אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2551/06

החלטה בתיק בש 2551/06

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2551-06
17/08/2006
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
יצחק בן שלמה זגורי
עו"ד סגל
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ישראל
החלטה

1.         המדובר בערר על החלטת בית המשפט השלום בנצרת (כבוד סגן הנשיא השופט ג'ורג' אזולאי) מיום 15.8.06, לפיה הורה על שליחת העורר לקבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן את מסוכנותו של העורר, ודחה את המשך הדיון ליום 29/08/06.

2.         כתב האישום שהוגש לבית משפט קמא, מייחס לעורר עבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); תקיפת בת זוג וגרימת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 380+382(ג) לחוק העונשין; היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, המתלוננת, אשתו של העורר, נשואה לו מזה 23 שנים ומתגוררת יחד איתו בביתם בעפולה. ביום 1.8.06 בשעה 21:30 או בסמוך לכך, בבית במהלך וויכוח שהתפתח בין העורר והמתלוננת, איים העורר על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר לה שיהרוג אותה ויראה לה את הסוף שלה, וזאת בכוונה להפחידה ולהקניטה. משהתריעה המתלוננת בפני העורר כי בכוונתה להזמין משטרה, תפס העורר כסא, ניגש אל המתלוננת, אשר התיישבה באותה עת על ספה בכוונה להכותה ובתגובה למעשיו של העורר, תפסה המתלוננת כסא והרימה אותו על מנת להתגונן מפני תקיפת העורר. העורר חבט שוב ושוב בכסא שהחזיקה המתלוננת באמצעות הכסא בו אחז, וכתוצאה מכך פגע הכסא בו אחז העורר בגופה של המתלוננת והיא נפצעה בשוק רגל שמאל והכסא נשבר. במהלך תקיפת המתלוננת, המשיך המשיב לאיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה ובחייה באומרו שיהרוג אותה, כן איים העורר על המתלוננת שאם תדבר על מה שאירע, הוא יהרוג אותה וזאת בכוונה להפחידה ולהקניטה, כן שבר העורר את מכשיר הפלאפון השייך למתלוננת וקרע את חוטי הטלפונים בבית .

4.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של העורר וקיימת עילת מעצר נגדו, אולם הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר אשר לאורו ניתן היה לבחון באמצעות כלים מקצועיים את מידת מסוכנותו של העורר, וקבע את המשך הדיון ליום 29.8.06 כאשר עד אז יהא על שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר. על החלטה זו הגיש העורר ערר לבית משפט זה.

5.         ב"כ העורר, הן בהודעת הערר והן בטיעוניו בעל-פה, טען לאי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת העורר וזאת לאור התנהגותה של המתלוננת כעולה מהראיות והעדרן של ראיות אובייקטיביות התומכות בטענותיה; המתלוננת הגישה תלונה בחלוף זמן מהאירוע, המשיכה להתגורר עם העורר באותו בית, לא פנתה לקבלת טיפול רפואי למרות טענתה שהיא נפצעה, מנעה מהשוטרים לגבות הודעות מילדיה הקטינים, למרות שהם היו נוכחים באירוע.

            באשר למסוכנות, טען ב"כ העורר כי לא נשקפת כל סכנה מהעורר, עברו הפלילי כולל עבירה מלפני שתים עשרה שנים, כאשר עבירת תקיפת בן זוג הינה מלפני שמונה שנים. ובאם יוכחו העובדות המיוחסות לעורר בכתב אישום זה, הרי שמדובר באירוע חד פעמי, שאינו בעל חומרה, במיוחד לאור תרומתה של המתלוננת לאירוע. עוד טען ב"כ העורר כי המתלוננת אינה מפחדת מהעורר ועל כן היא לא ביקשה צו הרחקה נגדו, והמשיכה לגור איתו באותו הבית לאחר קרות האירוע, מה שמוביל להפרכת חזקת המסוכנות נגדו.

            ב"כ העורר טען עוד, כי שגה בית משפט קמא עת נמנע מלבחון את חלופות המעצר אשר הוצעו על ידי העורר בהעדר קיומו של תסקיר מעצר, מאחר והעורר היה מוכן לקבל כל ערובה, אשר תוצע על ידי בית המשפט וכן הציע לשהות במעצר בית בקריית שמונה, אצל קרוב משפחה או אזרח אחר.

6.         ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערר וטענה לקיומן של ראיות לכאורה המוכיחות את אשמתו של העורר. ב"כ המשיבה הפנתה להודעתה של המתלוננת מיום 1.8.06 אשר ניתנה כשעה אחרי האירוע. העורר בהודעתו קשר את עצמו לאירוע, וציין כי היה בסערת רגשות בשל כך שהמתלוננת סילקה את בני משפחתו מהבית, ודבריו במהלך העימות לפיהם הוא חשב שהסיפור כבר מאחוריהם, כאשר בילה יום אחרי האירוע עם אשתו יכולים להוות ראשית הודייה. העורר הודה בכך שהוא שבר כסא.

7.         בחינת חומר הראיות שבידי המשיבה מלמד, כי המתלוננת בהודעתה יום האירוע בתאריך 01/08/06 סיפרה כי על רקע וויכוח שפרץ בינה ובין העורר בקשר להשארת הבן של גיסה בביתה, איים העורר כי יהרוג אותה, הלך למטבח והביא כסא והחל להכותה באמצעות הכסא על כל גופה, אז היא לקחה כסא והתגוננה באמצעותו, ורק לאחר שהבנות הקטנות צעקו ובכו, הפסיק העורר את התקיפה. לאחר מכן המשיך לאיים עליה ושבר את הפלאפון שלה ואף קרע את החוטים של הטלפונים בבית. בעקבות זאת היא לקחה את הפלאפון של העורר ושברה אותו, בסופו של דבר התקשרה המתלוננת למשטרה. בעימות שנערך ביום 14/08/06 בין המתלוננת לבין העורר, ציינה המתלוננת כי העורר הרביץ לה עם הכסא ופגע בה ברגל ונפצעה, לא הזכירה כלל וכלל את הפגיעות בכל גופה.

            בהודעה שמסרה ביום 14/08/06 שניתנה בתור חשודה בשבירת הפלאפון של העורר, היא הודתה כי בסערת רגשות שברה את הפלאפון של העורר.

            העורר בהודעתו סיפר כי בעיצומה של המלחמה חטף עצבים כאשר המתלוננת סילקה את אימו ואת אחיינו מהבית, הוא שבר את הכסא על הרצפה, הכחיש שהוא תקף את המתלוננת. העורר טען כי המתלוננת היא זו ששברה את הפלאפונים. הוסיף כי אחרי האירוע, הוא נסע לקרית שמונה ושם התקשרו אליו בנותיו, בעקבות זאת חזר הביתה, והמתלוננת לא סיפרה לו כי הגישה תלונה למשטרה, באמצע הארוחה באו שוטרים ולקחו אותו.

            אין בחומר הראיות אף תיעוד רפואי, אשר מלמד אודות הפציעה שקיבלה המתלוננת, ואף הבנות הקטינות לא מסרו אף הודעה. בנסיבות אלה נראה לי כי קיימת גרסה מול גרסה והשופט שישמע את התיק לגופו של עניין יצטרך להחליט מי משני הצדדים דובר אמת, מכל מקום, ניתן לראות באירוע זה כאירוע חריג שאינו משקף את אורח החיים של בני הזוג, ובל נשכח כי אירוע זה התרחש בעיצומה של המלחמה, כאשר הן המתלוננת והן העורר היו במצבי לחץ, ומהראיות ניתן ללמוד כי גם האישה התעצבנה ולא ישבה בחיבוק ידיים, ואף שברה את הפלאפון של העורר.

            סיכומו של דבר, נראה לי כי עוצמת הראיות הקיימות לכאורה, אינן במדרג הגבוה של ראיות לכאורה אשר מצדיקות מעצר עד תום ההליכים. זאת ועוד, העבירות המיוחסות לעורר, ומבלי להקל בחומרתן, גם הן אינן מצויות במדרג הגבוה של עבירות האלימות בתוך התא המשפחתי.

            עיינתי בגליון הרשעותיו הקודמות של העורר, מסתבר לי כי אכן לעורר עבר פלילי בעבירות של אלימות במשפחה, אולם הרשעתו האחרונה הייתה משנת 1998, במהלך כל אותה תקופה, לא הסתבך העורר בפלילים, ולא הייתה נגדו אף תלונה במשטרה. המתלוננת עצמה המשיכה להתגורר עם העורר תחת אותה קורת גג מאז האירוע ועד למעצרו של העורר, ואף היא לא פנתה לקבלת טיפול רפואי. אומנם פנייתה של המתלוננת למשטרה הייתה בסמוך למועד האירוע ולא כפי שטען ב"כ העורר, עם זאת, אין להפחית גם מהתנהגותה של המתלוננת אשר גם היא תרמה להחמרת המצב.

            הצטברותן של כלל הנסיבות לעיל, מובילות אותי למסקנה כי ניתן לשחרר את העורר בחלופת מעצר, וזאת ללא כל היזקקות לקבלת תסקיר של שירות המבחן, ולציין כי התסקיר של שירות המבחן הוא בגדר המלצה וההכרעה הסופית היא בידי בית המשפט.

8.         ההצעה שהוצעה ע"י העורר לפיה יישאר העורר במעצר בית מלא בבית קרוב משפחתו בקרית שמונה, נראית על פניה כחלופה ראויה בנסיבות העניין, כאשר העיר קרית שמונה רחוקה ממקום מגורי המתלוננת בעפולה, וכאשר הנני ער לדילמה בה שרויים מפקחים בני משפחה, אולם מכלול נסיבות העניין מטות את הכף לכיוון שחרורו של העורר כמפורט לעיל, יחד עם זאת ועל מנת לבחון לעומק את החלופה, ראוי לקבוע דיון בו ייחקר הערב המפקח בבית המשפט

9.         מאחר וב"כ המשיבה הביע את הסכמתו לקיים עוד היום דיון לשם חקירת הערב, החלטתי לקיים את הדיון בפניי ולא להחזיר את התיק לבית משפט קמא.

10.       אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל, הנני מורה על קבלת הערר.

ניתנה היום כ"ג באב, תשס"ו (17 באוגוסט 2006) במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ