפס כדי לבסס סיכוי של ממש להרשיעו בעבירות המיוחסות לו.

עבירות בנשק נמנות על אותן עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות מכוח הוראת חוק. מעבר לחזקה הקבועה בחוק, הדבר הוא בידיעה שיפוטית כי נשק המוחזק ומיוצר ללא רשיון, עלול למצוא עצמו מגיע לידים של גורמים פליליים או ביטחוניים, ובכך לסכן את שלום הצבור. מי שמייבא נשק ותחמושת וציוד ליצורו ללא רשיון, מעיד על עצמו כי הוא מוכן לסכן את שלום הצבור. מכאן המסוכנות שנשקפת מהתנהגותו.

הלכה היא שבעבירות בנשק יש להורות על מעצר, למעט מקרים חריגים. ראה:

בש"פ 8237/05 עומר ארמין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 3796, עמ' 3799;

בש"פ 6899/05 זיאד מטר נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2982, עמ' 2983;

בש"פ 6496/05 קאסם כנאען ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2082, עמ' 2083.

מכאן, שקיימת עילת מעצר מוצקה, הן מכוח הראיות והן מכוח ההלכה הפסוקה.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

וכן ראה:

בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר:

" כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ