אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2535/08

החלטה בתיק בש 2535/08

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום באר שבע
2535-08,2536-08,1743-08
25/02/2008
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה עמר
עו"ד הילה אליהוא
הנתבע:
אל סאנע מחמד
עו"ד מוסטפא נסאר
החלטה

1. שתי בקשות, האחת למעצר עד תום ההליכים והאחרת לעיון חוזר בתנאי שחרור, שתיהן על רקע כתב אישום שהוגש בענינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בעבירות הפרת הוראה חוקית, איומים, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור.

2. המדובר בכתב אישום שהוגש כנגד המשיב בן 18.5 חסר הרשעות פליליות כלשהן למעט גמר דין (ללא הרשעה) מבית המשפט לנוער, בגין עבירה שאינה ממין העניין (החזקת רכוש חשוד כגנוב), אשר שוחרר על ידי למעצר בית חלקי ביום 7.2.08, החלטה שאושרה למעשה על ידי בית המשפט המחוזי יום למחרת, תוך תיקונה למעצר בית מלא. עפ"י כתב האישום, הפר המשיב את תנאי מעצר הבית ביום 13.2.08 כשיצא מביתו כשהוא אוחז בשרשרת בשני כלבים ואיים על שוטר שבא לביתו שאם יתקרב אליו ישחרר את הכלבים לעברו. כן העליב את השוטר ותקף אותו באגרופו ובבעיטה בחזהו.

3. אין ספק כי למקרא כתב האישום, קיימת עילת מעצר כנגד המשיב. למרות האמור ועל רקע טענותיו החוזרות של הסניגור, לפיהן המדובר בהתנכלות של אנשי המשטרה המטרידים את המשיב בלא כל סיבה נראית לעין (טענות שעלו עוד בדיון הקודם עת הוחלט על שחרור המשיב), ביקשתי לקבל לעיוני את חומר הראיות, על מנת שאוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהאירוע נשוא כתב האישום החדש והמבקשות העומדות לדיון.

4. אם כי עיון בחומר הראיות אכן מצביע על קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב, הנוגעות לעניין תקיפת השוטר (להבדיל מהפרת תנאי מעצר הבית שידונו בהמשך), הנובעות בעיקרן מעדותו של השוטר עידן אזולאי (ש' 34-38) ושני דוחות פעולה (השוטרים אטמזגי ודרעי), המתארים את תקיפתו של אזולאי על ידי המשיב, ומבלי שיתפרש העניין חלילה כקביעת עמדה בעניינו של התיק העיקרי, אינני יכול לצערי להתעלם מהתמיהות העולות מקריאת חומר הראיות והתפתחות האירוע, תוך הותרת תחושה לא ברורה הנובעת ממנו, ואשר בעטיה אינני יכול לשלול על הסף את טענות הסניגור הנוגעות להתנהלות בעניינו של המשיב.

5. בדיון הקודם בשבוע שעבר טען הסניגור כי המשטרה מטרידה את המשיב בביקורים תכופים בביתו, הוא הותקף על ידי השוטרים ואף הוגשו על ידו תלונות למח"ש בגין כך. גם בדיון הנוכחי חזר הסניגור על האמור, תוך שאף ציין את רקע הדברים לטענתו.

6. אין בדעתי להכנס לסיבה אותה מעלה הסניגור ולכשעצמי נראה לי שצודקת ב"כ המבקשת, כי למשטרת ישראל יש עניינים דחופים וחשובים יותר על סדר יומה ואינה מתעסקת אישית עם נאשם זה או אחר, ודאי לא על רקע הטענה שהועלתה על ידי הסניגור. יחד עם זאת, עיון בחומר מלמד על מספר עובדות, המקהות במובן מסויים את העוקץ מהאמור בבקשות נשוא החלטה זו, ובעיקר מהצדקת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו:

א.     השוטרים לא הגיעו כלל למשיב אלא לשניים אחרים מבני משפחתו (הודעת אזולאי ש' 8). שניים אלה, אביו ואחיו ואדם שלישי (בן דודו),  תקפו את השוטרים באלימות לא מבוטלת (ש' 15-18). אחד מהם ברח לכיוון תל שבע והשוטרים התכוונו לעזוב את המקום (ש' 28-29). אין מחלוקת כי על אף האלימות הקשה שהופעלה על ידי השניים האמורים - שוחררו אלה לביתם, בלא שהוגש כלל כתב אישום ו/או בקשת מעצר בעניינם.

ב.      בעת המרדף שניהלו השוטרים אחרי השניים האחרים, הבחין השוטר במשיב "העומד מחוץ לביתו" ומחזיק בידו שרשרת לה מחוברים שני כלבים, אותם נצפה קושר דקות ספורות אח"כ מחוץ לביתו (ש' 22-23 וש' 31). בשל אי שהותו של המשיב בתוך ביתו, מיוחסת לו עבירת הפרת תנאי שחרורו.

ג.        במסגרת פניית השוטר למשיב מדוע אינו בתוך ביתו ותשובתו המתריסה של המשיב, החליט השוטר לעצור אותו (ש' 30-31).

ד.      המשיב לא התנגד, לא אמר כלום, עלה לרכב והתיישב בו (ש' 33).

ה.      לפתע, מסיבה לא ברורה, לאחר שהיה כבר המשיב ברכב, אליו עלה כאמור בלא כל התנגדות או סירוב, הסתובב המשיב ונתן מכת אגרוף לשוטר וכשניסו לאוזקו, המשיך להשתולל עד אשר הותז עליו על ידי השוטרים גז פלפל (ש' 34-38). גרסת המשיב בעניין זה היא שאכן עלה לניידת, ועם עלייתו החלו השוטרים דווקא להרביץ לו כמו מטורפים, תוך שריססו לעברו גז מדמיע. המשיב מתאר כי לא ראה כלום, השוטרים הרביצו לו כמו היה מחבל, אזקו אותו אחורנית, הביאוהו לתחנה וטוענים עתה כנגדו שהוא זה שתקף אותם (ש' 5-7 להודעתו). המשיב גם מכחיש שהיה מחוץ לביתו או שהתבטא בצורה מתריסה ומאיימת.

7. שקלול כל הנתונים העובדתיים הנ"ל העולים מחומר הראיות מלמד על קיומן של ראיות לכאורה, אלא שנראה לי שעולות מהן גם התמיהות הבאות:

א.     עפ"י גרסת השוטר, שהה המשיב מחוץ לביתו, ככל הנראה בחצר הבית. אין נתון מדויק לעניין מיקומו המדויק. אף אם אקבל גרסה זו, וודאי אם תתקבל גרסת המשיב לפיה שהה בביתו, אינני סבור כי הפר הוא את תנאי שחרורו, ודאי לא הפרה המצדיקה את התפתחות האירוע. עפ"י תנאי השחרור מדובר ב"מעצר בית", הא ותו לא. בכל הכבוד אני סבור ששהותו של המשיב בחצר ביתו (שהוא למעשה אוהל עפ"י דברי בא כוחו), או בפחון במתחם הבית, או טיפול בכלבי המשפחה בחצר הבית, אינו מהווה הפרת תנאי שחרור וכל עוד שהה המשיב, באין הדגשה מפורטת אחרת בהחלטה, בחצר הבית, ממילא לא הפר את תנאי שחרורו וממילא לא היתה הצדקה, לא למעצרו ולא להגשת כתב אישום בגין עבירה זו. אף אם קיים ספק בעניין זה, הרי שזה פועל ללא ספק לטובת המשיב ובכל מקרה, מסופק אני אם סוג כזה של הפרת הוראה חוקית, (אם היתה כלל כזו) מצדיק בכלל האשמתו של המשיב.

ב.      אין מחלוקת כי השוטרים לא הגיעו לבדיקת המשיב או למטרת מעצרו. לא ניתן גם לסבור שהמשיב ניסה לתקוף את השוטרים באמצעות כלביו, ואף אם השוטר הרגיש מאויים כדבריו, היתה זו תחושה סוביקטיבית ולא בשל מעשהו המקורי של המשיב, שאין כל ראיה בתיק שרצה לעשות שימוש בכלביו לצרכי איום. אדרבא, בכל מהלך האירוע שקדם למפגש עם המשיב, לא היה הוא כלל נוכח במקום, או התעמת בצורה כלשהיא עם השוטרים, תוך שהשוטרים רצו כאמור לעזוב את המקום. האסקלציה שהתפתחה מול המשיב, אכן היתה מיותרת ולא היתה במקומה, ואולם, בהתחשב בטענתו של המשיב להתנכלות כלפיו, הנובעת בין היתר מתלונות שהוגשו על ידו למח"ש אף קודם האירוע, ובהתחשב בעובדה, כי לכאורה לא היה יסוד לטענת השוטר בדבר הפרת תנאי השחרור כאמור לעיל, אך מובנת (אם כי לא מוצדקת) התרגזותו של המשיב ותשובתו המתריסה כלפי השוטר.

ג.       אף באשר להתפתחויות בניידת, לא הייתי ממהר להסיק מסקנות. משאין מחלוקת כי על אף אי הפרת תנאי השחרור שלו לכאורה, עלה המשיב בהתאם לדרישת השוטר לניידת, בשקט, בלא ויכוח ובלא כל התנגדות והתיישב בניידת, לא ברור לי מה פשר מצא לנכון לפתע פתאום, לאחר סגירת הדלת לתקוף את השוטר ולהשתולל כטענת השוטרים ואינני משוכנע מה נולד קודם: "הביצה או התרנגולת", היינו לא הייתי שולל על הסף את גרסתו שלו בעניין זה, לפיה הותקף הוא דווקא על ידי השוטרים בגז מדמיע, דבר שגרם להשתוללות בלתי נמנעת מצידו. הדבר אף מתחזק מעיון בדו"ח המעצר שגם בו היתה תגובת המשיב כנועה ומקבלת לכאורה: "עצור עצור, אין מה לעשות" ובהתחשב בעובדה כי המדובר בבחור בודד בן 18.5 מול 3 שוטרים שהיו נוכחים במקום.  למותר לציין כי אין בתיק כל תעודה רפואית שיש בה כדי להצביע על פגיעה בשוטר, אשר לא ניתן לשלול שנובעת מהתקיפה הקודמת, מצד אביו ובן דודו, ושלא היתה קשורה כלל למשיב (ר' עדות השוטר אזולאי ש' 17-19).

אדגיש שוב, כי אינני קובע כל ממצא או עובדה כלשהיא  בעניין זה והדברים נאמרים כמובן, אך מתוך רושם העולה מחומר הראיות, בלא ששמעתי את עדויות הצדדים וחקירותיהם. מכל מקום, משעולה הרושם האמור, ממילא קם כמובן ספק, בהצדקת מעצר המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

ד.      משנה תוקף יש למסקנה האמורה, בהביאי בחשבון כי דווקא התקיפה המשמעותית שאירעה בתחילת האירוע על ידי אביו ואחיו של המשיב, הסתיימה בלא כלום, היינו בשחרורם של הנ"ל ואי הגשת כתב אישום בעניינם, לפחות לא בשלב זה.

8. מכל האמור לעיל עולה כי המדובר אמנם בראיות לכאורה, אלא שעוצמתן בינונית אולי אף למטה מכך, ואינה מצדיקה לדעתי להורות על מעצרו עד תום ההליכים של המשיב.  כאמור בהחלטתי מיום 7.2.08 בעניינו של המשיב, לא כל עבירת תקיפה או איומים (ואף לא כל הפרת הוראה חוקית - ר' למשל לאחרונה בש"פ 10798/07 מדינת ישראל נ' חאלד חמד 24.1.08 - טרם פורסם ), מקימה מיידית עילת מעצר המחייבת מעצר עד תום ההליכים. יש לבוחנה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כפי שסברתי בהחלטתי מקורית, הרי שמבלי להקל ראש, נראה לי גם כאן כי לא שונה המסקנה, וכי יש צדק בדברי ב"כ המשיב שאף שקיימות פורמלית ראיות לכאורה ועילת מעצר בתיק, הרי שאינן מצדיקות מעצרו עד תום ההליכים, של בחור צעיר בן 18.5 ללא הרשעות קודמות, במצב הנסיבתי ואי הבהירויות כמפורט לעיל.

9. בנסיבות אלה, הנני מורה על שחרורו של המשיב בהתאם לתנאי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.2.08.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ