אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2556/07

החלטה בתיק בש 2556/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2556-07
12/08/2007
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
זיאד בן סעד עומרי
החלטה

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום, בו מיוחסות לו עבירות של הצתת מבנה השייך לאימו, וכן איומים כלפי אשתו. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

2.         על פי המפורט בכתב האישום, ביום 4.8.07, ביקשה אשת המשיב לצאת למסיבת יום הולדת של קרוב משפחתה, וזאת בניגוד לאיסור שאסר עליה המשיב לעשות כן. המשיב אשר יצא לעיסוקיו, גילה עם שובו לביתו, כי אשתו וילדיה בדרכם לאירוע. כתוצאה מכך, בערה חמתו של המשיב, וזה נטל מצית, נכנס לחדר השינה המשותף לו ולאשתו, והצית את בגדיה של אשתו ובגדיו הוא, בתוך ארון הבגדים שבמקום. לאחר מכן, המשיך המשיב והצית אף את הספה המשותפת לו ולאשתו בסלון ביתם. יש לציין כי אותה עת, שהו בקומה השלישית של אותו בניין, קרובי משפחתו של המשיב.

            מיד לאחר מעשה ההצתה, בעוד האש בוערת, עזב המשיב את הבית ופנה לתחנת המשטרה. כתוצאה ממעשה המשיב, נשרף חדר השינה שלו ושל אשתו על תכולתו וכן נגרמו נזקים שונים לרכוש בבית.

3.         כאמור, מבקשת המבקשת כי בית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לשיטת המבקשת, המשיב מסוכן לאשתו ולציבור. התנהגותו הינה בלתי צפויה, תוך שהוא מגלה פטרנליזם ביחס לאשתו, ודורש ממנה לקיים את הוראותיו, כאילו היתה רכושו, וכאשר זו אינה ממלאת אחר הוראותיו, פועל בדרך בלתי צפויה ומסוכנת. המשיב ביצע את מעשה ההצתה, מבלי ליתן דעתו על אנשים השוהים בבית, או בבתים שכנים. לאחר שהצית את האש, ובעוד האש בוערת, עזב את הבית ונסע לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה ציין כי מעשה ההצתה נבע מכעסו על אשתו, אשר לא מילאה אחר הוראותיו.

            באת כוח המבקשת מוטרדת מדרך התנהלותו של המשיב ויחסו כלפי אשתו. מעשיו של המשיב נבעו מתפיסת עולמו, לפיה על אשתו למלא את התפקיד שהוא מייעד לה ולרצותו. משאין היא מבצעת רצונו זה, פועל הוא באופן אימפולסיבי, תוך שהוא מגלה להט ומוטיבציה, המעידים על חוסר תבונה, חוסר מורא וחוסר מחשבה מה יגרמו מעשיו.

            מעשיו של המשיב, מלמדים על מסוכנותו ועל קיומה של עילת מעצר. מסוכנותו של המשיב הינה כלפי כולי עלמא. שכן, כאשר בוערת בו חמתו, לא ניתן לצפות מה תהיינה השלכות של אותו זעם שהוא חש. האיש עקבי וממוקד במטרתו. במילוי מטרה זו, אין המשיב נותן דעתו אף לסכנה הטמונה במעשיו.

            בנסיבות אלה, בהן הוכיח עצמו המשיב כמסוכן, וכאשר רק בנס לא נגרם נזק לחיי אדם, לא קיימת שום חלופה, אשר יהא בה כדי לאיין את מסוכנותו ולהשיג את מטרת המעצר.

4.         מנגד, טוען הסניגור כי במקרה דנן, לא נתקיימו כלל יסודותיה של עבירת ההצתה, שכן,  בסעיף 448 לחוק העונשין התשל"ז - 1977,  בו נקבעה העבירה, נאמר: "המשלח אש במזיד בדבר לא לו...". ומכאן, שכאשר המשיב שילח אש ברכושו הנמצא בדירתו, לא נתקיים יסוד זה של העבירה, וממילא לא ניתן יהא להרשיע את המשיב בעבירה המיוחסת לו.

5.         לחילופין, טוען הסניגור, כי במקרה דנן ניתן יהא להסתפק בחלופת מעצר, וזאת על דרך של שחרורו של המשיב לבית גיסו ואחותו בעיר נצרת, המצויה בריחוק מקום מבית מגוריו. המשיב הינו אדם נורמטיבי, העובד ומשתכר לפרנסתו וחסר כל עבר פלילי שהוא.

6.         כפי העולה מסקירת טיעוני הצדדים, אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה. אף מקובל, כי עבירת ההצתה מקימה חזקת מסוכנות ועילת מעצר. המחלוקת הנטושה בין הצדדים, הינה בסוגיית עצם קיומן של יסודות העבירה, לנוכח טיעוניו של הסניגור, וכן במידה ובית המשפט יקבע כי לכאורה ביצע המשיב את העבירה, בסוגיית של קיומה של חלופת מעצר הולמת.

7.         באשר לעצם קיומן של יסודות העבירה, סבורני כי אכן הדין עם המבקשת. גם אצא תוך הנחה, כי הדירה שהוצתה, הינה דירתו של המשיב, הרי עדיין יודעים אנו כי המבקש הצית אף את בגדיה של אשתו ומטלטלים המשותפים לבני הזוג. באשר לרכוש זה, אין ספק כי המדובר ברכוש שאינו רכושו של המשיב, אלא רכושה האישי של אשתו. וגם אם תאמר כי רכוש זה משותף לבני הזוג, הרי עדיין אין המדובר ברכוש שהוא רכושו הבלעדי. ואכן, בפסקי הדין אליהם הפנתה באת כוח המבקשת, נמצא לנו כי הצתת רכוש משותף, עונה על היסודות שבעבירת ההצתה. כפי שמצאנו בע.פ. 4143/98 מדינת ישראל נ' מוחמד הייב, תק-על 98 [3] 702 בו נאמר: "הבית שהוצת הינו משותף למערער ואשתו, וההצתה העמידה בסיכון ממשי את הבתים שבסביבתו". על כן, קבע בית המשפט כי די בכך כדי ליצור את היסודות הנדרשים לעבירת ההצתה. במקרה שלפנינו, אף קיים לנו בחומר החקירה מזכר של השוטר גדעון שמריז, ממנו עולה כי הבניין שייך לאימו של המשיב, וכי בבניין קימות דירות נוספות, של שני אחיו של המשיב, וכן של אימו - כל אלה הועמדו בסכנה עקב מעשה ההצתה של המשיב. יש לזכור כי המשיב הצית אש בשני מוקדים, ולאחר מכן עזב את הזירה, בעוד האש בוערת. עיון בצילומים המצויים בחומר הראיות מלמד על הנזק שנגרם לדירה, ועל העובדה שהלהבות פרצו אף מעבר לחלון וכיסו בטיח את קירותיו החיצוניים של הבניין, שהינו בית משותף.

            על כן, דחיתי את טענותיו של הסניגור בסוגייה זו.

8.         על פי סעיף 21 [א][1][ב] לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו -1996, קיימת בצידה של עבירת ההצתה חזקת מסוכנות. אף מקובלת עלי הטענה, כי התנהגותו של המשיב, אשר נתן דרור לעצביו, וביצע מעשה כה מסוכן, מבלי ליתן דעתו להשלכותיו המסוכנות, יש בה כדי ללמד על מסוכנות. גם הסיבה אשר הביאה את המשיב לביצוע העבירה - כעסו על אשתו, אשר לא צייתה להוראותיו, משל היתה רכושו הפרטי - יש בה כדי ללמד על הלך מחשבה מסוכן. סבורני, כי נסיבות ביצוע העבירה כולן, יש בהן כדי ללמד על מסוכנות. עם זאת, יש לזכור כי המשיב לא הצית דירה, אשר בה מצויים היו אנשים. בזוכרי זאת, אף זוכר אנוכי את העובדה, כי המדובר בבית שבו מספר דירות, וכי בדירות אחרות מצויים היו אנשים אותה עת. אדם שקול, היה בודק, אם אכן קיימת סכנה לאחרים עת ביצע את מעשיו. יש לזכור, כי עבירת ההצתה הינה בין החמורה שבעבירות, אשר סכנה יתרה לצידה. כפי שמצאנו בדבריו של כב' השופט חשין, [כתארו אז] בבש"פ 6764/99 מחמיד נגד מדינת ישראל תק-על 99 [3] 1175:

"עבירת הצתה  הינה מן החמורות שבעבירות, שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה. ואדם המתיר לעצמו לסכן על דרך של הצתה רכושם וחייהם של אחרים, ראוי שיורחק מחברת בני - תרבות ולו מן הטעם שעלול הוא להוסיף ולסכן את זולתו. כך לאחר הרשעה בדין וכך לעת הליכים אשר בהם הוכח לכאורה כי הנאשם עשה מעשה הצתה".

            [ראה גם בש"פ 6526/02 אלענמי נגד מדינת ישראל - פורסם באתר נבו].

            על כן, לכאורה, קיימת לנו עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

9.         עם זאת, מצוונו המחוקק בסעיף 21[ב][1] לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות, אכיפה מעצרים] תשנ"ו 1996, כי בית המשפט לא יורה על מעצרו של נאשם, אלא לאחר שקבע כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של שחרור בערובה, תוך קביעת תנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. כפי שמוצאים אנו, דרך משל, בבש"פ 5482/03 דורון בוכניק נגד מדינת ישראל פדאור [לא פורסם] 03 [4] 597:

            "אכן, חוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים], התשנ"ו - 1996, משמיע לנו חובה לבחון ולשקול בכל מקרה, תהא העבירה המיוחסת לנאשם בזויה וחמורה ככל שתהא, האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, המפתחיתה את הפגיעה בזכותו לירות, כל עוד לא הורשע בדין (ראו: בש"פ 6839/02 אלי בן שושן נ' מדינת ישראל [לא פורסם]; בש"פ 507 ששון מזרחי נ' מדינת ישראל [לא פורסם]; בש"פ 5885/98 פלוני נ' מדינת ישראל [לא פורסם]].

            אחת השאלות המרכזיות שעל בית המשפט לבחון בעת שהוא בודק אפשרות של חלופת מעצר לגבי מי שעילת המעצר הקמה נגדו הינה עילה של מסוכנות, היא השאלה האם ניתן להפיג או לשלול את אותה מסוכנות, במסגרת החלופה המוצעת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ